בכירים בבתי ההשקעות: "הנתונים של 2001-2002 מאוד דומים למצב הנוכחי בשוק"
שבוע המסחר נפתח בירידות שערים חדות. גלי ההדף מוול סטריט הכו היום באחד העם והביאו לפתיחה שלילית במיוחד לחודש מרץ בבורסה. בחודש שעבר התאוששו המדדים מהצניחה החדה של ינואר (ירידה של כ-12%) כשאת פברואר סיים המדד בעליה של כ-4.5%. בשוק היו שציפו להתאוששות נוספת בחודש הנוכחי.
תמיר פורת: "הגורם הבטחוני לא ישפיע לאורך זמן"
תמיר פורת, סמנכ"ל ההשקעות בכלל פיננסים בטוחה, אומר היום: "הירידות למעשה זה אוסף של נתונים כלכליים מארה"ב ואינדיקטורים מדאיגים לגבי עומק ההאטה. את ההשפעות ראינו גם במדדים הפסיכולוגים. הדו"ח של חברת AIG היה גרוע והשפיע לרעה. החשש הגדול בשוק המקומי הוא שאנחנו הולכים לעונת הדו"חות בחוסר ודאות."
"לגורמים אלה אפשר להוסיף את המצב הבטחוני אך מידת ההשפעה שלו נקודתית ולא תשפיע לאורך זמן. אנחנו בכלל פיננסים בטוחה צפינו את גל הירידות, והערכנו שהוא יחזור לפקוד אותנו לקראת עונת הדו"חות" כך מציין פורת.
פורת: "קיימים לא מעט גופים שצפויים להיפגע אבל יחד עם זאת, השוק מזמן הרבה אטרקציות. השוק פועל באובר-שוטינג, בסקטור הביטוח יש דיסקאונט של עשרות אחוזים וזה עוד אמור להיות סקטור דפסנסיבי בעיתות משבר."
פורת מגדיש: "בתקופות שהשוק נמצא באי-ודאות גבוהה הצד הפסיכולוגי גורם לאנשים לזרוק סחורה, זהו דפוס פעולה שחוזר על עצמו. תקופה זו היא אטרקטיבית לאותם מקצוענים עם אופק השקעה לטווח ארוך. כרגע שוק האג"ח הקונצרני משקף הזדמנות, אנחנו מזהים אגרות חוב שבהן נפתחו פערי תשואה שלא בצורה ריאלית."
אם משווים את ישראל לארה"ב אפשר לראות שהמשק הישראלי, מבחינת נתוני מאקרו, מציג נתונים טובים. הייצוא הישראלי מופנה לשווקים באירופה וצריך לזכור שמשבר הסאב-פריים הוא לא חזות הכל. העולם עדיין צומח, בל נשכח שהצריכה הפרטית עדיין גדלה, אנחנו צריכים להסתכל על היום שאחרי המשבר.
צחי רודניק: "שוק ההון יודע לראות את הדברים קדימה"
מנהל מחלקת ההשקעות בפריזמה אומר כי באופן עקרוני מקור הירידות נובע ממה שהתרחש בשווקים בשנה האחרונה. שוק ההון יודע לחזות את הדברים קדימה, ברגע שנראה מהלך של עליות אנחנו נבין שהמיתון לא הסתיים אך הסוף נראה באופק. כרגע אנחנו בתקופה לא טובה, לא ידוע אם יש מיתון בארה"ב או לא ועד שהדברים לא יתבהרו השוק לא יעלה.
רודניק מעריך: "הנתונים של שנת 2001-2002 מאוד דומים למה שיש היום, גם טרום 2001 היו גיוסים שלא הוכיחו את עצמם כלכלית. חברות ההייטק מכרו חלום. ראינו ששנה אחרי הגיוסים הגדולים החברות לא הצליחו לעמוד בציפיות ולהרוויח את הסכומים."
"אפשר להשוות זאת לשוק הנדל"ן, שוק שלא הוכיח את עצמו, כל אחד גייס כסף מכל מקום, הכסף נכנס בקלות. עצם העובדה שהיה נוח לגייס את הכסף, הביאה את מחירי הנדל"ן להאמיר ללא שום הצדקה. חברות קטנות ללא שום ניסיון ביזמות נדל"ן בארה"ב פשטו את הרגל וזה מה שמביא אותנו להאטה", מדגיש מנהל מחלקת ההשקעות בפריזמה.
