עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
ראיון

מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים"

אפולו פאוור דיווחה על הסכם שמכניס אותה לשוק הביתי, אבל הוא נועד, בשלב זה, רק לבדוק את השטח וכמעט חסר משמעות מבחינה כספית; בינתיים המנכ"ל עודד רוזנברג אומר שרמת ההוצאות הגבוהה צפויה להצטמצם, בהתאם לדיווחה החברה על חיסכון של עד 30 מיליון שקל בהוצאות, ושהחברה מפוקסת בלהביא הזמנות נוספות

רוי שיינמן | (1)

המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור 0.98%   מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מצליח להביא מספיק הכנסות. המוצר שלה, פאנלים סולאריים גמישים, הוא אחד הייחודיים בענף ומעורר עניין לא רק בישראל, אלא גם בשווקים מרכזיים בעולם. ובכל זאת, הפער בין ההבטחה לבין הביצוע העסקי עדיין גדול. בשנת 2024 הכניסה החברה כ-13 מיליון שקל בלבד, בזמן שההוצאות שלה הגיעו ל-59 מיליון שקל, כמעט כולן הוקדשו למחקר ופיתוח.


שריפת המזומנים הזו אילצה את החברה לפעול. בדצמבר האחרון היא גייסה 33 מיליון שקל אחרי שהמניה זינקה ללא סיבה ספציפית, כשהגיוס הגיע כחודש לאחר פרסום תכנית ההתייעלות שכללה קיצוץ של כ-40% מכוח האדם. בכך אפולו שלחה מסר לשוק על מעבר ממיקוד טכנולוגי למיקוד עסקי. המשקיעים הגיבו בחיוב זמנית, אך המניה חזרה וירדה, וכיום היא משקפת ירידה שנתית של כ-61%  ונסחרת לפי שווי של 183 מיליון שקל. האם 2025 תהיה שנה של שינוי מגמה? באפולו מקווים שכן, בעיקר בזכות המשך הצמצום בהוצאות.


ההסכם האחרון עליו דיווחה אפולו הוא עם חברת וולטה הישראלית, שתשמש כקבלנית התקנה לפאנלים של אפולו בשוק הביתי. מדובר בכניסה שקטה אך חשובה לתחום שעד כה לא זכה למיקוד מצד אפולו, שלרוב פעלה בשוק המסחרי. לצורך כך גייסה החברה את תדיראן כשותפה להפצה, וכעת עם וולטה מתגבשת חוליה משלימה בשרשרת.


על פי ההסכם, וולטה התחייבה להזמין מוצרים בהיקף של לפחות 2 מיליון שקל עד סוף 2026 כתנאי לשמירה על הבלעדיות. מבחינת אפולו מדובר בצעד ניסיוני, סכום קטן יחסית, אך כזה שיאפשר לבחון את התגובה של השוק הביתי. בחברה רואים בכך פיילוט לקראת אפשרות להרחבת הפעילות בתחום הזה, במיוחד לאור התמיכה הרגולטורית מצד הממשלה והעלייה בתעריפי החשמל, שמעצימים את הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכות סולאריות.


המבט החוצה: ארה"ב כמנוע הצמיחה האמיתי

למרות ההתקדמות בישראל, אפולו פאוור יודעת שהשוק המקומי לבדו לא מספיק. מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג, מסביר כי ארה"ב נמצאת בליבת האסטרטגיה של החברה. לדבריו, מדובר בשוק הסולארי הגדול בעולם, וכזה שבו אפולו מאמינה שהיא לא צפויה להיתקל בתחרות ישירה: "אין לנו תחרות, אנחנו מוצר משלים וגם המתחרים הסינים לא מאיימים עלינו", אומר רוזנברג.


רוזנברג מדגיש את היתרון המבני של החברה במודל ההיברידי שהיא מציעה - מערכת גמישה שמשלימה מערכות קיימות במקום להתחרות בהן. גם העובדה שממשל טראמפ (ואולי שוב בקרוב) מטיל מגבלות ומסים על יבוא מסין משחקת לטובת אפולו, שמייצרת את המוצרים שלה בישראל ומתכננת להקים בעתיד מפעל גם בארה"ב. לדבריו, זהו מהלך שנמצא כעת בשלב בדיקה, אך מובהר כי כל תרחיש עתידי ייבנה על בסיס הכניסה לשוק האמריקאי: "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר בארה"ב", הוא אומר.


המוצר של אפולו פאוור לא פועל לבד. על מנת לתפקד הוא חייב להשתלב עם ממירי מתח, רכיב הכרחי במערכות סולאריות. כאן נכנסות לתמונה שתי ענקיות התחום: סולאראדג' הישראלית ואנפייז האמריקאית, ורוזנברג מתייחס גם לחיבור אליהן: "סולאראדג' ואנפייז הן חברות ממירים, אנחנו יודעים לעבוד עם שתיהן, חלק גדול מהמוצרים שלנו מחובר לממירים של סולאראדג' שמאוד קל לנו להתחבר איתם. היום אנחנו יותר בשוק המסחרי והרבה מהאתרים מחוברים עם ממירים של סולאראדג'".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הפוטנציאל האמיתי בשוק הרכב?

הדמיון עובד שעות נוספות כשמדובר באפשרות שפאנלים סולאריים יטעינו בעתיד רכבים תוך כדי תנועה. אבל המציאות, כפי שמסביר רוזנברג, פחות נוצצת: "פאנל סולארי מסוגל לספק בין 5% ל-10% מהדרישות האנרגטיות היומיות של רכב פרטי, ובמקרים של משאיות או רכבים גדולים יותר, עד 30%".


ובכל זאת, החברה לא מוותרת על התחום. אפולו משתפת פעולה עם פולקסוואגן בפרויקט לדגם RV הגדול, בו יותקן פאנל מתקפל בתא המטען שייפתח ויטעין את הרכב במהלך עצירות. מדובר במענה לטעינה באזורים נטולי תשתית, ולא בפתרון כולל לעולם הרכב החשמלי.


זה לא תואם את החלום הגדול אבל למרות האתגרים, רוזנברג מצביע על יתרון טכנולוגי מובהק של אפולו בתחום הרכב: "זה תחום שבו יש לאפולו יתרון אדיר. הטכנולוגיה שלנו היא מהיחידות בעולם שיכולה לספוג את התזוזות והתנועות של רכב בנסיעה, פאנלים רגילים פשוט יישברו אם תשים אותם ברכב. פולקסוואגן זו דוגמא אחת. הם עצרו את הפיתוח לתקופה מסוימת בגלל סיבות פנימיות שלהם ואז חזרו לעבוד איתנו".


ומה עם ההוצאות הגבוהות?

אחד הקשיים הבולטים של אפולו הוא רמת ההוצאות הגבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג מתייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת כוח האדם.


"בנובמר יצאנו בתכנית של מיקוד אסטרטגי שמטרתה הייתה להוריד הוצאות, סגרנו את המפעל הקטן ואנחנו מפוקסים במכירות ותפעול. יהיה צמצום משמעותי בהוצאות".


בינתיים המשקיעים מחכים לדוחות הקרובים כדי לראות עד כמה אפולו צמצמה את ההוצאות, ואולי יותר מכך הם ימשיכו לחכות להסכמים שיביאו הכנסות משמעותיות חברה, ולא כמה מיליונים בודדים פה ושם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/12/2025 09:40
    הגב לתגובה זו
    מרוב שאתם מפוקים ההפסד רק העמיק ועכשיו רוצים לגייס מהציבור כי בונים על זה שהציבור מטומטם. חברה פח.
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?