עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביביעודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
דוחות

אפולו מדווחת על הפסד של 22 מיליון במקביל לפרויקט עם VW

דוחות חלשים יחד עם הזמנה - טוב או לא טוב למשקיעים?

תמיר חכמוף | (3)

אפולו פאוור פרסמה דוחות "מאפיינים" לרבעון השני: ההכנסות עמדו על 3.2 מיליון שקל, ירידה לעומת 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, וההפסד הנקי גדל לכ-21.8 מיליון שקל (ההפסד השלישי בגודלו בתולדות החברה) והפסד חצי שנתי של 39.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 19.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הוצאות המימון המשיכו להכביד וצמחו פי 2 לרמה של 1.7 מיליון שקל.

האם נשאר כסף בקופה?

החברה סיימה את הרבעון השני עם 8.6 מיליון שקל בלבד בקופה, ירידה חדה לעומת סוף 2024 שם עמדו המזומנים על כ-37.2 מיליון שקל. 

קצב שריפת המזומנים של החברה גבוה וזה משהו שאינו חדש למשקיעים, כאשר החברה ציינה בפנינו כי היא צריכה לעשות מהלכים לצמצום ההוצאות מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים". במבט עומק ניתן לראות שיפור בשורת הוצאות מכירה הנהלה וכלליות, אך הוא נבע מירידה בהוצאות תשלום מבוסס מניות ולא מתהליך התייעלות של החברה.

השאלה המתבקשת לנוכח צניחת המזומנים היא כיצד החברה מתכוונת לממן את פעילותה. במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2025 אפולו כבר השלימה גיוס הון של כ-18.1 מיליון שקל. הגיוס התבצע באמצעות מימוש אופציות על ידי בעלי שליטה ומשקיעים נוספים, וכן דרך הנפקה פרטית לגוף מוסדי (הפניקס) ולמשקיעים פרטיים נוספים, לפי מחיר של 4.3 שקלים למניה. כלומר, לחברה אמורים להיות כ-26.7 מיליון שקל לתפעול שוטף לאחר הגיוס.

מעבר לכך, לחברה מסגרת אשראי בנקאית בסולארפיינט. לאחר הארכות ושינויים במהלך השנה, במאי 2025 עודכן ההסכם כך שסכום המסגרת עומד על 40 מיליון שקל. מדובר בגמישות פיננסית שתסייע בגישור על פערי הון חוזר אם הפרויקטים יתקדמו לקנה מידה גדול יותר, אך חשוב לזכור שבמידה ותשתמש בהם הוצאות המימון צפויים לגדול.

לאפולו יש תשקיף מדף פתוח שתוקפו עד סוף החודש, כך שבמידה ונראה תשקיף חדש נוכל אולי לקבל רמז לכוונות החברה בהמשך לגבי הנפקות נוספות. 

ההסכם עם VW, ישנה את התמונה?

במקביל לדוחות, החברה דיווחה על אישור רשמי מפולקסוואגן (VW) לחידוש פרויקט הפיתוח המשותף. על פי הדיווח, הייצור הסדרתי מתוכנן להתחיל בנובמבר 2026, וההיקף הכספי הכולל של הפרויקט עומד על כ-14.5 מיליון אירו על פני 8 שנים. נזכיר כי לא מדובר בהודעה על חוזה חדש, ורק שמה תאריך יעד ותג מחיר על הודעת החברה ממרץ השנה.

עם זאת, ניתוח המספרים מראה שהפרויקט, גם אם יתממש במלואו, רחוק מלהוות פתרון לקשיי הנזילות של אפולו. מדובר בתוספת הכנסות שנתית של פחות מ-2 מיליון אירו (כ-7.5 מיליון שקל), בעוד ההפסד הרבעוני, כאמור, עומד על כמעט 22 מיליון שקל. כלומר, גם אם הייצור היה מתחיל מחר, ההכנסות מהפרויקט מכסות רק כשליש מההפסד הרבעוני וזאת במידה וכולו יגיע לשורה התחתונה, אם כי צריך לציין שמדובר בקפיצת מדרגה משמעותית מצד ההכנסות של החברה, אך אלו צפויים להתחיל רק בסוף 2026.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


העסקאות הנוספות


בסוף חודש יוני דיווחה על שתי עסקאות: האחת בישראל והשנייה עם לקוח בינלאומי. הדיווחים מצטרפים לשורת חוזים נוספים שעליהם עדכנה החברה בחודשים האחרונים, לרבות התקשרויות עם ליפרט, צבא ארה"ב וחברת ZF המפיצה כלי רכב מסחריים אפולו פאוור: האם החברה מצאה את ה"גביע הקדוש"?. בין היתר, החברה דיווחה לאחרונה על פרויקטים בשוק הרכב, מערכות סולאריות לפרגולות, פאנלים לקרוואנים, וגגות בעלי מגבלות משקל. אפולו עם חוזים חדשים

ושאלה חשובה לסיום

כאמור החברה פרסמה היום את הדוחות לרבעון השני במקביל להודעה על התאריך והסכום בהסכם עם VW, לא ניכנס כרגע לספקולציות סביב התזמון של ההודעות, אבל כן נעלה את השאלה מדוע החברה בוחרת לקיים את שיחת הוועידה רק ביום שני, בעוד חמישה ימים, כאשר לרוב חברות מקיימות את השיחה באותו היום או לכל המאוחר למחרת.


מניית אפולו נסחרת לפי שווי שוק של 333 מיליון שקל לאחר שעלתה בכ-21% מתחילת השנה, אך רשמה ירידה של 12% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא הייתי מתקרב למניה הזאת. אבל יש בה הרבה ספקולנטים. (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 20/08/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    לא חושב שזה רעיון טוב לתת להם חצי שקל הם פשוט לוקחים משכורות גבוהות ונותנים למשקיעים לשלם את זהלא אתקרב לאפולו לעולם הפסדתי שם 60% ומכרתי
  • 1.
    שש אל תפריעו הם עסוקים בלמכור חלומות (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.