באומן בר ריבנאי מקימה חברה חדשה - BBR INTERNATIONAL לפעילות הקבוצה בחו"ל

למנכ"ל החברה החדשה ימונה אבשה שילין; בנוסף חוברת הקבוצה לחברת IMM הרוסית
משה בנימין |

קבוצת באומן בר ריבנאי מודיעה על הקמת חברה חדשה: BBR INTERNATIONAL. למנכ"ל החברה החדשה ימונה אבשה שילין שימשיך לכהן כמשנה למנכ"ל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי ויהפוך לשותף בקבוצה.

כחלק מהקמת החברה החדשה חתמה ב.ב.ר אינטרנשיונל בשבוע האחרון הסכם לשיתוף פעולה עם חברת IMM הרוסית המתמחה בפתרונות פירסומיים בנקודות מכירה. IMM פועלת בשוק הרוסי כבר למעלה מעשרים שנה ומטפלת בשורה ארוכה של חברות ענק במגוון רחב של קטגוריות כגון: תקשורת, מזון, קמעונאות, שירותים רפואיים, שירותים פיננסיים ועוד. במסגרת שיתוף הפעולה הוקם בימים אלו במוסקבה משרד משותף לשתי החברות, שירכז את הטיפול בכל הלקוחות הקיימים של שני השותפים ברוסיה.

אבשה שילין "לאחר כמעט שנתיים של פעילות בחו"ל, ועם הרחבת העבודה של הקבוצה בחו"ל, החלטנו למסד את הפעילות כחברה נפרדת שתנוהל כחברה עצמאית משאר עסקי הפרסום של הקבוצה בישראל. בנוסף לתפקידי כמשנה מנכ"ל באומן בר ריבנאי, אני שמח כשותף בקבוצה, לקחת על עצמי גם את המשימה המרתקת של ניהול ופיתוח עסקי הקבוצה מחוץ לגבולות ישראל".

עוד משילין, "בשנתיים האחרונות ניהלנו את הלקוחות בחו"ל כקבוצת לקוחות במשרד. יחד עם זיו לינוונד, ראש קבוצת הלקוחות הבינלאומיים במשרד, הבנו מהם היתרונות היחסיים הרבים שיש לנו מול השווקים במזרח אירופה והשתמשנו בהם בהצלחה רבה להגדלת ופיתוח הפעילות. ההחלטה לפתח חברה עצמאית נובעת מהגידול בעבודה והצורך להעניק ללקוחות הבינלאומיים שירות מופרד במדינות השונות בהם אנו פועלים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.