בחודש מאי נרשם שיא תיירותי מאז קום המדינה: 297 אלף מבקרים נכנסו לישראל
בחודש מאי השנה נרשם שיא מאז קום המדינה במספר כניסות מבקרים (תיירים ומבקרי יום) לישראל - 297 אלף, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הפעם האחרונה שנרשם כמות שכזו הייתה באפריל 2000 , לאחר ביקור האפיפיור במרס 2000. 255 אלף מהכניסות היו של תיירים, והשאר 42 אלף היו כניסות של מבקרי יום. 7 אלפים כניסות ממבקרי היום היו של נוסעים בשיוט - מאז שנת 2000 לא נרשם מספר כה גבוה בחודש אחד.
תיירים
מתוך כניסות התיירים , 211,000 היו בדרך האוויר, ,44,000 כניסות היו בדרך היבשה, בדרך הים נרשמו 200 כניסות. מתוך כ-211,000 הכניסות בדרך האוויר כ- ,209,000 היו דרך נתב"ג ועוד כ- 2,000 היו בטיסות ישירות לאילת. מתוך 44,000 הכניסות בדרך היבשה 13,000 היו דרך גשר אלנבי, 9,000 היו דרך מעבר רבין (ערבה), 5,000 דרך נהר הירדן, ועוד כ-16,000 היו דרך תחנת הגבול אילת.
ביקורי יום
בחודש מאי היו 42,000 כניסות של מבקרי יום , 29,000 מתוכן היו בדרך היבשה, 7,000 כניסות בדרך האוויר, עוד 7,000 כניסות של נוסעים בשיוט.
מתוך הכניסות בדרך היבשה רובן (26,000) היו כניסות דרך מעבר גבול אילת (טאבה) לביקורי יום בישראל . זאת בעקבות ההקלה במדיניות מתן אשרות כניסה לישראל לביקורי יום, לקבוצות מאורגנות של תיירים ממזרח אירופה.
הארצות העיקריות מהן באו מבקרי היום שנכנסו דרך טאבה: רוסיה – 9,600, אוקראינה - 4,500, פולין – 5,300, צ'כיה - 2,300
מבקרים
בחודשים ינואר – מאי השנה נרשמו כ-1.2 מיליון כניסות מבקרים לישראל ( 47% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד). 1.1 מיליון מתוכן היו כניסות של תיירים (עלייה של 36%) , ו-166 אלף כניסות של מבקרי יום.
תיירים
866.8 אלף מכניסות התיירים היו בדרך האוויר (עלייה של 30%), בכניסות באוויר דרך אילת נרשמה עלייה של 17% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, (בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2006 זו ירידה של כ-41%). בדרך היבשה נרשמו 202 אלף כניסות - 71% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
ביקורי יום
בחודשים הראשונים של שנת 2007 תופעת מבקרי היום הייתה רק בתחילתה , ובמהלך השנה היא התרחבה, לכן נתוני ינואר – מאי השנה מצביעים על עלייה של יותר מפי שלושה מהחודשים המקבילים אשתקד.
כניסות תיירים בדרך האוויר
מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים מרס – מאי 2008 נרשמו 190 אלף כניסות תיירים בממוצע לחודש (2.3 מיליון ברמה שנתית ), לעומת 157 אלף בממוצע לחודש בחודשים דצמבר 2007 - פברואר 2008 (1.9 מיליון ברמה שנתית) .
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
