
קרנות השקעה כשרות: ניתוח ביצועים בשוק הישראלי
בפני המשקיעים הרוצים להחמיר בענייני הלכה ישנן 30 קרנות אקטיביות המציעות קרנות מפוקחות הלכתית - האם הפיקוח ההלכתי פוגע בביצועים?
בשוק הקרנות הישראלי ישנן 30 קרנות אקטיביות שונות המכילות הטיות של המילה "כשר" בשמן. אם נוסיף קרנות מחקות, נגיע ל-43 קרנות. מילה זו רומזת לכך שמדובר בקרנות המוצעות לציבור הדתי ופועלות לפי הדרכה הלכתית, באופן שמוודא שההשקעה אינה נוגדת את ההלכה. יש לציין שישנן דעות הלכתיות שונות בנוגע להשקעה בחברות שאינן פועלות לפי ההלכה, ועד כמה בעלות על מניות כאלה היא אכן אסורה. על כל פנים, קרנות אלו מציעות אפשרות השקעה גם למחמירים יותר, המעוניינים שגם בתחום ההשקעות לא יעברו על חשש איסור כלשהו.
כך נוצרו גופים הלכתיים המספקים שירותים כאלה לחברות השקעה, וקובעים אילו השקעות מותרות על פי הסטנדרטים המחמירים בהלכה ואילו לא. גופי ההשקעות מצידם מציעים למשקיעים קרנות המשקיעות אך ורק לפי אותם סטנדרטים. הגוף ההלכתי שנראה ששולט בתחום קרנות הנאמנות האלה הוא "מכון לכלכלה על פי ההלכה" בראשות הרב אריה דביר. ישנם גופים נוספים הפעילים בתחום ומספקים שירות לקרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה, המציעים מסלולים כשרים.
30 קרנות הנאמנות הללו מפוזרות בכלל הקטגוריות. ישנן 4 קרנות כספיות, 4 קרנות מקטגוריית אג"ח מדינה כללי ללא מניות, שלוש מתוכן אג"ח שקלי, וקרנות מעורבות מסוגים שונים, עד 25%, עד 10% ועד 5% מניות, ושתי קרנות בקטגוריה של עד 20% מניות. ישנן גם שתי קרנות מנייתיות All Cap, וקרנות נוספות בקטגוריות אחרות.
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שמעוניין להשקיע לפי ההלכה מודע לעובדה שייתכן שהוא "ישלם" בכמה אחוזי תשואה על העדפה זו, שכן ההגבלות ההלכתיות מצמצמות את מגוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני המנהלים. השאלה היא האם זה פוגע בפועל או שאפשרויות ההשקעה מגוונות מספיק, ומנהלי ההשקעות מצליחים לנווט את ההשקעה בהתאם. בקרנות המשקיעות באג"ח מדינה או בקרנות כספיות לא אמורות להיות הגבלות אמיתיות כלשהן, ומה שנדרש הוא בעיקר צעדים טכניים (היתר עסקה וכדומה). בקרנות מנייתיות זה אמור להיות מאתגר יותר, שכן ישנן מגבלות אמיתיות יותר. לדוגמה: השקעה בחברה כמו "טיב טעם" יכולה להיות בעייתית, או בחברות רבות המפעילות מפעלים בשבת וכדומה, כך שמגוון אפשרויות ההשקעה מצטמצם משמעותית.
ניתוח ביצועים
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כדי לא לנחש, נתנו למספרים לדבר בעד עצמם. ערכנו השוואה בארבע הקטגוריות הבאות: כספיות, מניות All Cap, אג"ח מדינה כללי שקלי ללא מניות וקרנות מעורבות. מהם הביצועים של הקרנות הכשרות לעומת כלל השוק?
