ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

רשות ני"ע, בנק ישראל והאוצר פועלים לפיתוח שוק הריפו בישראל

הגופים השונים ביחד בכדי לקדם את שוק הריפו בישראל - מה הן עסקאות ריפו, איך גופים פיננסים משתמשים בו ככלי מימוני ולמה חשוב לפתח את שוק הריפו בישראל?

רוי שיינמן |

רשות ני"ע, החשב הכללי באוצר ובנק ישראל פועלים לפתח את שוק הריפו בישראל ופרסמו קול קורא בנושא. לדברי הגופים עסקאות ריפו מהוות כלי מימון מרכזי לגופים פיננסיים ופעילי שוק שונים במערכות פיננסיות מתקדמות בעולם, ובישראל שוק זה עדיין מצומצם, מוגבל ואינו משוכלל דיו ולכן הצוות המשותף רואה חשיבות גדולה במיפוי האתגרים והחסמים ובקידום פתרונות שיאפשרו פיתוח שוק ריפו משוכלל בישראל.


מה הן עסקאות ריפו?

עסקאות ריפו הן כלי מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. שוק הריפו עובד כך: נניח שבנק מסוים נותן לבנק אחר הלוואה לטווח קצר, ומקבל בתמורה בטחונות. הבנק שנטל את ההלוואה מתחייב לרכוש חזקה את אותן בטחונות בתאריך מוגדר, בו הבנק גם מחזיר את ההלוואה בתוספת הריבית. כך למעשה גוף הבנק שנתן את ההלוואה יכול להיות בטוח יותר בנוגע ליכולת שלו לקבל את הכסף שלו בחזרה, כאשר במידה וזה לא קורה הוא מממש את הביטחונות שניתנו לו. 


כתוצאה מהמנגנון הזה הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר מריבית השוק, כיוון שהיא נחשבת לבטוחה יותר. הבטחונות בעסקאות ריפו יכולות להיות בדמות נייר ערך, כמו איגרות חוב ממשלתיות או נכס אחר בסיכוני אשראי ונזילות נמוכים.


למה הגופים טוענים ששוק הריפו חשוב בישראל ומה הם עושים בכדי לפתח אותו?

בנק ישראל, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, רשות ניירות ערך והבורסה ציינו שהם פונים במשותף לכלל הגורמים הרלוונטיים, בארץ ובחו"ל, על מנת לקבל את התייחסותם ובמטרה למפות באופן יסודי את האתגרים ולקדם פתרונות רלוונטיים. בתוך כך, הגופים פרסמו קול קורא המבקש לקבל עמדות והתייחסויות בנוגע לחסמים, למנגנוני קשירת עסקאות ריפו מועדפים, לנכסים רלוונטיים כבטוחה לעסקאות ריפו בישראל, לקשר בין עסקאות ריפו לבין צרכי נזילות שקלית ומט"חית, למודלים תפעוליים מועדפים ולסוגיות רלוונטיות נוספות.


הגופים טוענים כי לשוק ריפו משוכלל ומתפקד בישראל יתרונות רבים. אחד היתרונות הוא הגדלת הסחירות של ניירות ערך המשמשים כבטחונות, כגון אגרות חוב - הגברת הפעילות של שוק ריפו בישראל שישתמש באגרות חוב כבטחונות יביא לעלייה בביקושים באותם ניירות ומכך גם לעלייה בסחירות ובנזילות שלהם. בנוסף, הגופים טוענים שפיתוח של שוק הריפו ינגיש את שוק ההון הישראלי לשחקנים זרים, מאחר ועסקאות ריפו הן כלי פופולארי בשווקים זרים מפותחים והמשקיעים הזרים כבר מכירים אותן. 


כבר לפני יותר משנה בנק ישראל הודיע שהוא יאפשר לגופי האשראי החוץ בנקאיים לבצע מולו עסקאות ריפו. "אחת מהמשימות המרכזיות של המדיניות שאנו מובילים היא לעודד את זרימת האשראי במשק, בדגש על העסקים הקטנים והזעירים", אמר אז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "הצעד הנוכחי מאפשר לשחקנים נוספים בשוק האשראי, חוץ בנקאיים, נגישות לעסקאות ריפו עם בנק ישראל, ובכך מעודד תחרות ומחזק את יכולתם להעמיד אשראי אטרקטיבי ללקוחות ע"י הוזלת מקורות המימון שלהם".


