הדולר התחזק מול השקל: היציג נקבע על 3.98 שקלים, עלייה של 0.4%
הדולר ממשיך הבוקר להיחלש מול היאן היפאני ועומד לסגור שבוע חמישי ברציפות של פיחות מול יריבו האסיאתי, מהלך הירידות הממושך ביותר מזה ארבע שנים.
המסחר בדולר מושך היום עניין רב על רקע פרסום נתון המשרות למשק האמריקני (בשעה 15:30 שעון ישראל), ההערכות מדברות כי שיעור האבטלה במשק האמריקני ירשום שיא מאז 1993.
בינתיים נחלש השטר האמריקני גם מול האירו על רקע הספקולציות כי דו"ח התעסוקה יאלץ את הפדרל ריזרב האמריקני להוריד שוב את שיעורי הריבית מהרמה בה הם מצויים כיום, 1% בודד. מנגד, נחלש האירו גם מול היאן לאחר שנגיד הבנק האירופאי, טרישה, הוריד אתמול את ריבית גוש האירו ב-0.75%, ההורדה החדה ביותר מאז הושק מטבע האירו.
נגיד הבנק המרכזי האירופי ז'אן קלוד טרישה אותת כי הוא סולד מהמשך הורדת הריבית לרמות בהם אפשרויות תגובה להעמקת המשבר יחדלו מלהתקיים. המהלך היום היה הנירחב ביותר מאז הקמתו של הבנק המרכזי האירופי.
ההאטה בכלכלה האירופית מחריפה מיום ליום וכלכלנים רבים מעריכים כי הרבית צפויה לרדת בכ-0.25% נוספים לקראת חודש פברואר. האירו התחזק אל מול הדולר אך משהתחדשו הירידות החדות בשווקי המניות החזיר חלק נירחב מרווחים אלו.
תביעות מחוסרי בארה"ב עלו לרמה של 4.09 מיליון, הגבוהה ביותר מזה 26 שנה, הזמנות מפעלים צנחו בחודש אוקטובר בכ-5.1%. נגיד הפדרל ריזרב קרא לצעדים חדשים מכיוון הממשל בכדי למנוע עיקולי בתים על ידי שימוש נרחב בכספי המיסים. המדדים המובילים בוול סטריט אחרו להגיב לידיעות אך לבסוף סיימו בירידות שערים של 2.5% ומעלה.
החשש מפני פשיטת רגל של ענקית הרכב GM וצניחה בערך ענקית האנרגיה אקסון מובייל על רקע ירידה חדה במחירי הנפט היוו סיבות נוספות לפסימיות בקרב המשקיעים.
סיום שבוע סוער עשוי לעבור על הסוחרים עם פירסום נתוני התעסוקה בארה"ב. סקר ADP ביום רביעי הצביע על גריעה של כ-250 משרות מעל ההערכות אשר עמדו על 200 אלף ומאותת כי הפתעה שלילית עשויה להתרחש גם בנתון הרשמי של יום שישי.
ההערכות המוקדמות חוזות גריעה של כ-320 משרות, להוציא מגזר החקלאות זאת, תוך עלייה של רמת האבטלה לכדי 6.8% מ-6.5%. במידה ושווקי המניות יגיבו בירידות שערים חזקות עשוי השטר הירוק ליהנות מכך ולהתחזק אל מול העיקריים להוציא היאן.
הזירה המקומית: הדולר מתחזק קלות
היחלשותו של הדולר אתמול בזירה הגלובלית השתקפה גם במסחר אל מול השקל אשר התחזק עד לרמה של 3.93 שקל לדולר. האצתו של נגיד הפדרל ריזרב, בן שלום ברננקי, בממשל לסיוע רב יותר למניעת עיקולי הבתים, תוך עשיית שימוש בכספי המיסים סיחררה את הדולר ושלחה את השטר הירוק לרשום הפסדים נרחבים בזירה הגלובלית. סיום חיובי באחד העם העניק תמיכה נוספת למהלך התחזקותו של השטר הישראלי.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון
חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת
ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת.
חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.
לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.
הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי
האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית
של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שלאחר
הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה
הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.
