מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים"
אפולו פאוור דיווחה על הסכם שמכניס אותה לשוק הביתי, אבל הוא נועד, בשלב זה, רק לבדוק את השטח וכמעט חסר משמעות מבחינה כספית; בינתיים המנכ"ל עודד רוזנברג אומר שרמת ההוצאות הגבוהה צפויה להצטמצם, בהתאם לדיווחה החברה על חיסכון של עד 30 מיליון שקל בהוצאות, ושהחברה מפוקסת בלהביא הזמנות נוספות
המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור -1.13% מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מצליח להביא מספיק הכנסות. המוצר שלה, פאנלים סולאריים גמישים, הוא אחד הייחודיים בענף ומעורר עניין לא רק בישראל, אלא גם בשווקים מרכזיים בעולם. ובכל זאת, הפער בין ההבטחה לבין הביצוע העסקי עדיין גדול. בשנת 2024 הכניסה החברה כ-13 מיליון שקל בלבד, בזמן שההוצאות שלה הגיעו ל-59 מיליון שקל, כמעט כולן הוקדשו למחקר ופיתוח.
שריפת המזומנים הזו אילצה את החברה לפעול. בדצמבר האחרון היא גייסה 33 מיליון שקל אחרי שהמניה זינקה ללא סיבה ספציפית, כשהגיוס הגיע כחודש לאחר פרסום תכנית ההתייעלות שכללה קיצוץ של כ-40% מכוח האדם. בכך אפולו שלחה מסר לשוק על מעבר ממיקוד טכנולוגי למיקוד עסקי. המשקיעים הגיבו בחיוב זמנית, אך המניה חזרה וירדה, וכיום היא משקפת ירידה שנתית של כ-61% ונסחרת לפי שווי של 183 מיליון שקל. האם 2025 תהיה שנה של שינוי מגמה? באפולו מקווים שכן, בעיקר בזכות המשך הצמצום בהוצאות.
ההסכם האחרון עליו דיווחה אפולו הוא עם חברת וולטה הישראלית, שתשמש כקבלנית התקנה לפאנלים של אפולו בשוק הביתי. מדובר בכניסה שקטה אך חשובה לתחום שעד כה לא זכה למיקוד מצד אפולו, שלרוב פעלה בשוק המסחרי. לצורך כך גייסה החברה את תדיראן כשותפה להפצה, וכעת עם וולטה מתגבשת חוליה משלימה בשרשרת.
על פי ההסכם, וולטה התחייבה להזמין מוצרים בהיקף של לפחות 2 מיליון שקל עד סוף 2026 כתנאי לשמירה על הבלעדיות.
מבחינת אפולו מדובר בצעד ניסיוני, סכום קטן יחסית, אך כזה שיאפשר לבחון את התגובה של השוק הביתי. בחברה רואים בכך פיילוט לקראת אפשרות להרחבת הפעילות בתחום הזה, במיוחד לאור התמיכה הרגולטורית מצד הממשלה והעלייה בתעריפי החשמל, שמעצימים את הכדאיות הכלכלית של התקנת
מערכות סולאריות.
- אפולו פאוור נכנסת לשוק האמריקאי: פרויקט סולארי של 53 מיליון דולר עם ARKO ביותר מ-300 תחנות דלק
- אפולו מדווחת על הפסד של 22 מיליון במקביל לפרויקט עם VW
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבט החוצה: ארה"ב כמנוע הצמיחה האמיתי
למרות ההתקדמות בישראל, אפולו פאוור יודעת שהשוק המקומי לבדו לא מספיק. מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג, מסביר כי ארה"ב נמצאת בליבת האסטרטגיה של החברה. לדבריו, מדובר בשוק הסולארי הגדול בעולם, וכזה שבו אפולו מאמינה שהיא לא צפויה להיתקל בתחרות ישירה: "אין לנו תחרות, אנחנו מוצר משלים וגם המתחרים הסינים לא מאיימים עלינו", אומר רוזנברג.
רוזנברג מדגיש את היתרון המבני של החברה במודל ההיברידי שהיא מציעה - מערכת גמישה שמשלימה מערכות קיימות במקום להתחרות בהן. גם העובדה שממשל טראמפ (ואולי שוב בקרוב) מטיל מגבלות ומסים על יבוא מסין משחקת לטובת אפולו, שמייצרת את המוצרים שלה בישראל
ומתכננת להקים בעתיד מפעל גם בארה"ב. לדבריו, זהו מהלך שנמצא כעת בשלב בדיקה, אך מובהר כי כל תרחיש עתידי ייבנה על בסיס הכניסה לשוק האמריקאי: "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר בארה"ב", הוא אומר.
המוצר של אפולו פאוור לא פועל לבד. על מנת לתפקד הוא חייב להשתלב
עם ממירי מתח, רכיב הכרחי במערכות סולאריות. כאן נכנסות לתמונה שתי ענקיות התחום: סולאראדג' הישראלית ואנפייז האמריקאית, ורוזנברג מתייחס גם לחיבור אליהן: "סולאראדג' ואנפייז הן חברות ממירים, אנחנו יודעים לעבוד עם שתיהן, חלק גדול מהמוצרים שלנו מחובר לממירים של סולאראדג'
שמאוד קל לנו להתחבר איתם. היום אנחנו יותר בשוק המסחרי והרבה מהאתרים מחוברים עם ממירים של סולאראדג'".
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מה הפוטנציאל האמיתי בשוק הרכב?
הדמיון עובד שעות נוספות כשמדובר באפשרות שפאנלים סולאריים יטעינו בעתיד רכבים תוך כדי תנועה. אבל המציאות, כפי שמסביר רוזנברג, פחות נוצצת: "פאנל סולארי מסוגל לספק בין 5% ל-10% מהדרישות האנרגטיות היומיות של רכב פרטי, ובמקרים של משאיות או רכבים
גדולים יותר, עד 30%".
ובכל זאת, החברה לא מוותרת על התחום. אפולו משתפת פעולה עם פולקסוואגן בפרויקט לדגם RV הגדול, בו יותקן פאנל מתקפל בתא המטען שייפתח ויטעין את הרכב במהלך עצירות. מדובר במענה לטעינה באזורים נטולי תשתית, ולא בפתרון כולל לעולם הרכב
החשמלי.
זה לא תואם את החלום הגדול אבל למרות האתגרים, רוזנברג מצביע על יתרון טכנולוגי מובהק של אפולו בתחום הרכב: "זה תחום שבו יש לאפולו יתרון אדיר. הטכנולוגיה שלנו היא מהיחידות בעולם שיכולה לספוג את התזוזות והתנועות של רכב בנסיעה, פאנלים רגילים פשוט יישברו אם תשים אותם ברכב. פולקסוואגן זו דוגמא אחת. הם עצרו את הפיתוח לתקופה מסוימת בגלל סיבות פנימיות שלהם ואז חזרו לעבוד איתנו".
ומה עם ההוצאות הגבוהות?
אחד הקשיים הבולטים של אפולו הוא רמת ההוצאות הגבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג מתייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת
כוח האדם.
"בנובמר יצאנו בתכנית של מיקוד אסטרטגי שמטרתה הייתה להוריד הוצאות, סגרנו את המפעל הקטן ואנחנו מפוקסים במכירות ותפעול. יהיה צמצום משמעותי בהוצאות".
בינתיים המשקיעים מחכים לדוחות הקרובים כדי לראות עד כמה אפולו צמצמה את ההוצאות, ואולי יותר מכך הם ימשיכו לחכות להסכמים שיביאו הכנסות משמעותיות חברה, ולא כמה מיליונים בודדים פה ושם.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
