עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
עודד רוזנברג מנכל אפולו פאוור; צילום: אורן אביבי
ראיון

מנכ"ל אפולו פאוור: "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים"

אפולו פאוור דיווחה על הסכם שמכניס אותה לשוק הביתי, אבל הוא נועד, בשלב זה, רק לבדוק את השטח וכמעט חסר משמעות מבחינה כספית; בינתיים המנכ"ל עודד רוזנברג אומר שרמת ההוצאות הגבוהה צפויה להצטמצם, בהתאם לדיווחה החברה על חיסכון של עד 30 מיליון שקל בהוצאות, ושהחברה מפוקסת בלהביא הזמנות נוספות

רוי שיינמן |

המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור 3.33%   מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מצליח להביא מספיק הכנסות. המוצר שלה, פאנלים סולאריים גמישים, הוא אחד הייחודיים בענף ומעורר עניין לא רק בישראל, אלא גם בשווקים מרכזיים בעולם. ובכל זאת, הפער בין ההבטחה לבין הביצוע העסקי עדיין גדול. בשנת 2024 הכניסה החברה כ-13 מיליון שקל בלבד, בזמן שההוצאות שלה הגיעו ל-59 מיליון שקל, כמעט כולן הוקדשו למחקר ופיתוח.


שריפת המזומנים הזו אילצה את החברה לפעול. בדצמבר האחרון היא גייסה 33 מיליון שקל אחרי שהמניה זינקה ללא סיבה ספציפית, כשהגיוס הגיע כחודש לאחר פרסום תכנית ההתייעלות שכללה קיצוץ של כ-40% מכוח האדם. בכך אפולו שלחה מסר לשוק על מעבר ממיקוד טכנולוגי למיקוד עסקי. המשקיעים הגיבו בחיוב זמנית, אך המניה חזרה וירדה, וכיום היא משקפת ירידה שנתית של כ-61%  ונסחרת לפי שווי של 183 מיליון שקל. האם 2025 תהיה שנה של שינוי מגמה? באפולו מקווים שכן, בעיקר בזכות המשך הצמצום בהוצאות.


ההסכם האחרון עליו דיווחה אפולו הוא עם חברת וולטה הישראלית, שתשמש כקבלנית התקנה לפאנלים של אפולו בשוק הביתי. מדובר בכניסה שקטה אך חשובה לתחום שעד כה לא זכה למיקוד מצד אפולו, שלרוב פעלה בשוק המסחרי. לצורך כך גייסה החברה את תדיראן כשותפה להפצה, וכעת עם וולטה מתגבשת חוליה משלימה בשרשרת.


על פי ההסכם, וולטה התחייבה להזמין מוצרים בהיקף של לפחות 2 מיליון שקל עד סוף 2026 כתנאי לשמירה על הבלעדיות. מבחינת אפולו מדובר בצעד ניסיוני, סכום קטן יחסית, אך כזה שיאפשר לבחון את התגובה של השוק הביתי. בחברה רואים בכך פיילוט לקראת אפשרות להרחבת הפעילות בתחום הזה, במיוחד לאור התמיכה הרגולטורית מצד הממשלה והעלייה בתעריפי החשמל, שמעצימים את הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכות סולאריות.


המבט החוצה: ארה"ב כמנוע הצמיחה האמיתי

למרות ההתקדמות בישראל, אפולו פאוור יודעת שהשוק המקומי לבדו לא מספיק. מנכ"ל החברה, עודד רוזנברג, מסביר כי ארה"ב נמצאת בליבת האסטרטגיה של החברה. לדבריו, מדובר בשוק הסולארי הגדול בעולם, וכזה שבו אפולו מאמינה שהיא לא צפויה להיתקל בתחרות ישירה: "אין לנו תחרות, אנחנו מוצר משלים וגם המתחרים הסינים לא מאיימים עלינו", אומר רוזנברג.


