בחודש מאי נרשם שיא תיירותי מאז קום המדינה: 297 אלף מבקרים נכנסו לישראל
בחודש מאי השנה נרשם שיא מאז קום המדינה במספר כניסות מבקרים (תיירים ומבקרי יום) לישראל - 297 אלף, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הפעם האחרונה שנרשם כמות שכזו הייתה באפריל 2000 , לאחר ביקור האפיפיור במרס 2000. 255 אלף מהכניסות היו של תיירים, והשאר 42 אלף היו כניסות של מבקרי יום. 7 אלפים כניסות ממבקרי היום היו של נוסעים בשיוט - מאז שנת 2000 לא נרשם מספר כה גבוה בחודש אחד.
תיירים
מתוך כניסות התיירים , 211,000 היו בדרך האוויר, ,44,000 כניסות היו בדרך היבשה, בדרך הים נרשמו 200 כניסות. מתוך כ-211,000 הכניסות בדרך האוויר כ- ,209,000 היו דרך נתב"ג ועוד כ- 2,000 היו בטיסות ישירות לאילת. מתוך 44,000 הכניסות בדרך היבשה 13,000 היו דרך גשר אלנבי, 9,000 היו דרך מעבר רבין (ערבה), 5,000 דרך נהר הירדן, ועוד כ-16,000 היו דרך תחנת הגבול אילת.
ביקורי יום
בחודש מאי היו 42,000 כניסות של מבקרי יום , 29,000 מתוכן היו בדרך היבשה, 7,000 כניסות בדרך האוויר, עוד 7,000 כניסות של נוסעים בשיוט.
מתוך הכניסות בדרך היבשה רובן (26,000) היו כניסות דרך מעבר גבול אילת (טאבה) לביקורי יום בישראל . זאת בעקבות ההקלה במדיניות מתן אשרות כניסה לישראל לביקורי יום, לקבוצות מאורגנות של תיירים ממזרח אירופה.
הארצות העיקריות מהן באו מבקרי היום שנכנסו דרך טאבה: רוסיה – 9,600, אוקראינה - 4,500, פולין – 5,300, צ'כיה - 2,300
מבקרים
בחודשים ינואר – מאי השנה נרשמו כ-1.2 מיליון כניסות מבקרים לישראל ( 47% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד). 1.1 מיליון מתוכן היו כניסות של תיירים (עלייה של 36%) , ו-166 אלף כניסות של מבקרי יום.
תיירים
866.8 אלף מכניסות התיירים היו בדרך האוויר (עלייה של 30%), בכניסות באוויר דרך אילת נרשמה עלייה של 17% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006 זו ירידה של כ-41%). בדרך היבשה נרשמו 202 אלף כניסות - 71% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
ביקורי יום
בחודשים הראשונים של שנת 2007 תופעת מבקרי היום הייתה רק בתחילתה , ובמהלך השנה היא התרחבה, לכן נתוני ינואר – מאי השנה מצביעים על עלייה של יותר מפי שלושה מהחודשים המקבילים אשתקד.
כניסות תיירים בדרך האוויר
מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים מרס – מאי 2008 נרשמו 190 אלף כניסות תיירים בממוצע לחודש (2.3 מיליון ברמה שנתית ), לעומת 157 אלף בממוצע לחודש בחודשים דצמבר 2007 - פברואר 2008 (1.9 מיליון ברמה שנתית) .
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
