יפעת: "נוחי דנקנר מקבל סיקור תקשורתי מפרגן בשווי 5.1 מיליון שקל"
נוחי דנקנר הוא איש העסקים האהוד ביותר על כלי התקשורת בישראל. כך עולה מניתוח של חברת 'יפעת מחקרי מדיה'. הפרגון לדנקנר מתורגם במונחים כספיים למתנה עשירה מאוד - לא פחות מ-5.1 מיליון שקל שווה הסיקור התקשורתי לו זוכה דנקנר.
דירוג ''חביבי התקשורת' של 'יפעת מחקרי מדיה' סוקר את תחום החברות הכלכליות ואנשי העסקים והשיקלול הכספי של שווי החשיפה החיובית שזכו חברות ואישים אלו בכותרות וכותרות משנה שהופיעו בכלי התקשורת במהלך שנת 2008.
בתחום החברות זכתה חברת ''גוגל'' לחשיפה התקשורתית החיובית הבולטת ביותר בשנת 2008- בשווי כספי מוערך של 12.2 מיליון שקל. הנושאים המרכזיים שהבליטו את החברה בתקשורת בשנת 2008 היו: המותג המוביל בעולם בפעם השניה ברציפות (ערך מותג מוערך של 86 מיליארד דולר).
בנוסף עזרו לחשיפת 'גוגל' - ביקורו המתוקשר של אחד מהמייסדים סרגיי ברין בישראל; שיתוף הפעולה האסטרטגי עם יאהו שבסופו של דבר לא יצא לפועל; השקת הדפדפן "כרום" והכניסה לתחרות מול מיקרוסופט בתחום הדפדפנים.
במקום ה-2 אחרי 'גוגל': חברת ''מיקרוסופט'' עם שווי חשיפה חיובית משוקללת של כ- 10.1 מליון שקל. מיקרוסופט בולטת בתקשורת עם: פרישתו המתוקשרת של המייסד ויושב הראש ביל גייטס; ניסיונותיה לקנות את יאהו ורכישת חברות סטארט אפ ישראליות, והשקת נגד המדיה Zune כחלק ממלחמת השוק עם אפל וה-/Ipod.
במקום ה-3: חברת ''טבע'' עם שווי חשיפה חיובית משוקללת של כ- 8.5 מליון ₪ . הבולטות של ''טבע'' בתקשורת- עסקת ענק לרכישת חברת התרופות הגנרית "באר", שהקפיצו את היצור והרווחים של טבע בעשרות אחוזים.
במקום ה-4: בנק לאומי , שהינו הבנק היחיד שמופיע בעשיריה עם שווי חשיפה חיובית של כ- 6.6 מליון ₪. הכותרות הבולטות:
במקום ה-5: פסגות בית השקעות עם שווי תדמית חיובית משוקללת של כ- 6.1 מליון שקל. במקום ה-6 : Facebook עם שווי חשיפה של 5.29 מיליון ש''ח, במקום ה-7- פרטנר עם שווי חשיפה של 5.09 מיליון ש''ח. במקום ה-8- YAHOO עם שווי חשיפה של 4.85 מיליון ש''ח, במקום ה-9- שופרסל עם שווי חשיפה של 4.12 מיליון ש''ח ובמקום ה-10- בזק עם שווי חשיפה של 3.997 מיליון ש''ח.
אהבה שווה הרבה כסף - נוחי דנקנר מפורגן תקשורתית בשווי של 5.1 מ' דולר
במקום ה-1 - נוחי דנקנר. דנקנר הוא ללא ספק איש העסקים המקבל את הפרגון התקשורתי הגבוה ביותר בתקשורת עם שווי מוערך של כ- 5.1 מליון שקל ופתיחת פער גדול לעומת שאר המתמודדים. הכותרות הבולטות: העמקת האחיזה בחברות שבשליטתו; מימוש מניות סלקום; קבלת אזרחות כבוד מעיריית קרית מלאכי על רקע תרומתו לקהילה; שנת שיא ל-IDB והקנייה והמכירה ברווח מיידי (135 מיליון ש"ח ביומיים) של מניות "קרדיט סוויס".
במקם ה-2: יצחק תשובה עם שווי כותרות של 3.58 מיליון ש''ח. בין הכותרות של תשובה: שותפו של דנקנר לפלאזה לאס וגאס, המנהל המוערך ביותר לפי סקר BDI. עשר שנים להשתלטות של תשובה על "דלק" ובשיא המשבר: תשובה מגייס חצי מיליארד דולר מבנקים אמריקנים.
במקום ה-3 - שרי אריסון עם סך תקשורת חיובית של כ- 3.13 מליון שקל: חוברת לאלי פפושדו להקמת פרויקט מגורים ברומניה בשווי 2.2 מיליארד שקל. מכריזה על הפרידה מהיחצ"ן רני רהב. נכנסת לתחום האנרגיות הירוקות ומשיקה את מיזם המים "מיה". רוכשת את המניות של אחיה, מיקי אריסון, באריסון אחזקות. מעמיקה את אחזקתה בבנק הפועלים.
במקום ה- 4- לב לבייב עם שווי חשיפה של 2.96 מיליון ש''ח, במקום ה-5- שי אגסי עם שווי חשיפה של 2.23 מיליון ש''ח, במקום ה-6- שלמה ינאי עם שווי חשיפה של 1.69 מיליון ש''ח, במקום ה-7 דוד עזריאלי- עם שווי חשיפה של 1.62 מיליון ש''ח, במקום ה-8- רמי לוי עם שווי חשיפה של 1.6 מיליון ש''ח, במקום ה-9 רומן אברמוביץ עם שווי חשיפה של 1.34 מיליון ש''ח ובמקום ה-10 עידן עופר עם שווי חשיפה של 1.33 מיליון ש''ח.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