רוזנברג מדגיש את היתרון המבני של החברה במודל ההיברידי שהיא מציעה - מערכת גמישה שמשלימה מערכות קיימות במקום להתחרות בהן. גם העובדה שממשל טראמפ (ואולי שוב בקרוב) מטיל מגבלות ומסים על יבוא מסין משחקת לטובת אפולו, שמייצרת את המוצרים שלה בישראל ומתכננת להקים בעתיד מפעל גם בארה"ב. לדבריו, זהו מהלך שנמצא כעת בשלב בדיקה, אך מובהר כי כל תרחיש עתידי ייבנה על בסיס הכניסה לשוק האמריקאי: "אנחנו רואים פוטנציאל אדיר בארה"ב", הוא אומר.


המוצר של אפולו פאוור לא פועל לבד. על מנת לתפקד הוא חייב להשתלב עם ממירי מתח, רכיב הכרחי במערכות סולאריות. כאן נכנסות לתמונה שתי ענקיות התחום: סולאראדג' הישראלית ואנפייז האמריקאית, ורוזנברג מתייחס גם לחיבור אליהן: "סולאראדג' ואנפייז הן חברות ממירים, אנחנו יודעים לעבוד עם שתיהן, חלק גדול מהמוצרים שלנו מחובר לממירים של סולאראדג' שמאוד קל לנו להתחבר איתם. היום אנחנו יותר בשוק המסחרי והרבה מהאתרים מחוברים עם ממירים של סולאראדג'".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הפוטנציאל האמיתי בשוק הרכב?

הדמיון עובד שעות נוספות כשמדובר באפשרות שפאנלים סולאריים יטעינו בעתיד רכבים תוך כדי תנועה. אבל המציאות, כפי שמסביר רוזנברג, פחות נוצצת: "פאנל סולארי מסוגל לספק בין 5% ל-10% מהדרישות האנרגטיות היומיות של רכב פרטי, ובמקרים של משאיות או רכבים גדולים יותר, עד 30%".


ובכל זאת, החברה לא מוותרת על התחום. אפולו משתפת פעולה עם פולקסוואגן בפרויקט לדגם RV הגדול, בו יותקן פאנל מתקפל בתא המטען שייפתח ויטעין את הרכב במהלך עצירות. מדובר במענה לטעינה באזורים נטולי תשתית, ולא בפתרון כולל לעולם הרכב החשמלי.


זה לא תואם את החלום הגדול אבל למרות האתגרים, רוזנברג מצביע על יתרון טכנולוגי מובהק של אפולו בתחום הרכב: "זה תחום שבו יש לאפולו יתרון אדיר. הטכנולוגיה שלנו היא מהיחידות בעולם שיכולה לספוג את התזוזות והתנועות של רכב בנסיעה, פאנלים רגילים פשוט יישברו אם תשים אותם ברכב. פולקסוואגן זו דוגמא אחת. הם עצרו את הפיתוח לתקופה מסוימת בגלל סיבות פנימיות שלהם ואז חזרו לעבוד איתנו".


ומה עם ההוצאות הגבוהות?

אחד הקשיים הבולטים של אפולו הוא רמת ההוצאות הגבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג מתייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת כוח האדם.


"בנובמר יצאנו בתכנית של מיקוד אסטרטגי שמטרתה הייתה להוריד הוצאות, סגרנו את המפעל הקטן ואנחנו מפוקסים במכירות ותפעול. יהיה צמצום משמעותי בהוצאות".


בינתיים המשקיעים מחכים לדוחות הקרובים כדי לראות עד כמה אפולו צמצמה את ההוצאות, ואולי יותר מכך הם ימשיכו לחכות להסכמים שיביאו הכנסות משמעותיות חברה, ולא כמה מיליונים בודדים פה ושם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -1.81%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו 0.4%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מימון ישיר מזנקת 13%, דלק קבוצה 2.5%; מדד הבנקים מתחזק ב-1%

מגמה חיובית בשוק כאשר עונת הדוחות ממשיכה במרץ עם דוחות דלק, או.פי.סי, ישראכרט ועוד; מימון ישיר מזנקת, פולירם נופלת, ובזק וביקום כבר לא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית במדדים, ת"א 35 מוסיף 0.7% ות"א 90 עולה בשיעור דומה.

המגמה חיובית גם במגזר הפיננסים - מדד הבנקים מתחזק בכ-1% ות"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נדל"ן עולה 0.5%, ות"א נפט וגז מוסיף 0.9%. 


