משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל ועל הקרנות החדשות של ואנגארד

ואנגארד פונה לשוק האקטיבי: מגישה תשקיף לשלוש קרנות ETF יקרות בניהול וולינגטון; על הקרנות ועל דמי הניהול עליהן

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ואנגארד קרנות סל

ואנגארד, ענקית ניהול הנכסים הידועה בהשקעות פסיביות וזולות, מבצעת תפנית אסטרטגית עם השקת שלוש קרנות ETF אקטיביות חדשות בעלות דמי ניהול גבוהים מהמקובל בחברה. התשקיף לשלוש הקרנות, Vanguard Wellington Dividend Growth Active ETF (VDIG), Vanguard Wellington US Growth Active ETF (VUSG) ו-Vanguard Wellington US Value Active ETF (VUSV), הוגש השבוע לרשות ניירות הערך האמריקאית.


הקרנות, שינוהלו בשיתוף עם Wellington Management, יתבססו על ניתוח פונדמנטלי של מניות (stock-picking). דמי הניהול ינועו בין 0.30% ל-0.40% - גבוהים מהתמחור המסורתי של ואנגארד, אך נמוכים מהממוצע של קרנות אקטיביות בארה"ב (0.76%).

קרנות חדשות - במה הן ישקיעו?

VDIG: תשקיע בכ-25 מניות אמריקאיות גדולות עם צמיחה עקבית בדיבידנד.

VUSG: תתמקד בכ-40 מניות צמיחה אמריקאיות.

VUSV: תכלול תיק של כ-80 מניות ערך אמריקאיות.


צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי

מתוך 100 קרנות ETF שמנהלת ואנגארד, רק 17 הן בניהול אקטיבי. הקרנות החדשות הן הראשונות בחברה שיתבססו על ניתוח פונדמנטלי, מה שמסמן כניסה משמעותית לתחום שבו ואנגארד כמעט לא פעלה עד כה. המהלך מגיע על רקע צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי בארה"ב, שתופס כ-10% משוק ה-ETF, לעומת פחות מ-5% לפני עשור.


ואנגארד מדגישה כי הקרנות משלבות את יתרונות ה-ETF שהן שקיפות, נזילות ויעילות מס, עם המומחיות של וולינגטון. "פתרון שקוף, יעיל ומותאם למשקיעי התקופה הנוכחית", כך מתארים בחברה. אך השאלה אם מדובר בשינוי מגמה. אחרי הכל, הניהול האקטיבי יקר ורווחי יותר. 

עדיין מוקדם לסמן שינוי מגמה בפעילות של ואנגארד וצריך לזכור שרוב העסק שלה נשען על השקעות פאסיביות שמטבע הדברים גם זולות יותר. ייתכן שמדובר בצורך להתאים את הקרנות לשוק לאור ביקושי הקהל - משקיעים מחפשים ביצועים עודפים, גם במחיר דמי ניהול גבוהים יותר. לא בטוח שלאורך זמן הם יקבלו תשואות עודפות, אבל ככל שהקבוצה מכוונת למספר גדול יותר של אפיקים היא תצליח לפגוע ויותר קרנות יכו את המדדים. לפחות בטווח הקצר. זה מה שהמשקיעים רוצים וזה מה שואנגארד תספק להם.



השקעות פסיביות לעומת אקטיביות

הנתונים מעידים על עליונות ברורה של ההשקעה הפסיבית לאורך זמן. מחקרים מראים שרק כ־25% ממנהלי הקרנות האקטיביות הצליחו להשיג תשואות גבוהות יותר מהקרנות הפסיביות בעשר השנים שקדמו ל־2021. אמנם ב־2024 נרשמה עלייה קלה לכ־38%, אך מדובר עדיין באחוז קטן יחסית. הבעיה המרכזית בגישה האקטיבית היא שהיא מחייבת את המנהל "לפגוע בול" פעמיים – גם במועד הקנייה וגם במועד המכירה – משימה שקשה מאוד לבצע בעקביות לאורך זמן.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הפער בדמי הניהול בין שתי הגישות נראה קטן על הנייר, אך המשמעות שלו עצומה לאורך זמן. קרן פסיבית של ואנגארד, כמו VOO, גובה דמי ניהול שנתיים של 0.03% בלבד, לעומת 0.30%–0.40% בקרנות החדשות. בהשקעה של 100 אלף דולר למשך 20 שנה, ההפרש עלול להגיע לעשרות אלפי דולרים – עוד לפני שלוקחים בחשבון את אפקט הריבית דריבית. זהו למעשה "עלות ההזדמנות" של הניהול האקטיבי.