קרנות מדינה שקליות וקרנות כספיות
בדקנו מה עשו הקרנות הכשרות בשתי הקטגוריות הנ"ל, הנה התוצאות:
כאמור, בקרנות מסוג זה לא צריכה להיות השפעה משמעותית לעובדת היות הקרנות "כשרות", שכן לא נראה שיש הגבלות מהותיות על אפשרויות ההשקעה. הקרנות אכן מפוזרות באקראי לאורך הטבלה, ללא השפעה משמעותית לעובדת היותן כשרות, אם כי נראה שבקרנות הכספיות יש יותר נטייה להיות בחלק התחתון של הטבלה, ולקרנות אג"ח מדינה שקלי בחלק העליון של הטבלה.
כאמור, לא נראה שזה קשור לעובדת היותן "כשרות". באופן כללי, ההבדלים בתשואות הקרנות הכספיות הם של שברירי אחוזים, ולכן קשה להבחין בהשפעה של גורם כזה שאמור להיות רק בשולי השוליים. נראה, אם כן, שהמשקיעים שחוששים לאיסורים הלכתיים בהשקעה בקרנות הכספיות יכולים לבחור את אחת מארבע הקרנות הללו, כשזו של מיטב נראית עם הביצועים הטובים ביותר. לגבי קרנות אג"ח מדינה נראה שהאפשרויות ה"כשרות" לא נופלות מהמתחרות ה"לא כשרות".
קרנות מעורבות וקרנות מנייתיות
האם בקרנות המשקיעות במניות, פה אכן מצטמצמות האפשרויות העומדות בפני המנהלים, יש אכן השפעה?
מדובר במדגם קטן מדי כדי להחליט, אם כי אני חושב שגם במקרה זה לא ניכרת השפעה מהותית של הקרנות והן מפוזרות באופן אקראי לאורך הטבלה, עם נטייה לאזורים הנמוכים יותר. אף קרן לא נמצאת בחצי העליון של הטבלה, והקרן הכשרה של הראל נמצאת בין הקרועות בקטגוריה. השאר נמצאות איפשהו בין העשירון החמישי לתשיעי.
יש לציין שהקרנות של "אביב" מציעות הגבלה כפולה, גם הגבלות לפי כללי ההלכה היהודית, וגם הגבלות לפי כללי אדוקי האקלים (ESG). התוצאות של ההגבלה הכפולה, עם או בלי קשר, לא מרשימות בלשון המעטה, והקרנות של "אביב" נמצאות יחסית נמוך בשתי הקטגוריות בהן הן פעילות.
סיכום
הנתונים שהוצגו מראים כי למרות ההגבלות ההלכתיות, נראה שביצועי הקרנות הכשרות אינם שונים באופן מהותי מביצועי השוק הכללי. בקרנות פשוטות כמו קרנות כספיות ואג"ח מדינה, ההשפעה כמעט ולא קיימת. גם בקרנות מורכבות יותר, כמו קרנות מנייתיות, הפיזור האקראי של הקרנות הכשרות לאורך טבלאות הביצועים מצביע על כך שההגבלות ההלכתיות אינן פוגעות בהכרח ביכולת מנהלי ההשקעות להשיג תשואות תחרותיות, אם כי הנטיה היא לביצועים נמוכים יותר. בסופו של דבר, נראה שהבחירה בקרן כשרה היא בחירה אידאולוגית שאינה כרוכה בהכרח בוויתור משמעותי על פוטנציאל התשואה.
- 2.מנתח ניתוחים 18/08/2025 14:23הגב לתגובה זוהקרנות הכשרות בחלקן לא בדקתי את כולן לא לוקחות דמי ניהול למשל הקרנות על תא 125 הנם ללא דמי ניהול כך שיש יתרון קטןעל מוצר די זהה...
- 1.יהודה קופרמן 18/08/2025 10:48הגב לתגובה זולא בודקים רק לפי השנה הזאת שלא נגמרה אלא יש לבדוק על פני כמה שנים.לדוגמא אביב מניות ישראל כשרות שנה שעברה הייתה במקום הראשון מתוך כל קרנות הנאמנות .תבדקו בעצמכם

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