"הירידות לא הולכות להסתיים מחר בבוקר, אך לא צריך ללכת הביתה אחוז דיבוק," מציין רודניק. המשקיע נדרש לבחור מניות דפנסיביות - לדוגמא סקטור התקשורת הוא עדיף - אנשים לא יפסיקו מחר להשתמש בטלפון. אנחנו לא נפסיק ללכת לסופר ולצרוך מוצרים בסיסיים. חברות כדוגמת טבע ימשיכו לצמוח - החולים ימשיכו להשתמש בתרופות.
יחד עם זאת, מניות השורה השנייה והשלישית הן חשופות יותר - מוטות ייצוא, המשקיעים נהנו בהן משיעורי צמיחה גבוהים. צריך בתקופה כזאת להיות קרוב לכסף - שם המשחק הוא נזילות - על המשקיע לדבוק במניות בעלות סחירות גבוהה.
לסיכום מעניק רודניק מאסטרטגית ההשקעות שלו למצבי אי-ודאות ופאניקה: "אני נגד לקיחת הזדמנויות ספציפיות, לא מאמין שצריך לתפוס את המניות בגלל שהן בתחתית - מה שנראה היום הזדמנות מחר יכול להיות זול יותר. התקופה הנוכחית של הירידות היא בסך הכל חודשיים שלושה, לא נראה לי הגיוני שאחרי ארבע-חמש שנים של עליות נצא מהמצב הנוכחי תוך חודשיים-שלושה. שוב המצב מאוד דומה למה שהיה לנו ב-2001, אי-אפשר לצאת מהר מהמשבר."
רודניק מזכיר כי על המשקיעים חלה החובה להיות זהירים, לא בטוח שהנגידים בבנקים המרכזיים עשו את הצעדים הנכונים. ישנם אירועים שגורמים עדיין לשוק להיראות נורמלי כמו האולימפידה בסין, אבל יום אחד זה עלול להתפוצץ. כרגע צריך לנקוט בנזילות ודפנסיביות.
ערן יעקובי מלידר: ענף התקשורת דפנסיבי לירידות
"הסיבות לירידות בבורסה בת"א קשורות בעיקר למתרחש מעבר לים. נתונים על המשך ההאטה הכלכלית לצד אינפלציה גבוהה ודו"חות כספיים לא מוצלחים במיוחד הפילו ביום שישי את הבורסה בארה"ב. הקורלציה בין הבורסה בישראל לזו בארה"ב היא גבוהה יחסית," אומר ערן יעקובי אנליסט התקשורת של לידר שוקי הון.
"ההאטה הגלובלית כשמה כן היא – גלובלית. אין ספק שמדינה המייצאת בהיקפים נרחבים לארה"ב ואירופה תיפגענה ככל שיעמיק המשבר באותן גיאוגרפיות. שוק ההון הישראלי הפגין עוצמה בשנים האחרונות לעומת שווקים אחרים ושרד יפה משברים גלובליים ומקומיים. המשקיעים בישראל יכולים רק לקוות כי השוק הישראלי ימשיך להפגין עוצמה גם בסביבה דובית, כי הרי הכלכלה המקומית מדווחת על נתונים חיוביים יחסית."
"יש לזכור כי המניות הדואליות, שמשקלן עלה בבורסה המקומית, מושפעות בראש ובראשונה מהמסחר בארה"ב ולאחר מכן מביאות את ההשפעות לישראל. מעבר לכך, עד היום הפגינה הבורסה הישראלית חסינות מסוימת לאירועים ביטחוניים, אולם נראה כי בהמשך "למצב הרוח הרע" הפוקד את המשקיעים, גם ההידרדרות הביטחונית נותנת את אותותיה."
בלידר מאמינים כי סקטורים עדיפים כיום הם אלה החשופים פחות לצרכן האמריקאי (חולשת הדולר דווקא תורמת להם) אשר מאופיינים בייצור תזרימי מזומנים יציבים וגדולים כמו גם בחלוקת דיבידנדים נדיבה. סקטור העונה על דרישות אלה הוא ענף התקשורת הישראלי. החברות הגדולות בענף מתומחרות בחסר יחסי לעומת מקבילות בחו"ל, הן מייצרות תזרימי עתק, נהנות מחולשת הדולר, מחלקות דיבידנדים המייצרים תשואה נאה ובכלל רמת הסיכון של מניות אלה היא בהגדרה נמוכה מרמת הסיכון של השוק (ביטא נמוכה מ- 1).
