משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד

ואנגארד פונה לשוק האקטיבי: מגישה תשקיף לשלוש קרנות ETF יקרות בניהול וולינגטון; על הקרנות ועל דמי הניהול עליהן

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה ואנגארד קרנות סל

ואנגארד, ענקית ניהול הנכסים הידועה בהשקעות פסיביות וזולות, מבצעת תפנית אסטרטגית עם השקת שלוש קרנות ETF אקטיביות חדשות בעלות דמי ניהול גבוהים מהמקובל בחברה. התשקיף לשלוש הקרנות, Vanguard Wellington Dividend Growth Active ETF (VDIG), Vanguard Wellington US Growth Active ETF (VUSG) ו-Vanguard Wellington US Value Active ETF (VUSV), הוגש השבוע לרשות ניירות הערך האמריקאית.


הקרנות, שינוהלו בשיתוף עם Wellington Management, יתבססו על ניתוח פונדמנטלי של מניות (stock-picking). דמי הניהול ינועו בין 0.30% ל-0.40% - גבוהים מהתמחור המסורתי של ואנגארד, אך נמוכים מהממוצע של קרנות אקטיביות בארה"ב (0.76%).

קרנות חדשות - במה הן ישקיעו?

VDIG: תשקיע בכ-25 מניות אמריקאיות גדולות עם צמיחה עקבית בדיבידנד.

VUSG: תתמקד בכ-40 מניות צמיחה אמריקאיות.

VUSV: תכלול תיק של כ-80 מניות ערך אמריקאיות.


צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי

מתוך 100 קרנות ETF שמנהלת ואנגארד, רק 17 הן בניהול אקטיבי. הקרנות החדשות הן הראשונות בחברה שיתבססו על ניתוח פונדמנטלי, מה שמסמן כניסה משמעותית לתחום שבו ואנגארד כמעט לא פעלה עד כה. המהלך מגיע על רקע צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי בארה"ב, שתופס כ-10% משוק ה-ETF, לעומת פחות מ-5% לפני עשור.


ואנגארד מדגישה כי הקרנות משלבות את יתרונות ה-ETF שהן שקיפות, נזילות ויעילות מס, עם המומחיות של וולינגטון. "פתרון שקוף, יעיל ומותאם למשקיעי התקופה הנוכחית", כך מתארים בחברה. אך השאלה אם מדובר בשינוי מגמה. אחרי הכל, הניהול האקטיבי יקר ורווחי יותר. 

עדיין מוקדם לסמן שינוי מגמה בפעילות של ואנגארד וצריך לזכור שרוב העסק שלה נשען על השקעות פאסיביות שמטבע הדברים גם זולות יותר. ייתכן שמדובר בצורך להתאים את הקרנות לשוק לאור ביקושי הקהל - משקיעים מחפשים ביצועים עודפים, גם במחיר דמי ניהול גבוהים יותר. לא בטוח שלאורך זמן הם יקבלו תשואות עודפות, אבל ככל שהקבוצה מכוונת למספר גדול יותר של אפיקים היא תצליח לפגוע ויותר קרנות יכו את המדדים. לפחות בטווח הקצר. זה מה שהמשקיעים רוצים וזה מה שואנגארד תספק להם.



השקעות פסיביות לעומת אקטיביות

הנתונים מעידים על עליונות ברורה של ההשקעה הפסיבית לאורך זמן. מחקרים מראים שרק כ־25% ממנהלי הקרנות האקטיביות הצליחו להשיג תשואות גבוהות יותר מהקרנות הפסיביות בעשר השנים שקדמו ל־2021. אמנם ב־2024 נרשמה עלייה קלה לכ־38%, אך מדובר עדיין באחוז קטן יחסית. הבעיה המרכזית בגישה האקטיבית היא שהיא מחייבת את המנהל "לפגוע בול" פעמיים – גם במועד הקנייה וגם במועד המכירה – משימה שקשה מאוד לבצע בעקביות לאורך זמן.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הפער בדמי הניהול בין שתי הגישות נראה קטן על הנייר, אך המשמעות שלו עצומה לאורך זמן. קרן פסיבית של ואנגארד, כמו VOO, גובה דמי ניהול שנתיים של 0.03% בלבד, לעומת 0.30%–0.40% בקרנות החדשות. בהשקעה של 100 אלף דולר למשך 20 שנה, ההפרש עלול להגיע לעשרות אלפי דולרים – עוד לפני שלוקחים בחשבון את אפקט הריבית דריבית. זהו למעשה "עלות ההזדמנות" של הניהול האקטיבי.


אחד האתגרים הגדולים ביותר בניהול אקטיבי הוא הניסיון "לנצח את השוק" באופן עקבי. השווקים נחשבים יעילים יחסית, כלומר מידע חדש מתומחר במהירות. כאשר מנהל קרן מנסה לאתר הזדמנויות, הוא מתחרה מול אלפי מנהלים אחרים שמנסים לעשות בדיוק אותו הדבר. התוצאה היא שרובם נצמדים לביצועי השוק, אך בעלויות גבוהות יותר.


בעידן ההשקעות המודרני נפוצה הגישה המשולבת, הידועה בשם "core-satellite": חלק מרכזי וגדול של התיק מנוהל באופן פסיבי, בעוד שחלק קטן מנוהל אקטיבית. המטרה היא ליהנות מהיציבות ומהעלויות הנמוכות של ההשקעה הפסיבית, לצד האפשרות לנסות להשיג תשואות עודפות בחלק מצומצם מהתיק. גישה זו מאפשרת ליהנות מהיתרונות של שני העולמות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע סולידי 24/08/2025 08:56
    הגב לתגובה זו
    הבעלים של וונגארד גון בוגל שטחן לנו על השקעות פסיביות מחקות מדדים שמצטיינות בעלויות ניהול נמוכות עכשיו יצטרך להצדיק את הקרנות המנוהלות היקרות שלו !
סוחר מניות
צילום: Pixabay
זרקור על קרן נאמנות

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי

איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה? 

גיא טל |

מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך. 


סוחר מניות
צילום: Pixabay
זרקור על קרן נאמנות

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי

איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה? 

גיא טל |

מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.