בחודש מאי נרשם שיא תיירותי מאז קום המדינה: 297 אלף מבקרים נכנסו לישראל
בחודש מאי השנה נרשם שיא מאז קום המדינה במספר כניסות מבקרים (תיירים ומבקרי יום) לישראל - 297 אלף, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הפעם האחרונה שנרשם כמות שכזו הייתה באפריל 2000 , לאחר ביקור האפיפיור במרס 2000. 255 אלף מהכניסות היו של תיירים, והשאר 42 אלף היו כניסות של מבקרי יום. 7 אלפים כניסות ממבקרי היום היו של נוסעים בשיוט - מאז שנת 2000 לא נרשם מספר כה גבוה בחודש אחד.
תיירים
מתוך כניסות התיירים , 211,000 היו בדרך האוויר, ,44,000 כניסות היו בדרך היבשה, בדרך הים נרשמו 200 כניסות. מתוך כ-211,000 הכניסות בדרך האוויר כ- ,209,000 היו דרך נתב"ג ועוד כ- 2,000 היו בטיסות ישירות לאילת. מתוך 44,000 הכניסות בדרך היבשה 13,000 היו דרך גשר אלנבי, 9,000 היו דרך מעבר רבין (ערבה), 5,000 דרך נהר הירדן, ועוד כ-16,000 היו דרך תחנת הגבול אילת.
ביקורי יום
בחודש מאי היו 42,000 כניסות של מבקרי יום , 29,000 מתוכן היו בדרך היבשה, 7,000 כניסות בדרך האוויר, עוד 7,000 כניסות של נוסעים בשיוט.
מתוך הכניסות בדרך היבשה רובן (26,000) היו כניסות דרך מעבר גבול אילת (טאבה) לביקורי יום בישראל . זאת בעקבות ההקלה במדיניות מתן אשרות כניסה לישראל לביקורי יום, לקבוצות מאורגנות של תיירים ממזרח אירופה.
הארצות העיקריות מהן באו מבקרי היום שנכנסו דרך טאבה: רוסיה – 9,600, אוקראינה - 4,500, פולין – 5,300, צ'כיה - 2,300
מבקרים
בחודשים ינואר – מאי השנה נרשמו כ-1.2 מיליון כניסות מבקרים לישראל ( 47% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד). 1.1 מיליון מתוכן היו כניסות של תיירים (עלייה של 36%) , ו-166 אלף כניסות של מבקרי יום.
תיירים
866.8 אלף מכניסות התיירים היו בדרך האוויר (עלייה של 30%), בכניסות באוויר דרך אילת נרשמה עלייה של 17% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006 זו ירידה של כ-41%). בדרך היבשה נרשמו 202 אלף כניסות - 71% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
ביקורי יום
בחודשים הראשונים של שנת 2007 תופעת מבקרי היום הייתה רק בתחילתה , ובמהלך השנה היא התרחבה, לכן נתוני ינואר – מאי השנה מצביעים על עלייה של יותר מפי שלושה מהחודשים המקבילים אשתקד.
כניסות תיירים בדרך האוויר
מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים מרס – מאי 2008 נרשמו 190 אלף כניסות תיירים בממוצע לחודש (2.3 מיליון ברמה שנתית ), לעומת 157 אלף בממוצע לחודש בחודשים דצמבר 2007 - פברואר 2008 (1.9 מיליון ברמה שנתית) .
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
