עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
ראיון

מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים"

אפולו פאוור דיווחה על הסכם שמכניס אותה לשוק הביתי, אבל הוא נועד, בשלב זה, רק לבדוק את השטח וכמעט חסר משמעות מבחינה כספית; בינתיים המנכ"ל עודד רוזנברג אומר שרמת ההוצאות הגבוהה צפויה להצטמצם, בהתאם לדיווחה החברה על חיסכון של עד 30 מיליון שקל בהוצאות, ושהחברה מפוקסת בלהביא הזמנות נוספות

רוי שיינמן | (1)

המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור 1.33%   מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מצליח להביא מספיק הכנסות. המוצר שלה, פאנלים סולאריים גמישים, הוא אחד הייחודיים בענף ומעורר עניין לא רק בישראל, אלא גם בשווקים מרכזיים בעולם. ובכל זאת, הפער בין ההבטחה לבין הביצוע העסקי עדיין גדול. בשנת 2024 הכניסה החברה כ-13 מיליון שקל בלבד, בזמן שההוצאות שלה הגיעו ל-59 מיליון שקל, כמעט כולן הוקדשו למחקר ופיתוח.


שריפת המזומנים הזו אילצה את החברה לפעול. בדצמבר האחרון היא גייסה 33 מיליון שקל אחרי שהמניה זינקה ללא סיבה ספציפית, כשהגיוס הגיע כחודש לאחר פרסום תכנית ההתייעלות שכללה קיצוץ של כ-40% מכוח האדם. בכך אפולו שלחה מסר לשוק על מעבר ממיקוד טכנולוגי למיקוד עסקי. המשקיעים הגיבו בחיוב זמנית, אך המניה חזרה וירדה, וכיום היא משקפת ירידה שנתית של כ-61%  ונסחרת לפי שווי של 183 מיליון שקל. האם 2025 תהיה שנה של שינוי מגמה? באפולו מקווים שכן, בעיקר בזכות המשך הצמצום בהוצאות.


ההסכם האחרון עליו דיווחה אפולו הוא עם חברת וולטה הישראלית, שתשמש כקבלנית התקנה לפאנלים של אפולו בשוק הביתי. מדובר בכניסה שקטה אך חשובה לתחום שעד כה לא זכה למיקוד מצד אפולו, שלרוב פעלה בשוק המסחרי. לצורך כך גייסה החברה את תדיראן כשותפה להפצה, וכעת עם וולטה מתגבשת חוליה משלימה בשרשרת.


על פי ההסכם, וולטה התחייבה להזמין מוצרים בהיקף של לפחות 2 מיליון שקל עד סוף 2026 כתנאי לשמירה על הבלעדיות. מבחינת אפולו מדובר בצעד ניסיוני, סכום קטן יחסית, אך כזה שיאפשר לבחון את התגובה של השוק הביתי. בחברה רואים בכך פיילוט לקראת אפשרות להרחבת הפעילות בתחום הזה, במיוחד לאור התמיכה הרגולטורית מצד הממשלה והעלייה בתעריפי החשמל, שמעצימים את הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכות סולאריות.


המבט החוצה: ארה"ב כמנוע הצמיחה האמיתי

למרות ההתקדמות בישראל, אפולו פאוור יודעת שהשוק המקומי לבדו לא מספיק. מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג, מסביר כי ארה"ב נמצאת בליבת האסטרטגיה של החברה. לדבריו, מדובר בשוק הסולארי הגדול בעולם, וכזה שבו אפולו מאמינה שהיא לא צפויה להיתקל בתחרות ישירה: "אין לנו תחרות, אנחנו מוצר משלים וגם המתחרים הסינים לא מאיימים עלינו", אומר רוזנברג.


רוזנברג מדגיש את היתרון המבני של החברה במודל ההיברידי שהיא מציעה - מערכת גמישה שמשלימה מערכות קיימות במקום להתחרות בהן. גם העובדה שממשל טראמפ (ואולי שוב בקרוב) מטיל מגבלות ומסים על יבוא מסין משחקת לטובת אפולו, שמייצרת את המוצרים שלה בישראל ומתכננת להקים בעתיד מפעל גם בארה"ב. לדבריו, זהו מהלך שנמצא כעת בשלב בדיקה, אך מובהר כי כל תרחיש עתידי ייבנה על בסיס הכניסה לשוק האמריקאי: "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר בארה"ב", הוא אומר.


המוצר של אפולו פאוור לא פועל לבד. על מנת לתפקד הוא חייב להשתלב עם ממירי מתח, רכיב הכרחי במערכות סולאריות. כאן נכנסות לתמונה שתי ענקיות התחום: סולאראדג' הישראלית ואנפייז האמריקאית, ורוזנברג מתייחס גם לחיבור אליהן: "סולאראדג' ואנפייז הן חברות ממירים, אנחנו יודעים לעבוד עם שתיהן, חלק גדול מהמוצרים שלנו מחובר לממירים של סולאראדג' שמאוד קל לנו להתחבר איתם. היום אנחנו יותר בשוק המסחרי והרבה מהאתרים מחוברים עם ממירים של סולאראדג'".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הפוטנציאל האמיתי בשוק הרכב?

הדמיון עובד שעות נוספות כשמדובר באפשרות שפאנלים סולאריים יטעינו בעתיד רכבים תוך כדי תנועה. אבל המציאות, כפי שמסביר רוזנברג, פחות נוצצת: "פאנל סולארי מסוגל לספק בין 5% ל-10% מהדרישות האנרגטיות היומיות של רכב פרטי, ובמקרים של משאיות או רכבים גדולים יותר, עד 30%".


ובכל זאת, החברה לא מוותרת על התחום. אפולו משתפת פעולה עם פולקסוואגן בפרויקט לדגם RV הגדול, בו יותקן פאנל מתקפל בתא המטען שייפתח ויטעין את הרכב במהלך עצירות. מדובר במענה לטעינה באזורים נטולי תשתית, ולא בפתרון כולל לעולם הרכב החשמלי.


זה לא תואם את החלום הגדול אבל למרות האתגרים, רוזנברג מצביע על יתרון טכנולוגי מובהק של אפולו בתחום הרכב: "זה תחום שבו יש לאפולו יתרון אדיר. הטכנולוגיה שלנו היא מהיחידות בעולם שיכולה לספוג את התזוזות והתנועות של רכב בנסיעה, פאנלים רגילים פשוט יישברו אם תשים אותם ברכב. פולקסוואגן זו דוגמא אחת. הם עצרו את הפיתוח לתקופה מסוימת בגלל סיבות פנימיות שלהם ואז חזרו לעבוד איתנו".


ומה עם ההוצאות הגבוהות?

אחד הקשיים הבולטים של אפולו הוא רמת ההוצאות הגבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג מתייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת כוח האדם.


"בנובמר יצאנו בתכנית של מיקוד אסטרטגי שמטרתה הייתה להוריד הוצאות, סגרנו את המפעל הקטן ואנחנו מפוקסים במכירות ותפעול. יהיה צמצום משמעותי בהוצאות".


בינתיים המשקיעים מחכים לדוחות הקרובים כדי לראות עד כמה אפולו צמצמה את ההוצאות, ואולי יותר מכך הם ימשיכו לחכות להסכמים שיביאו הכנסות משמעותיות חברה, ולא כמה מיליונים בודדים פה ושם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/12/2025 09:40
    הגב לתגובה זו
    מרוב שאתם מפוקים ההפסד רק העמיק ועכשיו רוצים לגייס מהציבור כי בונים על זה שהציבור מטומטם. חברה פח.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.