נקטעו העליות בתל אביב: מדד ת"א-75 צלל 8.7%, מניות הנדל"ן נחתכו
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים וקטעו יומיים של עליות. מדד המעו"ף אומנם רשם ירידה של 1.2% בלבד אך מדד הנדל"ן נחתך בלמעלה מ-12% ומשך את מדד ת"א-75 לירידה של קרוב ל-9%.
יוסי פרניק מאיי.בי.איי אמר היום כי "החזרה לשגרת הירידות בשוק מתואמת עם שאר השווקים בעולם כשברקע מצב הכלכלה הגלובאלי, התערבות הממשלות הכרחית ומצמצמת את החמרת המצב אבל הם לא ימנעו את המיתון. למרות הפקיעה של אופציות המעוף מחר בבוקר, השוק מתנהל היום במחזורי מסחר נמוכים. בשעות הצהריים המאוחרות (החל מ-15:30) המסחר עשוי להיות מושפע מנתוני מאקרו רבים שיפורסמו בארה"ב."
מחר צפויים להתפרסם מספר דוחות מעניינים בהם: החברה לישראל, בנק לאומי וכלכלית ירושלים.
שר האוצר רוני בר-און חזר בדבריו אתמול בכנס שדרות על הכרחיותה של התוכנית הכלכלית של האוצר ותקף את המתנגדים לה, תוך שחזר ואמר כי הם "מוכרים אשליות." "הודענו הבוקר על התערבות בשוק ההון במסגרתה יעמיד האוצר הון וערבויות בהיקף כולל של 11 מיליארד שקלים שתכליתם טיפול בכשלי השוק... תוך חיזוקו של שוק ההון הישראלי", אמר בר-און. "זוהי תוכנית חיונית והיא צריכה לצאת לדרך", הוסיף.
גם ההתאוששות בשוק האג"ח הקונצרני נמשכת, על רקע הכרזת תוכנית משרד האוצר לתמיכה במיגזר העסקי וגם בשוק האג"ח הקונצרני. גורם משמעותי נוסף שתומך בשוק הוא שטף ההודעות של חברות, גדולות וקטנות, הממשיכות לרכוש את האגרות שהנפיקו בסכומים גבוהים. מדדי התל-בונד זינקו אתמול בשיעורים של 3.2%-6% כשחברות רבות ממשיכות לרכוש אג"ח בסכומים גבוהים, לאחר שאתמול רשמו עליות חדות. כעת רושמים מדדי האג"ח ירידות של עד 1%.
מדד ת"א 25 רושם כעת ירידה של 2.2% לרמה של 638 נקודות ומדד ת"א 75 נסוג ב-6% ל-366 נקודות. מניות הנדל"ן רושמות ירידה ממוצעת חדה יותר ומדד הנדל"ן 15 נופל ביותר מ-8%.
מניות בכותרות
מניות טבע סגרו בירידות. החברה
מניית וריפון סגרה בעלייה קלה למרות שפתחה בפער ארביטראז' חיובי של 7.5%. גם נייס ופריגו רושמות עליות בעקבות פערי ארביטראז' חיוביים מול ניו-יורק.
מנגד, מניית אלרון, שזינקה אתמול בתל-אביב בכמעט 30% לאחר שקבוצת אי.די.בי הודיעה כי היא שוקלת למחוק את החברה מהמסחר, נפלה היום בשיעור של 14.4%.
מניית כיל עולה בחדות לאחר ירידה קלה בפתיחה. אתמול רשמה כיל עליה של 5.2% בעקבות דוח טוב לרבעון השלישי. במניות הדשנים בניו-יורק נרשמה אמש מגמה מעורבת. לאחר פרסום הדוחות עדכנו כמה
אלביט מערכות בולטת בירידה חדה במחזור ער. יואב בורגן, אנליסט מבית ההשקעות לידר שוקי הון, אומר היום בשיחה עם bizportal כי "הירידות במניה נובעות מכך שהיתה הרעה מסויימת בתזרים המזומנים ברבעון השני, שהיא לא משמעותית לדעתי. בנוסף, יש שחיקה מסויימת בצבר ההזמנות. המשקיעים רגילים לראות צבר הזמנות עולה ויש כאן אכזבה. אבל, מדובר בעניין של תזמון. נכון להיום הצבר חזר לעלות, לעומת הנתונים של סוף הרבעון השלישי. לכן לא צריך להתרגש יותר מדי, הירידות לחלוטין לא מוצדקות".
חברת אל על
חברת דלק ישראל, המוחזקת ע"י דלק קבוצה מביתו של יצחק תשובה, רשמה גידול חד בהכנסות הרבעון השלישי כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הנפט אך הרווח הגולמי במגזר העיקרי של החברה, מתחמי התדלוק והמסחר, נחתך. המניה רושמת ירידה של 6%.
חברת אלקטרה
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