כחלק מהמהלך, בנק ישראל התחיל להציע עסקאות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי בנק ישראל (חברות כרטיסי האשראי) או על ידי רשות שוק ההון, כאשר היקף התוכנית לגופים אלו עמד על עד 1 מיליארד שקל. במסגרת עסקאות הריפו בנק ישראל קיבל מהגופים בטוחות סחירות: אג"ח ממשלתיות, מק"מ ואג"ח תאגידיות בקריטריונים מסוימים. הריבית במסגרת העסקאות היא ריבית משתנה בשיעור של ריבית בנק ישראל פחות 1.5 נקודות אחוז. המטרה במהלך הזה כאמור הייתה להוזיל את עלויות המימון עבור חברות האשראי החוץ בנקאי, שיגלגלו את ההוזלה הזו לצרכן הקצה, והגופים מקווים להרחיב את היתרונות של שוק הריפו ולפתוח אותו גם לגופים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)

מייקל ברי מבהיר: אין שורט על טסלה, למרות ירידה במסירות - ומה עם אנבידיה?

מייקל ברי סוגר את רעש השורט סביב טסלה, וטסלה מצידה מציגה ממוצע מסירות שמרמז על שנה שנייה של ירידה, והשוק ממשיך לעקוב אחרי הפוזיציות של ברי באנבידיה

ליאור דנקנר |

מייקל ברי, מנהל ההשקעות שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור לפני משבר 2008 ומזוהה עם הסרט, מבהיר ברשת אקס שהוא לא מחזיק פוזיציית שורט על מניית טסלה Tesla -1.13%  . התגובה מגיעה אחרי שבתחילת החודש כתב שטסלה מתומחרת גבוה מדי, אמירה שחידדה שוב את הפער בין הציפיות סביב הסיפור הטכנולוגי של החברה לבין הנתונים התפעוליים שמגיעים מהשוק עצמו.

ההבהרה של ברי מעניינת בעיקר בגלל הרעש שהיא יוצרת סביב טסלה, אבל גם בגלל מה שהיא לא אומרת. היא לא משנה את הוויכוח על הערכת השווי של החברה, והיא גם לא מייצרת הימור נגדי רשמי מצידו. בפועל הוא מסמן שהדיון סביב טסלה הוא יותר דיון על תמחור וציפיות מאשר מהלך מסודר של שורט.


טסלה מפרסמת קונצנזוס מסירות בעצמה, ומהלך כזה לא רואים כל יום

ברקע, טסלה עושה צעד חריג ומציגה באתר קשרי המשקיעים שלה ממוצע של הערכות שוק למסירות, מהלך שבדרך כלל נשאר מחוץ לדוחות הרשמיים של החברה. לפי האומדנים שטסלה מרכזת, הצפי לרבעון הרביעי עומד על כ-422 אלף מסירות, ירידה של סביב 15% לעומת התקופה המקבילה.

אותו קונצנזוס מצביע גם על תמונה שנתית מורכבת יותר. טסלה מציגה ממוצע שמכוון לסביב 1.6 מיליון מסירות בשנה, ירידה של יותר מ-8% לעומת השנה הקודמת, מה שממקם אותה בדרך לירידה שנתית שנייה ברציפות במספר הרכבים שהיא מוסרת ללקוחות.

המסר לשוק יוצא ברור גם בלי שטסלה מעדכנת תחזית רשמית משלה. מצד אחד החברה לא נוטלת אחריות ישירה על המספרים, מצד שני היא בוחרת להבליט ממוצע שמרמז על סביבת ביקושים מתונה יותר מזו שהייתה חלק מהשיח מוקדם יותר השנה, במיוחד על רקע פערים הולכים וגדלים בין הערכות שונות.