סוף של תקופה בבזק. לאחר מכירת מלוא החזקותיה בבזק בזק 1.8%  , חברת האם (עד לאחרונה) בי קום בי קומיוניקיישנס -0.73%  נותרת למעשה כחברת מעטפת עם קופת מזומנים גדולה אך ללא פעילות מהותית. החברה מציגה במצגת האחרונה שווי נכסי נקי (NAV) של כ-2.84 מיליארד שקל, גבוה משווי השוק העדכני שלה שנע סביב 2.65 מיליארד שקל הבוקר, כך שהיא נסחרת מתחת לערך המזומן נטו שלה. מצב כזה אינו נדיר בחברות אחזקה לאחר אקזיט גדול, משום שהשוק נוטה לגלם דיסקאונט מובנה על חברות שאין בהן פעילות שוטפת, ודאי כשקיימת חוסר וודאות לגבי מה יעשה עם הכסף.

מה הלאה? סביר להניח שביקום תפעל בשני צירים: האחד הוא חלוקה של חלק ניכר מהתמורה כדיבידנד לבעלי המניות, צעד מתבקש בחברה שאין לה חוב משמעותי או צרכי השקעה מיידיים, והשני הוא בחינה של השקעות חדשות או הזדמנויות בתחום הליבה של בעלי השליטה, אם יראו בכך פוטנציאל ליצירת ערך. עד אז, ביקום נסחרת בעיקר כ"קופת מזומנים" עם ניהול מצומצם, כשהשאלה העיקרית היא לא כמה כסף יש בקופה, אלא מה ההנהלה והבעלים מתכוונים לעשות איתו.

נייס נייס -4.69%  פתחה את השבוע עם אחת הנפילות החריפות שנראו במניה בשנים האחרונות (וזה שלא שהיו חסרים ימי ירידות), לאחר יום משקיעים שקיימה ב-17 בנובמבר שבו הציגה תחזיות שהמשקיעים ראו כמאכזבות. החברה העריכה כי הרווחיות שלה תישחק בשנים הקרובות עקב האצה משמעותית בהשקעות ב-AI, מהלך שאמנם צפוי להכפיל את הכנסות תחום הבינה המלאכותית למיליארד דולר עד 2028, אך מגיע עם מחיר של ירידה ברווח התפעולי לכ-27% ובתזרים המזומנים החופשי שיהיה בין 20%-21%, נתונים נמוכים בהרבה מהציפיות הקודמות. 2025 עוד מסומנת כשנת שיא ברווחיות (31%), אך כבר ב-2026 צופה החברה ירידה חדה לרמה של 25%-26%, ורק ב-2028 היא מאמינה שהרווחיות תתחיל להתאושש בחזרה. המשקיעים, שהתכוננו למציאות אחרת לחלוטין, פירשו את התחזית כחדה מדי, בעיקר משום שהיא מגיעה דווקא בתקופה שבה ענן ו-AI אמורים לתמוך ברווחיות ולא לשחוק אותה.

על רקע הדברים, המניה קרסה ביותר מ-20% בתוך יומיים, ירידה שנרשמה במקביל בתל אביב ובוול סטריט. אתמול בישראל הקדימו את המסחר האמריקאי. נייס פתחה את יום שני בירידה של כ-10%, וסיימה את היום בירידה של 18%. אבל זה לא הסוף, ושוב חזרה עם ארביטראז' שלילי של 2.5%. מבחינת המשקיעים, הבעיה מעבר לתחזית הוא התזמון והאופי שלה. בדוחות בשבוע שעבר החברה בחרה שלא למסור תחזית ל-2026, מידע שהיה ברשותה, ואז חשפה אותה רק כמה ימים אחר כך בכנס למשקיעים שלא כולם שמים אליו לב. שם החברה בחרה להציג את התחזית שלה, והמשקיעים הענישו את החברה עם תגובה חריפה.

ברקע הירידות, אופנהיימר בהמלצה נייטרלית לנייס - מעריכים שהשילוב בין השקעות גדולות ב-AI ולחץ תחרותי עשוי להוביל לשחיקה במרווחים כשהשנה הבאה תהיה רגישה במיוחד עבור נייס; רק לקראת 2028, צפוי שיפור וצמיחה אופנהיימר: "2026 תהיה שנת המבחן של נייס"