אורנג' מצטרפת לקרב בשוק התקשורת: נכנסת לאינטרנט, טלפוניה קווית ומדיה
מתישהו בשנים האחרונות ניתנה יריית הזינוק בחדרי חדרים, בחלונות הגבוהים של חברות הסלולר בישראל והכריזה על פתיחת המירוץ להפוך מחברת סלול לחברת מדיה. אפשר לציין את כניסתו של השר אטיאס לתפקיד כאחד הגורמים המחוללים ומכשירים את המהפך, זאת בנוסף להתקדמות טכנולוגית טבעית.
חברת פרטנר, בדומה לסלקום שכבר שחררה הצהרות בכיוון, מעוניינת להפוך מחברת סלולר, כמו שהיתה ב-10 השנים האחרונות לספק מדיה. (ה)ספק מדיה ב-"ה" הידיעה שילווה את מנויי אורנג' באשר הם. דהיינו, בסלולר, בטלפון הקווי, באתר החברה באמצעות סרטים, סדרות ומוסיקה ועוד.
"השינויים הרגולטוריים במבנה השוק והטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לנו לעשות כיום דברים שבעבר יכולנו רק לחלום עליהם. יש לנו בימים אלו הכנסות של 200 מיליון שקל ממידע ותוכן והלקוחות הטובים ביותר בשוק נמצאים אצלנו". כך מסביר מנכ"ל פרטנר, דוד אבנר את הרקע למהלך האסטרטגי לכיוון המדיה שאמור למנף את החברה.
הפעילות של פרטנר החלה למעשה בשנת 2006, אז היא חברה למספר חברות ורכשה גם את med1 שהקנתה לה את האפשרות (באמצעות תשתיות) להפוך למפ"א - מפעיל שיחות פנים ארצי.
אורנג' מבקשת למעשה להסיר מעליה את הכובע שמגדיר אותה כחברת סלולר בלבד ולהפוך לחברת תקשורת ומדיה שעיקר עיסוקה הוא סלולר ובנוסף היא מספקת למנוייה ולקהל הרחב שירותי מדיה רבים נוספים.
פרטנר מעוניינת ללוות את הלקוח בכל שימוש מדיה אפשרי בו הוא יבחר. השירותים אותם היא מתכוונת להציע הם VOBB - שיחות קוליות שמועברות על קו ה-ADSL הביתי, להבדיל מהתשתית הקווית הקיימת כיום. בנוסף תכניס פרטנר לשימוש נתבי WIFI לשימוש ביתי ודרכו תספק תכנים מגוונים לבית הלקוח. שירות נוסף שכמו השאר קיים כבר שנים בעולם ואותו מתכננת פרטנר לספק הוא ה-Progresive download באתר החברה דרכו תתאפשר צפייה בסרטים (מתורגמים אפילו) באמצעות שיטות דחיסת וידאו חדשות.
בין הגורמים המובילים שמקרבים את פרטנר אל עבר חזון המדיה הוא השינוי הרגולטורי. בעיקר העובדה שאין עוד צורך (מעוגן בחוק) להיות הבעלים המלא של קו התקשורת בכדי להעביר ללקוח שירותי תוכן, וניתן לספק שירותי אינטרנט מבלי להיות בעלי התשתית.
באורנג' מציינים שערכו סקר בקרב מנויי החברה (מבלי שידעו את זהות מזמין הסקר) ובו נקבע כי כ-49% מלקוחות החברה היו רוצים לקבל שירותים נוספים מחברת הסלולר שלהם, דהיינו אורנג'.
בגדול מה שמנסה להעביר פרטנר היא הטענה המוכרת שחוזרת על עצמה בשנים האחרונות: "ה-PC הוא ה-TV החדש". הגדיל לציין אבנר שסיפר שמסך המחשב שלו עצמו הוא בגודל של 42 אינץ'. הטענה מוכרת, אך השינויי הוא בעובדה שבשנה הקרובה חברות הסלולר גם מתכוונות לשים את הכסף הגדול בנוסף להצהרות המפוצצות.
בשורה התחתונה מדגישים בפרטנר שעיקר הפעילות שלהם יהיה עדיין בסלולר, וזה ימשיך לספק להם את עיקר הרווחים. על מה תשען החברה בעתיד? סלולר, מדיה ושירותי תקשורת חדשים. בפעילות הסלולר מדגישים בחברה גם את העובדה שתחום הפרסום רחוק מאוד ממיצוי, ובין שאר הפיתוחים העתידיים נמצאת בנקאות בסלולר.
באתר החברה מתכוונת פרטנר לספק מוסיקה, סרטים, סדרות ומשחקים לכלל הלקוחות ולא בהכרח למנויי החברה. "אנחנו נהיה האתר בעל התוכן העשיר ביותר שיש. לקוחות שלנו ישלמו באמצעות מערכת הבילינג, אחרים ישלמו במסלול אישי אחר".
החברה חתמה כבר עם מספר לייבלים מובילים מחו"ל, כמו: דיסני, וורנר, יוניברסל וגדולים אחרים בדרך. בתחום המוסיקה ניתן לציין את EMI והליקון בישראל.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.