בנוסף לכך, מדגיש יעקובי כי רוב החברות בענף החלו בתהליכי התייעלות לפני פרוץ המשבר בשוק ההון, כך ששיפור מבנה ההוצאות שלהן ישפיע לחיוב על תזרימי המזומנים שהן מייצרות.
רון אייכל: חולשה בכלכלה העולמית תשפיע לרעה על המשק הישראלי
האסטרטג הראשי של מיטב מציין כי ישראל מוגדרת כמדינה קטנה ופתוחה שלה מרכיב סחר-חוץ גדול במונחי התוצר. מאוד חבל שישראל מוטה, מבחינת סחר-החוץ, דווקא לשווקים המפותחים. כך, ארה"ב וגוש האירו מהווים כשני-שליש מהיצוא הישראלי. לפיכך, חולשה בכלכלה העולמית, ובמיוחד בשווקים המפותחים צפויה להשפיע לרעה על המשק הישראלי.
יתר על כן מוסיף אייכל: "ככל שתמשך החולשה המאקרו-כלכלית העולמית ההשפעה השלילית על המשק הישראלי תגבר. בהנחה והעולם לא יגלוש לכדי מיתון, אנו במיטב צופים כי הכלכלה הישראלית תצמח בשיעור של כ-4% בשנת 2008."
כלכלני הראל פיננסים: למשבר תהיינה השלכות על הצמיחה בישראל
בהראל פיננסים מציינים כי ישנן שתי סיבות עיקריות לירידות בשווקים. הראשונה גלובלית (בעיקר אמריקאית) והשנייה מקומית. אוסף הנתונים השליליים שהביא לירידה של 2.5% בבורסות בארה"ב בסוף השבוע היה הגורם הראשון שהביא לפתיחה שלילית בבורסה בתל אביב. סדרת המדדים כללה קיפאון ריאלי בצריכה פרטית, צמיחה של 0.6% ברבעון הרביעי, ירידה במדד מנהלי הרכש, ירידה במדד אמון הצרכנים והמשך העלייה במחירים לצרכן.
הסיבה המקומית היא כמובן המצב בעזה והגלישה שלו לערים נוספות בישראל מחוץ לשדרות. חוסר הבהירות בנוגע לפעולה רחבה יותר והשפעותיה, כמו גם לטווח הירי של הטילים מרצועת עזה עשויים להשפיע על משקיעים מקומיים וזרים.
מגזר התרופות ואם מדובר בשוק המקומי אז בעיקר טבע. לא רק כמניה דפנסיבית אלא בעיקר מאחר שלטבע פוטנציאל צמיחה גדול שנובע בעיקר משעורי הצמיחה בעולם בתחום הפרמצבטיקה, בכלל ובתחום הגנרי בפרט, ומתיק מוצרים רחב הממתין לאישור ה-FDA (מעל ל-60 תרופות) מרכישות ומיזוגים הצפויים בעתיד, מהמשך צמיחת המוצרים האתיים שלה ומכניסה לשווקים ותחומים חדשים.
על רקע הצמיחה הנמוכה בארה"ב בהחלט סביר שיהיו לכך השלכות על הצמיחה אצלנו. גם בנק ישראל הודה בכך בשבוע שעבר כשהודיע על הורדת הריבית המפתיעה. בינתיים, אנו צופים צמיחה של 3.6% ב-2008 וגם ב-2009 – נמוך במידה ניכרת מארבע השנים האחרונות אך עדיין גבוה יותר מרוב השווקים המפותחים. התחזית המופחתת הזו נובעת לא רק מהצמיחה הנמוכה בארה"ב אלא גם מהתחזקות השקל, שתביא להאטה מסוימת בקצב צמיחת היצוא.
***המרואיינים מחזיקים וסוחרים בני"ע ובמטבעות המוזכרים בסקירה זו עבור לקוחותיהם. סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ובשום אופן אין לראות בה כהצעה או כשידול לקנות או למכור את ני"ע והמטבעות המוזכרים בה. המידע הנכלל בה לא אומת ולכן אין ערבים לשלמותו או לדיוקו. המרואיינים מסירים כל אחריות מהחברה , מעובדי החברה מחברי הדירקטוריון של החברה ומחברות הקשורות לחברה לגבי תביעה כלשהי שתעלה בהסתמך על הכתוב או המופיע בסקירה.***

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".