חלה נסיגה בייצוא השירותים של ישראל: חלקה של התעשייה המקומית בעוגה העולמית ירד
ברבעון השני של 2008 חלה ירידה בשיעור של כ-9% ביצוא השירותים של ישראל לעומת רבעון ראשון של 2008, כך עולה היום מניתוח נתוני מאזן תשלומים מנוכה עונתיות ע"י היחידה הכלכלית במכון היצוא. חשוב לציין, כי שיעור הצמיחה הממוצע של יצוא שירותים בשני רבעונים קודמים עמד על כ- 11%, ובארבעת הרבעונים האחרונים עמד על כ- 7% בממוצע.
למרות הגידול ביצוא שירותים בשנים האחרונות, ממוצע הגידול עמד על כ- 10% בשלוש שנים האחרונות (2005-2007) בעוד יבוא השירותים העולמי גדל באותה תקופה בכ- 13% בממוצע. בהמשך לכך, משקל יצוא השירותים של ישראל ביבוא השירותים העולמי, ירד בשלוש שנים האחרונות מכ- 0.75% לכ- 0.69%.
עוד עולה מהניתוח של תחום השירותים לפי ענפים כי ברבעון שני של 2008 עלה יצוא שירותי התיירות בכ- 6% לעומת רבעון קודם (מהווה כ- 17% מסך יצוא השירותים) וכמו כן, עשה יצוא שירותי התחבורה, (בענף זה נכללים מטעני יצוא, מטענים בין נמלים זרים, דמי נסיעה, חכירה, שירותי נמל ואחרים) גדל ברבעון שני של 2008 בכ- 3% לעומת רבעון קודם (מהווה כ- 23% מסך יצוא השירותים).
מנגד, ביצוא שירותים עסקיים אחרים, חלה ירידה של כ- 16% ברבעון שני של 2008 בהשוואה לרבעון קודם, זאת לעומת גידול ממוצע של כ- 13% בשני הרבעונים הקודמים. יצוא שירותים עסקיים כולל מגוון רחב של שירותים כגון: שירותי מחשוב-תוכנה, שירותי מחקר ופיתוח, יצוא שירותי בנייה ועבודות הנדסה אזרחית, יצוא שירותי התעשייה, ידע, יעוץ ותכנון, תקשורת, פרסום ושיווק ועוד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
