גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.

גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.

גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.

בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.

• חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
• פרפלקסיטי מציעה 34.5 מיליארד דולר לרכישת דפדפן כרום מגוגל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.

כחלק מההסכם, גוגל תשלם למבקש גמול בסכום כולל של 87.5 אלף שקל בתוספת מע"מ, וכן שכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 262.5 אלף שקל בתוספת מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים ממועד השינוי בפועל, בצירוף שיפוי על תשלום חלקה הראשון של אגרת בית המשפט. המבקש פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, והצדדים פטורים מפרסום הודעה על ההסתלקות. השופט עודד מאור ציין בפסק דינו כי בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הסתלקות מבקשה לאישור כפופה לאישור בית המשפט. לאחר שבחן את נסיבות ההסכמה, הוא קבע כי אין תועלת בהמשך ההליך וכי השינוי החזותי בממשק נותן מענה ענייני לטענות, גם אם אין בו רכיב של פיצוי לעבר.

בית המשפט התייחס לכך שבמקרה רגיל, אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה בהסתלקות, אבל כשההליך השיג תועלת לחברי הקבוצה, ניתן לחרוג מהכלל הזה. במקרה הזה, כך נקבע בפסק הדין שפורסם, "יש לראות את הטענות הכלולות בבקשת האישור... כעילת תביעה לכאורית", והשינוי בממשק הוא תועלת ממשית, שתשפיע לא רק על חברי הקבוצה אלא גם על משתמשים רבים בעתיד. השופט הוסיף כי סיכויי התביעה לפיצוי בגין העבר אינם גבוהים, ולכן היעדר רכיב כזה אינו מונע את אישור ההסדר. לסיום קבע בית המשפט כי, "בקשת ההסתלקות מתקבלת, בקשת האישור נמחקת ותביעתו האישית של המבקש נדחית", ואישר את הסכמות הצדדים לעניין הגמול, שכר הטרחה ויתר ההקלות שסוכמו. ההסדר אינו מהווה מעשה בית דין כלפי יתר חברי הקבוצה, והם רשאים להגיש תביעות נוספות בעניין אם יחפצו בכך.

• השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
• ביקש לפנות את בנו מדירת הירושה - ביהמ"ש הכריע
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?

מהו סעיף 30א לחוק התקשורת שעליו התבסס המבקש?

סעיף 30א לחוק התקשורת, המכונה גם "חוק הספאם", אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני, מסרון או פקס ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב מהנמען. הוא גם מחייב אפשרות להסרה פשוטה ויעילה מרשימת התפוצה, וכן דרישה לציון ברור של כך שמדובר בפרסומת.

למה הסכים בית המשפט לאשר הסתלקות מתוגמלת, אף שבדרך כלל לא פוסקים גמול ושכר טרחה במקרים כאלה?

בית המשפט קבע כי למרות הכלל, כאן התקיימו שני תנאים חריגים: היתה עילת תביעה לכאורית, וההליך הביא לתועלת ממשית בדמות שינוי ממשק ג'ימייל בישראל, שיגביר את ההבחנה בין הודעות רגילות לפרסומות.

מה המשמעות של "הסתלקות מתוגמלת" בתובענה ייצוגית?

הסתלקות מתוגמלת היא מצב שבו התובע המייצג מסכים לוותר על ההליך בתמורה לקבלת גמול אישי ושכר טרחה לעורכי דינו, לעתים לצד שינוי או התחייבות של הנתבע, אך ללא פסק דין סופי או פיצוי ישיר לכל חברי הקבוצה.

למה לא נפסק פיצוי לחברי הקבוצה בגין תקופת העבר?

השופט ציין שסיכויי התביעה לפיצוי בגין העבר אינם גבוהים, ולכן אין הצדקה לכלול רכיב כזה בהסדר. בנוסף, ההסדר התמקד בהסדרה עתידית שתמנע את הבעיה להבא.

האם ההסדר מחייב את כלל המשתמשים בישראל?

לא. ההסדר אינו מהווה "מעשה בית דין" כלפי יתר חברי הקבוצה, אלא רק כלפי המבקש. המשמעות היא שמשתמשים אחרים עדיין יכולים להגיש תביעה נפרדת באותו עניין אם ירצו.

האם השינוי בממשק ג'ימייל ייכנס לתוקף גם מחוץ לישראל?

ההסכמה מתייחסת באופן ספציפי לשירות הדואר האלקטרוני של גוגל בישראל, ואין בפסק הדין מידע על החלה של השינוי במדינות אחרות.

כיצד תיראה ההבחנה בין פרסומות להודעות רגילות לאחר השינוי?

על פי האילוסטרציה שהוצגה לבית המשפט, ההודעות הפרסומיות יסומנו באופן חזותי בולט יותר, כך שיהיו מובחנות בבירור מהודעות רגילות - הן במחשב שולחני והן במובייל.

מהו היתרון של שינוי הממשק עבור המשתמשים?

ההבדלה החזותית תפחית את הבלבול בין פרסומות להודעות רגילות, תסייע למשתמשים לנהל טוב יותר את תיבת הדואר ותקטין את הסיכון שהם יתייחסו לפרסומות כאילו היו הודעות אישיות או עסקיות חשובות.