ואנגארד, ענקית ניהול הנכסים הידועה בהשקעות פסיביות וזולות, מבצעת תפנית אסטרטגית עם השקת שלוש קרנות ETF אקטיביות חדשות בעלות דמי ניהול גבוהים מהמקובל בחברה. התשקיף לשלוש הקרנות, Vanguard Wellington Dividend Growth Active ETF (VDIG), Vanguard Wellington US Growth Active ETF (VUSG) ו-Vanguard Wellington US Value Active ETF (VUSV), הוגש השבוע לרשות ניירות הערך האמריקאית.

הקרנות, שינוהלו בשיתוף עם Wellington Management, יתבססו על ניתוח פונדמנטלי של מניות (stock-picking). דמי הניהול ינועו בין 0.30% ל-0.40% - גבוהים מהתמחור המסורתי של ואנגארד, אך נמוכים מהממוצע של קרנות אקטיביות בארה"ב (0.76%).

קרנות חדשות - במה הן ישקיעו?

VDIG: תשקיע בכ-25 מניות אמריקאיות גדולות עם צמיחה עקבית בדיבידנד.

VUSG: תתמקד בכ-40 מניות צמיחה אמריקאיות.

VUSV: תכלול תיק של כ-80 מניות ערך אמריקאיות.

צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי

מתוך 100 קרנות ETF שמנהלת ואנגארד, רק 17 הן בניהול אקטיבי. הקרנות החדשות הן הראשונות בחברה שיתבססו על ניתוח פונדמנטלי, מה שמסמן כניסה משמעותית לתחום שבו ואנגארד כמעט לא פעלה עד כה. המהלך מגיע על רקע צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי בארה"ב, שתופס כ-10% משוק ה-ETF, לעומת פחות מ-5% לפני עשור.

• ואנגארד חותכת דמי ניהול בקרנות – יחסוך למשקיעים מאות מיליונים
• האם ייתכן שהפד' לא יוריד ריבית השנה? מנהל הנכסים ואנגארד חושב שכן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואנגארד מדגישה כי הקרנות משלבות את יתרונות ה-ETF שהן שקיפות, נזילות ויעילות מס, עם המומחיות של וולינגטון. "פתרון שקוף, יעיל ומותאם למשקיעי התקופה הנוכחית", כך מתארים בחברה. אך השאלה אם מדובר בשינוי מגמה. אחרי הכל, הניהול האקטיבי יקר ורווחי יותר. 

עדיין מוקדם לסמן שינוי מגמה בפעילות של ואנגארד וצריך לזכור שרוב העסק שלה נשען על השקעות פאסיביות שמטבע הדברים גם זולות יותר. ייתכן שמדובר בצורך להתאים את הקרנות לשוק לאור ביקושי הקהל - משקיעים מחפשים ביצועים עודפים, גם במחיר דמי ניהול גבוהים יותר. לא בטוח שלאורך זמן הם יקבלו תשואות עודפות, אבל ככל שהקבוצה מכוונת למספר גדול יותר של אפיקים היא תצליח לפגוע ויותר קרנות יכו את המדדים. לפחות בטווח הקצר. זה מה שהמשקיעים רוצים וזה מה שואנגארד תספק להם.

השקעות פסיביות לעומת אקטיביות

הנתונים מעידים על עליונות ברורה של ההשקעה הפסיבית לאורך זמן. מחקרים מראים שרק כ־25% ממנהלי הקרנות האקטיביות הצליחו להשיג תשואות גבוהות יותר מהקרנות הפסיביות בעשר השנים שקדמו ל־2021. אמנם ב־2024 נרשמה עלייה קלה לכ־38%, אך מדובר עדיין באחוז קטן יחסית. הבעיה המרכזית בגישה האקטיבית היא שהיא מחייבת את המנהל "לפגוע בול" פעמיים – גם במועד הקנייה וגם במועד המכירה – משימה שקשה מאוד לבצע בעקביות לאורך זמן.

• קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו קרנות הן הטובות ביותר?
• כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו...

הפער בדמי הניהול בין שתי הגישות נראה קטן על הנייר, אך המשמעות שלו עצומה לאורך זמן. קרן פסיבית של ואנגארד, כמו VOO, גובה דמי ניהול שנתיים של 0.03% בלבד, לעומת 0.30%–0.40% בקרנות החדשות. בהשקעה של 100 אלף דולר למשך 20 שנה, ההפרש עלול להגיע לעשרות אלפי דולרים – עוד לפני שלוקחים בחשבון את אפקט הריבית דריבית. זהו למעשה "עלות ההזדמנות" של הניהול האקטיבי.

אחד האתגרים הגדולים ביותר בניהול אקטיבי הוא הניסיון "לנצח את השוק" באופן עקבי. השווקים נחשבים יעילים יחסית, כלומר מידע חדש מתומחר במהירות. כאשר מנהל קרן מנסה לאתר הזדמנויות, הוא מתחרה מול אלפי מנהלים אחרים שמנסים לעשות בדיוק אותו הדבר. התוצאה היא שרובם נצמדים לביצועי השוק, אך בעלויות גבוהות יותר.

בעידן ההשקעות המודרני נפוצה הגישה המשולבת, הידועה בשם "core-satellite": חלק מרכזי וגדול של התיק מנוהל באופן פסיבי, בעוד שחלק קטן מנוהל אקטיבית. המטרה היא ליהנות מהיציבות ומהעלויות הנמוכות של ההשקעה הפסיבית, לצד האפשרות לנסות להשיג תשואות עודפות בחלק מצומצם מהתיק. גישה זו מאפשרת ליהנות מהיתרונות של שני העולמות.