שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
הסיכון: ירידה ברזרבות הבנקים ועלייה אפשרית בריביות
הבעיה היא שכאשר מאגר הנזילות הזה מדלדל, הכתובת הבאה למימון היא הרזרבות של הבנקים בפד - שמסתכמות כיום בכ-3.35 טריליון דול. כל ירידה חדה מדי ברזרבות עלולה להוביל ללחץ מימון, כפי שקרה כבר בספטמבר 2019: אז, ירידה מתחת לסף הקריטי הובילה לקפיצה פתאומית בריביות הלוואות ליום אחד (SOFR - Secured Overnight Financing Rate, ריבית מימון מאובטחת ליום אחד, שמשמשת כמדד מרכזי לשוק הריפו). זה דרש התערבות חירום של הפד כדי לייצב את השוק.
סיטיבנק מעריך כי הרזרבות יירדו ל-2.8 טריליון דולר עד סוף השנה, בעוד שבכירי הפד מעריכים שהרמה "הנוחה" לשוק כנראה נעה סביב 2.7 טריליון - אם כי אף אחד אינו בטוח מהי רמת הרזרבות ה"מספקת" בדיוק, שכן היא תלויה בגורמים כמו דרישות רגולטוריות וביקושי נזילות.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
האתגר האמיתי, כך מעריכים בוול סטריט, יגיע בספטמבר: אז צפויה מתקפת הנפקות T-Bills בהיקף של יותר מ-260 מיליארד דולר, במקביל למועד תשלום מסים על ידי תאגידים - מה שעלול לגרור החוצה עוד נזילות מהמערכת. אם הלחץ יתגבר, התוצאה עשויה להיות קפיצה פתאומית בריביות בשוק ההון הקצר - תמרור אזהרה ברור שיכול להשפיע על כל השווקים.
נכון לעכשיו, הביקוש לאיגרות קצרות נותר חזק: רק ברבעון השלישי, זרמו כ-6.1 מיליארד דולר לקרנות ETF המתמקדות ב-T-Bills - כמעט כפול מהסכום שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד, ובכל זאת, ההתרוקנות המהירה של הריפו שאצל הפד מאותתת על שינוי במערכת הפיננסית. אם גם רזרבות הבנקים יתחילו להישחק, משרד האוצר עלול להיתקל בתרחיש שיכריח אותו להעלות את התשואות המוצעות ולייקר את עלות המימון הממשלתי. במילים אחרות, מדובר בהתנגשות אפשרית בין צורכי הממשלה למגבלות הנזילות של השוק. אם ההתנגשות הזו תתרחש בזמן שהשווקים נמצאים ברמות שיא, ההשפעה על מניות ואג"ח תאגידיות עלולה להיות מורכבת. מניות לא אוהבות עלייה בריבית, זה מייצר תחלופה טובה ומפחית מהאטרקטיביות שלהן.
- 2.Barrons (ל"ת)AI article replicator 2.0 18/08/2025 14:46הגב לתגובה זו
- 1.הזקן 18/08/2025 14:45הגב לתגובה זותלוי בכמה יתנו לאינפלציה להשתולל.אפשרות סבירה כדי לדלל את החוב.מצד אחד כבר יש סיכוי עם בשר מצד שני צילן של שנות השמונים וריביות של 10% ומעלה מרחף מעל.
למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
התשואה בפיקדונות ובקרנות הכספיות מתחילה לרדת כאשר המשק מתכונן להורדת ריבית בקרוב; המשקיע שמחפש אלטרנטיבה סולידית יחסית עם תשואה גבוהה יותר, יכול להסתכל על שוק האג"ח כאופציה מעניינת
המשקיעים נכנסים לתקופה חדשה. אחרי חודשים ארוכים שבהם הריבית הגבוהה הפכה את המוצרים הסולידיים למשתלמים, השוק מתמחר הורדות ריבית בשנה הקרובה, כאשר הראשונה צפויה להגיע כבר היום. משקי בית רבים, שהעדיפו גם להימנע מסיכון ולהחזיק כספים בפיקדונות קצרי מועד, עשויים לגלות שהתשואה שהתרגלו אליה תישחק במהירות. הציבור עדיין מעדיף את הפתרונות הפשוטים, פיקדון, קרן כספית, מק"מ, אך דווקא עכשיו כדאי לשאול האם קיימת אלטרנטיבה סולידית יחסית, שנותנת תשואה של 5%-6% לשנה, שנותנת נזילות למשקיעים.
