מתגבר זרם רכישות האג"ח: "חברות רבות ירשמו ברבעון הרביעי רווחי מימון אדירים"
זרם רכישות האג"ח בחזרה על ידי החברות הציבוריות, שהחל לפני כחודש וחצי, הולך ומתגבר בימים האחרונים. אמנם מדובר בדרך כלל על רכישות בסכומים קטנים של עשרות או מאות אלפי שקלים, אבל בלא מעט מקרים מדובר על רכישות המתבצעות כמעט מדי יום על פני כמה שבועות כך שבמצטבר הסכומים הופכים להיות גדולים הרבה יותר.
רשימה חלקית רשימה חלקית של חברות שדיווחו היום על רכישה בחזרה של אג"ח: גזית, אלוני חץ, גזית גלוב, אספן בניה, מליבו אינווסט, דן רכב, ב.יאיר, פולאר בינלאומי, איי.בי.איי, אלרוב נדל"ן, נאנט נדל"ן, אוסיף מזרח אירו, כלכלית ירושלים, קליר, רילון, דנאל כא, רביב בניה, קבוצת כרמל, רוזבאד, בינלאומי הנפקות, בוני תיכון ובסר אירופה.
גורם בכיר בשוק ההון אומר בשיחה עם Bizportal כי "לחלק מהחברות היה מזומן בקופה וחלק מהחברות האחרות קיבלו הלוואות בעלים, שלקחו הלוואה מהבנק בערבות אישית שלהם, ואז החברות רוכשות בחזרה את האג"ח. במצב הנוכחי זה מתבקש ומשתלם גם לחברות וגם לבעלים, לאלה שיכולים לעשות זאת.
"יכול להיות שיש גם כאן היבט מיסויי חשוב. הרבה חברות ירשמו ברבעון הרביעי רווח מימוני אדיר, כך הן מקטינות את החוב, הופכות לפחות מסוכנות ומקזזות את המס שהרי בפעילות הריאלית יש להם הפסדים אדירים. עם זאת, צריך לעשות הבחנה: בחלק מהחברות יש הזדמנות ריאלית אמיתית ואצל אחרות זה פיקציה. ארזים למשל קנתה כמעט את כל האג"ח, השקיעה כמויות אדירות של כסף, ותציג רווחי הון עצומים ברבעון הרביעי. ליבת העסקים הבסיסית שלה לא השתנתה אבל כעת הבעלים יכול לבוא לבנקים ולהציג מאזן שונה לגמרי וחברה בריאה יותר ועם הרבה פחות חובות ולנהל מו"מ מעמדה של כוח".
"יש כאן גם אלמנט של להרוויח זמן. אם חברות יעברו את המשוכה של 2009 אז הם כנראה יהיו במצב הרבה יותר טוב ויכולות לפרוץ אחר כך קדימה. היום הן קונות את האג"ח ב-20-30 אגורות על השקל וזו קניה נהדרת. חברות הליסינג למשל זו עוד דוגמא טובה. המצב בשוק שלהן מאוד קשה היום אז כל מכונית שהן מוכרות, על כל שקל שהן מקבלות הן יכולות לרכוש את האג"ח שלהן בחזרה. המגמה כנראה תימשך עד לסוף 2008 ואולי גם בהמשך, אם כי קשה כרגע להעריך עד מתי".

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.