בחודש מאי נרשם שיא תיירותי מאז קום המדינה: 297 אלף מבקרים נכנסו לישראל

מתוך כניסות התיירים, 211 אלף היו בדרך האוויר. בחודש מאי היו 42 אלף כניסות של מבקרי יום
אריאל אטיאס |

בחודש מאי השנה נרשם שיא מאז קום המדינה במספר כניסות מבקרים (תיירים ומבקרי יום) לישראל - 297 אלף, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הפעם האחרונה שנרשם כמות שכזו הייתה באפריל 2000 , לאחר ביקור האפיפיור במרס 2000. 255 אלף מהכניסות היו של תיירים, והשאר 42 אלף היו כניסות של מבקרי יום. 7 אלפים כניסות ממבקרי היום היו של נוסעים בשיוט - מאז שנת 2000 לא נרשם מספר כה גבוה בחודש אחד.

תיירים

מתוך כניסות התיירים , 211,000 היו בדרך האוויר, ,44,000 כניסות היו בדרך היבשה, בדרך הים נרשמו 200 כניסות. מתוך כ-211,000 הכניסות בדרך האוויר כ- ,209,000 היו דרך נתב"ג ועוד כ- 2,000 היו בטיסות ישירות לאילת. מתוך 44,000 הכניסות בדרך היבשה 13,000 היו דרך גשר אלנבי, 9,000 היו דרך מעבר רבין (ערבה), 5,000 דרך נהר הירדן, ועוד כ-16,000 היו דרך תחנת הגבול אילת.

ביקורי יום

בחודש מאי היו 42,000 כניסות של מבקרי יום , 29,000 מתוכן היו בדרך היבשה, 7,000 כניסות בדרך האוויר, עוד 7,000 כניסות של נוסעים בשיוט.

מתוך הכניסות בדרך היבשה רובן (26,000) היו כניסות דרך מעבר גבול אילת (טאבה) לביקורי יום בישראל . זאת בעקבות ההקלה במדיניות מתן אשרות כניסה לישראל לביקורי יום, לקבוצות מאורגנות של תיירים ממזרח אירופה.

הארצות העיקריות מהן באו מבקרי היום שנכנסו דרך טאבה: רוסיה – 9,600, אוקראינה - 4,500, פולין – 5,300, צ'כיה - 2,300

מבקרים

בחודשים ינואר – מאי השנה נרשמו כ-1.2 מיליון כניסות מבקרים לישראל ( 47% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד). 1.1 מיליון מתוכן היו כניסות של תיירים (עלייה של 36%) , ו-166 אלף כניסות של מבקרי יום.

תיירים

866.8 אלף מכניסות התיירים היו בדרך האוויר (עלייה של 30%), בכניסות באוויר דרך אילת נרשמה עלייה של 17% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006 זו ירידה של כ-41%). בדרך היבשה נרשמו 202 אלף כניסות - 71% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.

ביקורי יום

בחודשים הראשונים של שנת 2007 תופעת מבקרי היום הייתה רק בתחילתה , ובמהלך השנה היא התרחבה, לכן נתוני ינואר – מאי השנה מצביעים על עלייה של יותר מפי שלושה מהחודשים המקבילים אשתקד.

כניסות תיירים בדרך האוויר

מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים מרס – מאי 2008 נרשמו 190 אלף כניסות תיירים בממוצע לחודש (2.3 מיליון ברמה שנתית ), לעומת 157 אלף בממוצע לחודש בחודשים דצמבר 2007 - פברואר 2008 (1.9 מיליון ברמה שנתית) .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".