עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביביעודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
ראיון

מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים"

אפולו פאוור דיווחה על הסכם שמכניס אותה לשוק הביתי, אבל הוא נועד, בשלב זה, רק לבדוק את השטח וכמעט חסר משמעות מבחינה כספית; בינתיים המנכ"ל עודד רוזנברג אומר שרמת ההוצאות הגבוהה צפויה להצטמצם, בהתאם לדיווחה החברה על חיסכון של עד 30 מיליון שקל בהוצאות, ושהחברה מפוקסת בלהביא הזמנות נוספות

רוי שיינמן |

המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור 0.13%   מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מצליח להביא מספיק הכנסות. המוצר שלה, פאנלים סולאריים גמישים, הוא אחד הייחודיים בענף ומעורר עניין לא רק בישראל, אלא גם בשווקים מרכזיים בעולם. ובכל זאת, הפער בין ההבטחה לבין הביצוע העסקי עדיין גדול. בשנת 2024 הכניסה החברה כ-13 מיליון שקל בלבד, בזמן שההוצאות שלה הגיעו ל-59 מיליון שקל, כמעט כולן הוקדשו למחקר ופיתוח.


שריפת המזומנים הזו אילצה את החברה לפעול. בדצמבר האחרון היא גייסה 33 מיליון שקל אחרי שהמניה זינקה ללא סיבה ספציפית, כשהגיוס הגיע כחודש לאחר פרסום תכנית ההתייעלות שכללה קיצוץ של כ-40% מכוח האדם. בכך אפולו שלחה מסר לשוק על מעבר ממיקוד טכנולוגי למיקוד עסקי. המשקיעים הגיבו בחיוב זמנית, אך המניה חזרה וירדה, וכיום היא משקפת ירידה שנתית של כ-61%  ונסחרת לפי שווי של 183 מיליון שקל. האם 2025 תהיה שנה של שינוי מגמה? באפולו מקווים שכן, בעיקר בזכות המשך הצמצום בהוצאות.


ההסכם האחרון עליו דיווחה אפולו הוא עם חברת וולטה הישראלית, שתשמש כקבלנית התקנה לפאנלים של אפולו בשוק הביתי. מדובר בכניסה שקטה אך חשובה לתחום שעד כה לא זכה למיקוד מצד אפולו, שלרוב פעלה בשוק המסחרי. לצורך כך גייסה החברה את תדיראן כשותפה להפצה, וכעת עם וולטה מתגבשת חוליה משלימה בשרשרת.


על פי ההסכם, וולטה התחייבה להזמין מוצרים בהיקף של לפחות 2 מיליון שקל עד סוף 2026 כתנאי לשמירה על הבלעדיות. מבחינת אפולו מדובר בצעד ניסיוני, סכום קטן יחסית, אך כזה שיאפשר לבחון את התגובה של השוק הביתי. בחברה רואים בכך פיילוט לקראת אפשרות להרחבת הפעילות בתחום הזה, במיוחד לאור התמיכה הרגולטורית מצד הממשלה והעלייה בתעריפי החשמל, שמעצימים את הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכות סולאריות.


המבט החוצה: ארה"ב כמנוע הצמיחה האמיתי

למרות ההתקדמות בישראל, אפולו פאוור יודעת שהשוק המקומי לבדו לא מספיק. מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג, מסביר כי ארה"ב נמצאת בליבת האסטרטגיה של החברה. לדבריו, מדובר בשוק הסולארי הגדול בעולם, וכזה שבו אפולו מאמינה שהיא לא צפויה להיתקל בתחרות ישירה: "אין לנו תחרות, אנחנו מוצר משלים וגם המתחרים הסינים לא מאיימים עלינו", אומר רוזנברג.


רוזנברג מדגיש את היתרון המבני של החברה במודל ההיברידי שהיא מציעה - מערכת גמישה שמשלימה מערכות קיימות במקום להתחרות בהן. גם העובדה שממשל טראמפ (ואולי שוב בקרוב) מטיל מגבלות ומסים על יבוא מסין משחקת לטובת אפולו, שמייצרת את המוצרים שלה בישראל ומתכננת להקים בעתיד מפעל גם בארה"ב. לדבריו, זהו מהלך שנמצא כעת בשלב בדיקה, אך מובהר כי כל תרחיש עתידי ייבנה על בסיס הכניסה לשוק האמריקאי: "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר בארה"ב", הוא אומר.


המוצר של אפולו פאוור לא פועל לבד. על מנת לתפקד הוא חייב להשתלב עם ממירי מתח, רכיב הכרחי במערכות סולאריות. כאן נכנסות לתמונה שתי ענקיות התחום: סולאראדג' הישראלית ואנפייז האמריקאית, ורוזנברג מתייחס גם לחיבור אליהן: "סולאראדג' ואנפייז הן חברות ממירים, אנחנו יודעים לעבוד עם שתיהן, חלק גדול מהמוצרים שלנו מחובר לממירים של סולאראדג' שמאוד קל לנו להתחבר איתם. היום אנחנו יותר בשוק המסחרי והרבה מהאתרים מחוברים עם ממירים של סולאראדג'".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הפוטנציאל האמיתי בשוק הרכב?

הדמיון עובד שעות נוספות כשמדובר באפשרות שפאנלים סולאריים יטעינו בעתיד רכבים תוך כדי תנועה. אבל המציאות, כפי שמסביר רוזנברג, פחות נוצצת: "פאנל סולארי מסוגל לספק בין 5% ל-10% מהדרישות האנרגטיות היומיות של רכב פרטי, ובמקרים של משאיות או רכבים גדולים יותר, עד 30%".


ובכל זאת, החברה לא מוותרת על התחום. אפולו משתפת פעולה עם פולקסוואגן בפרויקט לדגם RV הגדול, בו יותקן פאנל מתקפל בתא המטען שייפתח ויטעין את הרכב במהלך עצירות. מדובר במענה לטעינה באזורים נטולי תשתית, ולא בפתרון כולל לעולם הרכב החשמלי.


זה לא תואם את החלום הגדול אבל למרות האתגרים, רוזנברג מצביע על יתרון טכנולוגי מובהק של אפולו בתחום הרכב: "זה תחום שבו יש לאפולו יתרון אדיר. הטכנולוגיה שלנו היא מהיחידות בעולם שיכולה לספוג את התזוזות והתנועות של רכב בנסיעה, פאנלים רגילים פשוט יישברו אם תשים אותם ברכב. פולקסוואגן זו דוגמא אחת. הם עצרו את הפיתוח לתקופה מסוימת בגלל סיבות פנימיות שלהם ואז חזרו לעבוד איתנו".


ומה עם ההוצאות הגבוהות?

אחד הקשיים הבולטים של אפולו הוא רמת ההוצאות הגבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג מתייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת כוח האדם.


"בנובמר יצאנו בתכנית של מיקוד אסטרטגי שמטרתה הייתה להוריד הוצאות, סגרנו את המפעל הקטן ואנחנו מפוקסים במכירות ותפעול. יהיה צמצום משמעותי בהוצאות".


בינתיים המשקיעים מחכים לדוחות הקרובים כדי לראות עד כמה אפולו צמצמה את ההוצאות, ואולי יותר מכך הם ימשיכו לחכות להסכמים שיביאו הכנסות משמעותיות חברה, ולא כמה מיליונים בודדים פה ושם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.