מניית אינטל יורדת ב-4% בעקבות הדיווח על השיחות, לאחר עלייה של 23% בשבוע הקודם. המהלך אינו חסר תקדים. בחודש שעבר הפנטגון השקיע 400 מיליון דולר בחברת MP Materials המתמחה בייצור אדמות נדירות, והפך לבעל המניות הגדול ביותר שלה.

נכס קריטי

אינטל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בשנים האחרונות, כולל איבוד יתרון טכנולוגי לחברות כמו TSMC וסמסונג. הממשלה האמריקאית רואה בחברה נכס קריטי לביטחון הלאומי ומוכנה להשקיע משאבים ציבוריים לחיזוק מעמדה. המענקים במסגרת חוק הצ'יפים נועדו לסייע לאינטל בהקמת מתקני ייצור חדשים בארה"ב. עד כה החברה קיבלה 2.2 מיליארד דולר מהסכום הכולל. טרם ברור האם סכום זה ייכלל בעסקת המניות או יטופל בנפרד.

גורמים בבית הלבן מעלים אפשרות להחיל את המודל גם על מענקים אחרים במסגרת חוק הצ'יפים. שינוי כזה יכול לעצב מחדש את מסגרת התמיכה הממשלתית בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. הגישה החדשה מייצגת מעבר ממתן מענקים חד-פעמיים לשותפות עסקית ארוכת טווח. הממשלה תוכל להפיק רווחים מהצלחת החברות במקום להסתפק במתן תמיכה כלכלית ללא החזר.

• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• משפחת טראמפ יוצאת לציד ביטקוין באסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יתרון וחיסרון

מבחינת אינטל, המודל יכול להוות יתרון כלכלי משמעותי. במקום מענקים המותנים בתנאים ובביצועים, החברה תקבל השקעה ללא דרישת החזר, אך תיאלץ לקבל מעורבות ממשלתית בניהולה. השלכות המהלך על עצמאות העסקית מעוררות שאלות מהותיות. ממשלה המחזיקה 10% מחברת צ'יפים גדולה יכולה להשפיע על מדיניות תפעולית, החלטות השקעה ובחירת שותפים עסקיים.

המדיניות משקפת הכרה שאמריקה אינה יכולה עוד להסתמך על כוחות שוק חופשיים בלבד בתחום הצ'יפים. התחרות הגלובלית, במיוחד מול סין, מחייבת התערבות ממשלתית פעילה יותר. פרטי התוכנית עדיין בשלבי גיבוש והכל עלול להשתנות. עם זאת, הכיוון ברור: הממשלה האמריקאית מתכוונת לשחק תפקיד פעיל בעיצוב עתיד התעשייה הטכנולוגית, מעבר לתפקיד הרגולטורי המסורתי.