העסקה המהותית שעליה דיווחה אתמול אפולו פאוור, במסגרתה תשמש כספק בלעדי של מערכות סולאריות ניידות לחברת ZF Friedrichshafen AG  עשויה להתברר כמשמעותית ביותר בתולדותיה. מעבר לפוטנציאל העסקי, שמוערך על ידי החברה בעשרות מיליוני אירו בארבע השנים הקרובות, מדובר בשיתוף פעולה עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמבוססות בעולם בתחום הרכב, שמוכרת בעיקר ליצרני רכבים מסחריים, ואף נחשבת גם כלקוחה משמעותית של מובילאיי הישראלית.

את ZF כנראה מרבית המשקיעים לא מכירים, אך היא חברת-Tier 1 הפועלת מול היצרניות הגדולות ביותר ונחשבת לאחת החזקות באירופה בתחומה. היא מפעילה אלפי עמדות שירות והפצה ברחבי העולם ומשתפת פעולה עם רוב יצרני הרכב המרכזיים. עבור אפולו מדובר בגישה לשווקים רבים וניסיון בהטמעת מערכות מורכבות, דבר שגם מה שמעיד על רמת האמון שהחברה נותנת בטכנולוגיה של אפולו, שכן בשל גודלה יכלה לבחור בכל אחת מיצרניות הפנלים הסולאריים הזמינים.

ובדרך אל האמון של ZF באפולו ואל ההסכם המיוחל, היו לא מעט בדיקות ובחינות, שכללו סדרת בדיקות תקינה, אמינות, ביצועים והתאמה לתנאי דרך, התהליך הארוך רק מחדד את העובדה שלא מדובר רק בהסכם הפצה, אלא בהבעת אמון ביכולות החברה הישראלית.

פאנלים על רכבים

שוק הרכבים הסולאריים העולמי נמצא בצמיחה, עם תחזיות להתרחבות משוק של 456.6 מיליון דולר ב-2023 עד ל-2.5 מיליארד דולר עד 2032, עם קצב גידול שנתי של 21.1% . הביקוש לפתרונות תחבורה בני קיימא, יחד עם התקדמות בטכנולוגיות סולאריות, מניעים את השוק קדימה.

• אפולו מדווחת על הפסד של 22 מיליון במקביל לפרויקט עם VW
• מממשים בהנחה: אפולו פאוור מגייסת מבעלי השליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל זה מקבל דגש נוסף בהקשרי הרכבים המסחריים, היות ופאנלים סולאריים מציעים יתרונות כלכליים ותפעוליים. הם יכולים לספק אנרגיה למערכות עזר כמו קירור, תאורה וטעינת סוללות, מה שמפחית את הצורך בהפעלת המנוע במצב סרק וחוסך בדלק .

עם זאת, תחום הפאנלים הסולאריים לרכבים מסחריים הוא מורכב ותחרותי, ובשנים האחרונות היו לא מעט ניסיונות כושלים, שהבטיחו ולא הניבו פרי. חברות כמו Lightyear ההולנדית וSono Motor-  הגרמנית, שפיתחו רכבים סולאריים, נקלעו לחדלות פירעון ולא הצליחו לממש את הפוטנציאל. גם Proterra האמריקאית, שפעלה בתחום התחבורה החשמלית הכבדה, פשטה רגל בעקבות אתגרי ייצור ושוק, דבר שמדגיש כי הזירה אינה פשוטה וההצלחה בה דורשת טכנולוגיה מוכחת, שותפים חזקים ומודל עסקי מדויק.

למה דווקא הפאנל של אפולו?

אחד החסמים המרכזיים לשילוב פנלים סולאריים ברכבים מסחריים הוא מגבלות משקל, גודל וגמישות. פנל סולארי רגיל, כזה שנמצא על גגות מבנים או שדות סולאריים, אינו מתאים למבנה ולדינמיקה של רכב בתנועה, במיוחד לא משאית. כאן נכנסת אפולו, שמייצרת פנלים גמישים ועמידים, עם נצילות גבוהה יחסית של כ־17.6%, נתון שאמנם נמוך מפנלים רגילים, אך מספק בהחלט עבור שימושים תחבורתיים התומכים בפעילות הסדירה של המשאיות.

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

בתחום הרכב המסחרי, חיסכון של כמה ליטרים בדלק בכל נסיעה שווה הרבה יותר מחיסכון בחשבון החשמל, ולכן החזר ההשקעה מהיר יותר. ההתקנה פשוטה יחסית, והשוק הפוטנציאלי רחב, כאשר על פי הערכות כמעט כל משאית עם גג שטוח עשויה להתאים למערכת הזו.

היתרון אפילו בולט יותר במשאיות עם מערכת חשמלי בשימוש גבוה, כמו משאיות קירור לדוגמא להן יש מנוע נפרד שתפקידו לשמור מערכת הקירור פועלת.

האם זו העסקה שתשנה את פני החברה?

על פניו, ההסכם שחתמה אפולו עם ZF עשוי להניב לה הכנסות של מיליוני אירו בשנה, הרבה מעבר להיקפי ההכנסות שהיא מציגה כיום. ההזמנה הראשונית שעליה הותנתה הבלעדיות, כ-750 אלף שקל בלבד, אינה צפויה להוות חסם ממשי עבור ZF, חברה שבקנה מידה תעשייתי כזה יכולה להרים פרויקט כזה תוך שבועות. המבחן האמיתי צפוי להגיע ב-2026, אז תבחן יכולת ההתרחבות והאימוץ בשטח ולא רק פוטנציאל, דבר שעבור חלק מהמשקיעים לא מגיע מספיק מהר.

