הבינלאומי בדרך למעו"ף: בינו כבר מכין את הקרקע - ביצע אתמול החלפת מניות
אתמול ריכזו מניות בינלאומי 5 ו-1 מחזורי מסחר חריגים בגודלם בבורסה, פי 50 לערך מהמהחזור הממוצע בחודשים האחרונים. מתברר כי מאחורי הפעילות הערה עמדה בעלת השליטה בבינלאומי, קבוצת פיבי, שדיווחה לבורסה כי ביצעה תוך כדי המסחר בבורסה עסקאות שתוצאתן החלפת מניות הבנק הבינלאומי הראשון.
פיבי מכרה 988,992 מניות בינלאומי 5 ורכשה 4,944,960 מניות בינלאומי 1. כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות לא חל שינוי בשיעור ההחזקות של החברה בהון הבנק. עם זאת, שיעור ההחזקות של החברה בזכויות הצבעה בבנק עלה מכ-72.59% לכ-74.08%.
בנוסף, הודיעה פיבי כי "החברה עשויה לבצע בתקופה הקרובה עסקה או עסקאות במתכונת דומה. יובהר, כי אין ודאות, כי החברה אכן תבצע
עסקה או עסקאות החלפה כאמור".
ליאור רבינוביץ', אנליסטים ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "יכול להיות שזה חלק מהמאבק של פיבי מול דיסקונט. פיבי מעוניינת שדיסקונט ימכור את כל האחזקות שלו בדיסקונט, כ-25%, כי הוא בסך הכל מתחרה של הבינלאומי וזה לא הגיוני שהוא יחזיק כמות כה גדולה מהון של אחד המתחרים העיקריים שלו. כנראה שהם שואפים להגדיל את זכויות ההצבעה מעבר ל-75%".
מצד שני, אומר רבינוביץ', "דיסקונט אומרים שזו אחזקה היסטורית ובמחירים הנוכחיים אין לו שום סיבה למכור. למה לא מאחדים את המניות ? בגלל דיסקונט. אחרי האיחוד יהיה לדיסקונט יותר כוח ממה שיש לו היום ופיבי לא מעוניינת בזה, למרות שהיו יכולים לאחד את המניות כבר לפני הרבה שנים. בבינלאומי רואים בדיסקונט שותף לא ראוי ומאוד מעוניינים להיפרד סוף סוף מהשותפות הכפויה הזאת", אומר רבינוביץ'.
יובל בן זאב, מנהל המחקר בכלל פיננסים, התייחס אף הוא בשיחה עם Bizportal למהלך של הבינלאומי ואמר כי "אני לא יכול להגיד שדיסקונט הוא המכשול למיזוג של מניות הבינלאומי אבל באופן כללי נראה שפיבי מבצעת מהלכים להסרת מכשולים עתידיים ולמעשה מכינה את הקרקע למיזוג וכניסת מניית הבנק למדד המעו"ף. האינטרס לכניסה למדד הוא ברור, הן מבחינת גיוסי הון עתידיים והן מבחינת גורמים נוספים"
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
