בשוק הקרנות הישראלי ישנן 30 קרנות אקטיביות שונות המכילות הטיות של המילה "כשר" בשמן. אם נוסיף קרנות מחקות, נגיע ל-43 קרנות. מילה זו רומזת לכך שמדובר בקרנות המוצעות לציבור הדתי ופועלות לפי הדרכה הלכתית, באופן שמוודא שההשקעה אינה נוגדת את ההלכה. יש לציין שישנן דעות הלכתיות שונות בנוגע להשקעה בחברות שאינן פועלות לפי ההלכה, ועד כמה בעלות על מניות כאלה היא אכן אסורה. על כל פנים, קרנות אלו מציעות אפשרות השקעה גם למחמירים יותר, המעוניינים שגם בתחום ההשקעות לא יעברו על חשש איסור כלשהו.

כך נוצרו גופים הלכתיים המספקים שירותים כאלה לחברות השקעה, וקובעים אילו השקעות מותרות על פי הסטנדרטים המחמירים בהלכה ואילו לא. גופי ההשקעות מצידם מציעים למשקיעים קרנות המשקיעות אך ורק לפי אותם סטנדרטים. הגוף ההלכתי שנראה ששולט בתחום קרנות הנאמנות האלה הוא "מכון לכלכלה על פי ההלכה" בראשות הרב אריה דביר. ישנם גופים נוספים הפעילים בתחום ומספקים שירות לקרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה, המציעים מסלולים כשרים.

30 קרנות הנאמנות הללו מפוזרות בכלל הקטגוריות. ישנן 4 קרנות כספיות, 4 קרנות מקטגוריית אג"ח מדינה כללי ללא מניות, שלוש מתוכן אג"ח שקלי, וקרנות מעורבות מסוגים שונים, עד 25%, עד 10% ועד 5% מניות, ושתי קרנות בקטגוריה של עד 20% מניות. ישנן גם שתי קרנות מנייתיות All Cap, וקרנות נוספות בקטגוריות אחרות. 

• רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי שמעוניין להשקיע לפי ההלכה מודע לעובדה שייתכן שהוא "ישלם" בכמה אחוזי תשואה על העדפה זו, שכן ההגבלות ההלכתיות מצמצמות את מגוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני המנהלים. השאלה היא האם זה פוגע בפועל או שאפשרויות ההשקעה מגוונות מספיק, ומנהלי ההשקעות מצליחים לנווט את ההשקעה בהתאם. בקרנות המשקיעות באג"ח מדינה או בקרנות כספיות לא אמורות להיות הגבלות אמיתיות כלשהן, ומה שנדרש הוא בעיקר צעדים טכניים (היתר עסקה וכדומה). בקרנות מנייתיות זה אמור להיות מאתגר יותר, שכן ישנן מגבלות אמיתיות יותר. לדוגמה: השקעה בחברה כמו "טיב טעם" יכולה להיות בעייתית, או בחברות רבות המפעילות מפעלים בשבת וכדומה, כך שמגוון אפשרויות ההשקעה מצטמצם משמעותית.

ניתוח ביצועים

• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
• כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

כדי לא לנחש, נתנו למספרים לדבר בעד עצמם. ערכנו השוואה בארבע הקטגוריות הבאות: כספיות, מניות All Cap, אג"ח מדינה כללי שקלי ללא מניות וקרנות מעורבות. מהם הביצועים של הקרנות הכשרות לעומת כלל השוק?

קרנות מדינה שקליות וקרנות כספיות

בדקנו מה עשו הקרנות הכשרות בשתי הקטגוריות הנ"ל, הנה התוצאות:

כאמור, בקרנות מסוג זה לא צריכה להיות השפעה משמעותית לעובדת היות הקרנות "כשרות", שכן לא נראה שיש הגבלות מהותיות על אפשרויות ההשקעה. הקרנות אכן מפוזרות באקראי לאורך הטבלה, ללא השפעה משמעותית לעובדת היותן כשרות, אם כי נראה שבקרנות הכספיות יש יותר נטייה להיות בחלק התחתון של הטבלה, ולקרנות אג"ח מדינה שקלי בחלק העליון של הטבלה. 

כאמור, לא נראה שזה קשור לעובדת היותן "כשרות". באופן כללי, ההבדלים בתשואות הקרנות הכספיות הם של שברירי אחוזים, ולכן קשה להבחין בהשפעה של גורם כזה שאמור להיות רק בשולי השוליים. נראה, אם כן, שהמשקיעים שחוששים לאיסורים הלכתיים בהשקעה בקרנות הכספיות יכולים לבחור את אחת מארבע הקרנות הללו, כשזו של מיטב נראית עם הביצועים הטובים ביותר. לגבי קרנות אג"ח מדינה נראה שהאפשרויות ה"כשרות" לא נופלות מהמתחרות ה"לא כשרות". 

קרנות מעורבות וקרנות מנייתיות

יש לציין שהקרנות של "אביב" מציעות הגבלה כפולה, גם הגבלות לפי כללי ההלכה היהודית, וגם הגבלות לפי כללי אדוקי האקלים (ESG). התוצאות של ההגבלה הכפולה, עם או בלי קשר, לא מרשימות בלשון המעטה, והקרנות של "אביב" נמצאות יחסית נמוך בשתי הקטגוריות בהן הן פעילות.

סיכום

הנתונים שהוצגו מראים כי למרות ההגבלות ההלכתיות, נראה שביצועי הקרנות הכשרות אינם שונים באופן מהותי מביצועי השוק הכללי. בקרנות פשוטות כמו קרנות כספיות ואג"ח מדינה, ההשפעה כמעט ולא קיימת. גם בקרנות מורכבות יותר, כמו קרנות מנייתיות, הפיזור האקראי של הקרנות הכשרות לאורך טבלאות הביצועים מצביע על כך שההגבלות ההלכתיות אינן פוגעות בהכרח ביכולת מנהלי ההשקעות להשיג תשואות תחרותיות, אם כי הנטיה היא לביצועים נמוכים יותר. בסופו של דבר, נראה שהבחירה בקרן כשרה היא בחירה אידאולוגית שאינה כרוכה בהכרח בוויתור משמעותי על פוטנציאל התשואה.