שרביט לא משתכנע מהראלי: "שוב מדובר רק בתיקון, אני עדיין פסימי על שוק המניות"
השווקים מסביב לעולם רשמו עליות שערים חדות בשבועיים האחרונים במה שנראה כגל אופטימיות שמציף את המשקיעים, אף אחד לא רוצה לפספס את הרכבת ולהישאר מאחור.
אחד האנשים הפסימים בשוק בשנה האחרונה הוא בני שרביט, סמנכ"ל השקעות במנורה-מבטחים. ב-21 לספטמבר, כאשר השוק החל לבצע מהלך עליות לאור פרסומים על תוכנית כוללת שמתכנן הממשל האמריקני לחילוץ הכלכלה העולמית מהמשבר הנוכחי, אמר שרביט בשיחה עם Bizportal כי "
ב-23 ליוני, בדיוק כאשר המעו"ף השלים מהלך עליות של 18% כתוצאה מחילוץ בר סטרנס. אמר שרביט בראיון ל-Bizportal כי "
גם היום השוק משקף אופטימיות, כאשר מדד המעו"ף משלים עלייה של כ-13% בתוך פחות משבועיים אבל שרביט עדיין לא חושב שזה סוף הסיפור. "נכון שרמות המחירים נמוכות ונכון ששוק ההון מתחיל להתאושש כחצי שנה לפני ההתאוששות בכלכלה הריאלית אבל צריך לראות את הדברים כפי שהם - אנחנו אפילו לא מדברים עכשיו על התייצבות בכלכלה אלא על המשך הדרדרות ולכן אני לא רואה היפוך מגמה בשוק המניות".
לדבריו, "כולם מדברים על כך שההשקעה באג"ח מדינה היא אלטרנטיבה גרועה בגלל התשואות האפסיות (הכוונה לאג"ח ממשלתי אמריקני) אבל ב-2009 אנשים הולכים להבין שתשואה אפסית היא טובה יותר מתשואה שלילית."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