עד לאחרונה הקרנות הכספיות היו האלטרנטיבה המועדפת. הן נהנו מסביבה של ריבית גבוהה, מהחזקת נכסים קצרים ומהיכולת לייצר תשואה של מעל 4% בשנה, כשהפיקדונות נתנו לרוב פחות מכך. עם זאת, גל הירידות בתשואות המק"מ לשיעור של כ-3.5% מתחיל לחלחל במהירות גם לקרנות הכספיות, שמגלגלות את תיק הנכסים שלהן אחת לחודש עד שלושה חודשים. המשמעות היא שבמבט קדימה, ולא לפי תשואות העבר, הקרנות צפויות לספק תשואה של כ-4% (ואף פחות), בהתאם לקצב הורדות הריבית העתידי. למי שזקוק לנזילות יומית זה עדיין מוצר יעיל, אך מי שמסוגל לנעול את הכסף לתקופה של שנה אחת או יותר עשוי לחפש אפיקים שייתנו תשואה גבוהה יותר.
גם האג"ח הממשלתי, שנחשב לאבן יסוד עבור המשקיע הסולידי, אינו מספק כיום תשואה שמצדיקה מעבר מפיקדון. המח"מ הקצר מתמחר כבר עכשיו ריבית של 3.8% בעוד כשנה, כך שהתשואה על האג"ח הממשלתיות אינה גבוהה משמעותית מהפיקדון, לעיתים נמוכה ממנו. זהו אפיק בטוח, אך הוא אינו נותן יתרון אמיתי.
לכן, מה שעשוי לספק אלטרנטיבה הוא האג"ח הקונצרני במח"מ קצר, שהופך לאחת החלופות הרלוונטיות ביותר לשנה הקרובה. מדובר באפיק שלרוב אינו מושך כותרות, אבל הוא מאפשר רמת סיכון מתונה יחסית לצד תשואה שעדיין אינה משקפת את הירידה הצפויה בריבית. במח"מ של שנה עד שנה וחצי, רגישות המחיר לשינויים בריבית נמוכה יחסית, כך שהתנודתיות מוגבלת, ודווקא בתקופות של ריבית יורדת, המחיר של האיגרת עשוי לעלות בהתאם.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אפשר למצוא היום
בשוק אפשר למצוא כיום סדרות אג"ח קצרות בדירוגים גבוהים עם תשואה ברוטו של 4.5%-6.5%. לדוגמא, צרפתי אג"ח י"ב במח"מ קצר יחסית נסחרת בתשואה של כ-4.8% וברמת דירוג A-, בעוד סאמיט אג"ח ח' מציגה תשואה של כ-4.78% בדירוג AA1 יציב. בצד הלא מדורג, אפי קפיטל מחזיקה אג"ח קצרה בתשואה גבוהה של כ-5.54%, וחג'ג' אג"ח י"א מציעה כ-6.64% ברוטו. אלו דוגמאות שמשקפות את פערי הסיכון בענף: מרווח התשואה גבוה יותר ככל שהסיכון עולה ולכן חלק מהמשקיעים יעדיפו קרנות שמתמחות בפיזור רחב.
למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
התשואה בפיקדונות ובקרנות הכספיות מתחילה לרדת כאשר המשק מתכונן להורדת ריבית בקרוב; המשקיע שמחפש אלטרנטיבה סולידית יחסית עם תשואה גבוהה יותר, יכול להסתכל על שוק האג"ח כאופציה מעניינת
המשקיעים נכנסים לתקופה חדשה. אחרי חודשים ארוכים שבהם הריבית הגבוהה הפכה את המוצרים הסולידיים למשתלמים, השוק מתמחר הורדות ריבית בשנה הקרובה, כאשר הראשונה צפויה להגיע כבר היום. משקי בית רבים, שהעדיפו גם להימנע מסיכון ולהחזיק כספים בפיקדונות קצרי מועד, עשויים לגלות שהתשואה שהתרגלו אליה תישחק במהירות. הציבור עדיין מעדיף את הפתרונות הפשוטים, פיקדון, קרן כספית, מק"מ, אך דווקא עכשיו כדאי לשאול האם קיימת אלטרנטיבה סולידית יחסית, שנותנת תשואה של 5%-6% לשנה, שנותנת נזילות למשקיעים.
עד לאחרונה הקרנות הכספיות היו האלטרנטיבה המועדפת. הן נהנו מסביבה של ריבית גבוהה, מהחזקת נכסים קצרים ומהיכולת לייצר תשואה של מעל 4% בשנה, כשהפיקדונות נתנו לרוב פחות מכך. עם זאת, גל הירידות בתשואות המק"מ לשיעור של כ-3.5% מתחיל לחלחל במהירות גם לקרנות הכספיות, שמגלגלות את תיק הנכסים שלהן אחת לחודש עד שלושה חודשים. המשמעות היא שבמבט קדימה, ולא לפי תשואות העבר, הקרנות צפויות לספק תשואה של כ-4% (ואף פחות), בהתאם לקצב הורדות הריבית העתידי. למי שזקוק לנזילות יומית זה עדיין מוצר יעיל, אך מי שמסוגל לנעול את הכסף לתקופה של שנה אחת או יותר עשוי לחפש אפיקים שייתנו תשואה גבוהה יותר.
גם האג"ח הממשלתי, שנחשב לאבן יסוד עבור המשקיע הסולידי, אינו מספק כיום תשואה שמצדיקה מעבר מפיקדון. המח"מ הקצר מתמחר כבר עכשיו ריבית של 3.8% בעוד כשנה, כך שהתשואה על האג"ח הממשלתיות אינה גבוהה משמעותית מהפיקדון, לעיתים נמוכה ממנו. זהו אפיק בטוח, אך הוא אינו נותן יתרון אמיתי.
לכן, מה שעשוי לספק אלטרנטיבה הוא האג"ח הקונצרני במח"מ קצר, שהופך לאחת החלופות הרלוונטיות ביותר לשנה הקרובה. מדובר באפיק שלרוב אינו מושך כותרות, אבל הוא מאפשר רמת סיכון מתונה יחסית לצד תשואה שעדיין אינה משקפת את הירידה הצפויה בריבית. במח"מ של שנה עד שנה וחצי, רגישות המחיר לשינויים בריבית נמוכה יחסית, כך שהתנודתיות מוגבלת, ודווקא בתקופות של ריבית יורדת, המחיר של האיגרת עשוי לעלות בהתאם.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אפשר למצוא היום
בשוק אפשר למצוא כיום סדרות אג"ח קצרות בדירוגים גבוהים עם תשואה ברוטו של 4.5%-6.5%. לדוגמא, צרפתי אג"ח י"ב במח"מ קצר יחסית נסחרת בתשואה של כ-4.8% וברמת דירוג A-, בעוד סאמיט אג"ח ח' מציגה תשואה של כ-4.78% בדירוג AA1 יציב. בצד הלא מדורג, אפי קפיטל מחזיקה אג"ח קצרה בתשואה גבוהה של כ-5.54%, וחג'ג' אג"ח י"א מציעה כ-6.64% ברוטו. אלו דוגמאות שמשקפות את פערי הסיכון בענף: מרווח התשואה גבוה יותר ככל שהסיכון עולה ולכן חלק מהמשקיעים יעדיפו קרנות שמתמחות בפיזור רחב.