אחד האתגרים הגדולים ביותר בניהול אקטיבי הוא הניסיון "לנצח את השוק" באופן עקבי. השווקים נחשבים יעילים יחסית, כלומר מידע חדש מתומחר במהירות. כאשר מנהל קרן מנסה לאתר הזדמנויות, הוא מתחרה מול אלפי מנהלים אחרים שמנסים לעשות בדיוק אותו הדבר. התוצאה היא שרובם נצמדים לביצועי השוק, אך בעלויות גבוהות יותר.


בעידן ההשקעות המודרני נפוצה הגישה המשולבת, הידועה בשם "core-satellite": חלק מרכזי וגדול של התיק מנוהל באופן פסיבי, בעוד שחלק קטן מנוהל אקטיבית. המטרה היא ליהנות מהיציבות ומהעלויות הנמוכות של ההשקעה הפסיבית, לצד האפשרות לנסות להשיג תשואות עודפות בחלק מצומצם מהתיק. גישה זו מאפשרת ליהנות מהיתרונות של שני העולמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דתי דוס רחוב
צילום: Bizportal

קרנות השקעה כשרות: ניתוח ביצועים בשוק הישראלי

בפני המשקיעים הרוצים להחמיר בענייני הלכה ישנן 30 קרנות אקטיביות המציעות קרנות מפוקחות הלכתית - האם הפיקוח ההלכתי פוגע בביצועים?

גיא טל |

בשוק הקרנות הישראלי ישנן 30 קרנות אקטיביות שונות המכילות הטיות של המילה "כשר" בשמן. אם נוסיף קרנות מחקות, נגיע ל-43 קרנות. מילה זו רומזת לכך שמדובר בקרנות המוצעות לציבור הדתי ופועלות לפי הדרכה הלכתית, באופן שמוודא שההשקעה אינה נוגדת את ההלכה. יש לציין שישנן דעות הלכתיות שונות בנוגע להשקעה בחברות שאינן פועלות לפי ההלכה, ועד כמה בעלות על מניות כאלה היא אכן אסורה. על כל פנים, קרנות אלו מציעות אפשרות השקעה גם למחמירים יותר, המעוניינים שגם בתחום ההשקעות לא יעברו על חשש איסור כלשהו.

כך נוצרו גופים הלכתיים המספקים שירותים כאלה לחברות השקעה, וקובעים אילו השקעות מותרות על פי הסטנדרטים המחמירים בהלכה ואילו לא. גופי ההשקעות מצידם מציעים למשקיעים קרנות המשקיעות אך ורק לפי אותם סטנדרטים. הגוף ההלכתי שנראה ששולט בתחום קרנות הנאמנות האלה הוא "מכון לכלכלה על פי ההלכה" בראשות הרב אריה דביר. ישנם גופים נוספים הפעילים בתחום ומספקים שירות לקרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה, המציעים מסלולים כשרים.


30 קרנות הנאמנות הללו מפוזרות בכלל הקטגוריות. ישנן 4 קרנות כספיות, 4 קרנות מקטגוריית אג"ח מדינה כללי ללא מניות, שלוש מתוכן אג"ח שקלי, וקרנות מעורבות מסוגים שונים, עד 25%, עד 10% ועד 5% מניות, ושתי קרנות בקטגוריה של עד 20% מניות. ישנן גם שתי קרנות מנייתיות All Cap, וקרנות נוספות בקטגוריות אחרות. 

מי שמעוניין להשקיע לפי ההלכה מודע לעובדה שייתכן שהוא "ישלם" בכמה אחוזי תשואה על העדפה זו, שכן ההגבלות ההלכתיות מצמצמות את מגוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני המנהלים. השאלה היא האם זה פוגע בפועל או שאפשרויות ההשקעה מגוונות מספיק, ומנהלי ההשקעות מצליחים לנווט את ההשקעה בהתאם. בקרנות המשקיעות באג"ח מדינה או בקרנות כספיות לא אמורות להיות הגבלות אמיתיות כלשהן, ומה שנדרש הוא בעיקר צעדים טכניים (היתר עסקה וכדומה). בקרנות מנייתיות זה אמור להיות מאתגר יותר, שכן ישנן מגבלות אמיתיות יותר. לדוגמה: השקעה בחברה כמו "טיב טעם" יכולה להיות בעייתית, או בחברות רבות המפעילות מפעלים בשבת וכדומה, כך שמגוון אפשרויות ההשקעה מצטמצם משמעותית.