עם זאת, במהלך השנים האחרונות, אפולו פאוור דיווחה על מספר שיתופי פעולה עם יצרניות רכב מובילות, שלא הבשילו להסכמים מסחריים מלאים. לדוגמא, ביולי 2020 חתמה החברה על מזכר הבנות עם אאודי לבחינת שילוב הפאנלים הסולאריים הגמישים של אפולו בגגות רכבים חשמליים. ההסכם כלל תקופת בחינה של 12 חודשים, אך לא דווח על המשך מסחרי לאחר מכן.

ומה עם המזומנים?

שאלת ההון היא אחת המרכזיות בעסקאות כאלה. לחברה יש כיום קצב שריפת מזומנים לא מבוטל, אך יש לה התחייבות להזרמת הון מצד בעלי השליטה, וכן מסגרת בנקאית לא מנוצלת, שעשויות להספיק למימוש השלב הראשון של ההסכם. עם זאת, ככל שההיקפים יצמחו, עשוי להידרש גיוס נוסף. 

דוחות הרבעון הראשון הצביעו על עלייה בקצב שריפת המזומנים אפולו שרפה 16 מ' שקל ברבעון, בקופה נשארו 20 מ' שקל.

בחודש שעבר מנכ"ל החברה אמר בראיון לביזפורטל כי  "יהיה צמצום משמעותי בהוצאות, אנחנו מפוקסים" והתייחס לאחד הקשיים הבולטים של אפולו שבשנים האחרונות עמדה על רמת הוצאות גבוהה שהייתה לה בשנים האחרונות. רוזנברג התייחס לכך בגלוי ומזכיר את המהלך שנעשה בנובמבר האחרון, במסגרתו החברה סגרה את אחד ממפעלי הייצור הקטנים שלה, וצמצמה משמעותית את היקף ההוצאות ואת כוח האדם.

עם זאת, ברבעון הראשון של 2025 החברה שרפה 16 מיליון שקל, לעומת 60 מיליון שקל במהלך 2024, זאת אומרת שאמנם החברה דיברה על צעדים של ייעול, אבל בפועל קצב שריפת המזומנים לא רק שאינו יורד, אלא אפילו עולה מעט.

אבל לא הכל ורוד

החתימה עם ZF עשויה להיות רגע מכונן באבולוציה של אפולו פאוור, אבל חובה עלינו להתייחס למספר דברים שצפויים לקרות בחודשים הקרובים:

ראשית, כאמור קצב שריפת המזומנים עדיין גבוה ועמד על 60 מיליון שקל בשנה האחרונה, ואמנם יש לחברה מסגרת לא מנוצלת של 40 מיליון והתחייבות הזרמה דרך אופציות, אבל גיוס נוסף הוא בהחלט אפשרות סבירה בזמן הקרוב, היות והחברה לא תרצה לעבוד על "אדים". בנוסף, במידה ויגיעו הזמנות, ההוצאות יגדלו בעקבות הגדלת היקף הייצור, והמלאי הנוכחי קטן יחסית להזמנות פוטנציאליות. נכון לדוחות האחרונים, המזומנים של החברה יספיקו לה עד לסוף השנה ואולי לרבעון הראשון במידה ותנצל מסגרות אשראי ותקבל כסף פנימה ממימוש האופציות מבעלי השליטה. ואם פנינו לגיוס, המשמעות היא דילול נוסף של המשקיעים הנוכחיים. הגיוס האחרון היה בדצמבר 2024 עם 40 מיליון שקל בהנפקה של מניות ואופציות, לאחר ההודעה על הגיוס נפלה המניה ביותר מ-20% ביום מסחר אחד.

שנית, מדובר בסטארטאפ עם כמה שנים "על הכביש". אמנם ההסכם עם VW חודש בסופו של דבר, לאחר שבוטל (בעקבות סיבות שאינן קשורות באפולו לטענת החברה), אבל היו מספר פרויקטים שלא הצליחו לחצות את השלב הראשוני. העבודה עם אמזון הייתה קצרה ובהיקף קטן יחסית. אותו הדבר עם אאודי. ההסכם עם ZF אמנם מבטיח גדולות, אבל גם הוא מותנה בשלבים וצריך לקחת בחשבון אפשרות שהוא לא יגיע לסכומים הפוטנציאלים אותם החברה מקווה להשיג. 

מתקופות 2021 העליזות אז הכסף היה זול וחברות נסחרו על חלומות, המניה חזרה לקרקע ואיבדה מעל 90% מערכה.

כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-210 מיליון שקל בלבד, ורשמה תשואה שלילית של כ-20% מתחילת השנה.

בשורה התחתונה

עדיין מוקדם לדעת אם זהו "הגביע הקדוש" של החברה שיעביר אותה משלב הפיתוח לשלב האצת המכירות, אך בהחלט מדובר בקפיצת מדרגה שתבחן את הטכנולוגיה שלה בזירה בינלאומית אמיתית. אם תעמוד במבחן, ההשפעה על הדוחות עשויה להיות דרמטית. אם לא, זה יהיה עוד פיילוט מבטיח שלא הצליח להמריא.