בחודש מאי נרשם שיא תיירותי מאז קום המדינה: 297 אלף מבקרים נכנסו לישראל
בחודש מאי השנה נרשם שיא מאז קום המדינה במספר כניסות מבקרים (תיירים ומבקרי יום) לישראל - 297 אלף, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הפעם האחרונה שנרשם כמות שכזו הייתה באפריל 2000 , לאחר ביקור האפיפיור במרס 2000. 255 אלף מהכניסות היו של תיירים, והשאר 42 אלף היו כניסות של מבקרי יום. 7 אלפים כניסות ממבקרי היום היו של נוסעים בשיוט - מאז שנת 2000 לא נרשם מספר כה גבוה בחודש אחד.
תיירים
מתוך כניסות התיירים , 211,000 היו בדרך האוויר, ,44,000 כניסות היו בדרך היבשה, בדרך הים נרשמו 200 כניסות. מתוך כ-211,000 הכניסות בדרך האוויר כ- ,209,000 היו דרך נתב"ג ועוד כ- 2,000 היו בטיסות ישירות לאילת. מתוך 44,000 הכניסות בדרך היבשה 13,000 היו דרך גשר אלנבי, 9,000 היו דרך מעבר רבין (ערבה), 5,000 דרך נהר הירדן, ועוד כ-16,000 היו דרך תחנת הגבול אילת.
ביקורי יום
בחודש מאי היו 42,000 כניסות של מבקרי יום , 29,000 מתוכן היו בדרך היבשה, 7,000 כניסות בדרך האוויר, עוד 7,000 כניסות של נוסעים בשיוט.
מתוך הכניסות בדרך היבשה רובן (26,000) היו כניסות דרך מעבר גבול אילת (טאבה) לביקורי יום בישראל . זאת בעקבות ההקלה במדיניות מתן אשרות כניסה לישראל לביקורי יום, לקבוצות מאורגנות של תיירים ממזרח אירופה.
הארצות העיקריות מהן באו מבקרי היום שנכנסו דרך טאבה: רוסיה – 9,600, אוקראינה - 4,500, פולין – 5,300, צ'כיה - 2,300
מבקרים
בחודשים ינואר – מאי השנה נרשמו כ-1.2 מיליון כניסות מבקרים לישראל ( 47% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד). 1.1 מיליון מתוכן היו כניסות של תיירים (עלייה של 36%) , ו-166 אלף כניסות של מבקרי יום.
תיירים
866.8 אלף מכניסות התיירים היו בדרך האוויר (עלייה של 30%), בכניסות באוויר דרך אילת נרשמה עלייה של 17% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006 זו ירידה של כ-41%). בדרך היבשה נרשמו 202 אלף כניסות - 71% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
ביקורי יום
בחודשים הראשונים של שנת 2007 תופעת מבקרי היום הייתה רק בתחילתה , ובמהלך השנה היא התרחבה, לכן נתוני ינואר – מאי השנה מצביעים על עלייה של יותר מפי שלושה מהחודשים המקבילים אשתקד.
כניסות תיירים בדרך האוויר
מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים מרס – מאי 2008 נרשמו 190 אלף כניסות תיירים בממוצע לחודש (2.3 מיליון ברמה שנתית ), לעומת 157 אלף בממוצע לחודש בחודשים דצמבר 2007 - פברואר 2008 (1.9 מיליון ברמה שנתית) .
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
