.jpg)
הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.
כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3 אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.
שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת
כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).
- התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025
- שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.
הטענה שלפיה, “אני מתקשה לשלם את ההוצאות החודשיות השוטפות” קיבלה ממוצע של 2.5 בלבד, אך ההבדלים בין המגזרים בולטים: בקרב יהודים 2.3 בעוד שבקרב ערבים הנתון זינק ל-3.4 - פער של 1.1 נקודות. גם בהעדפת הוצאה מיידית על פני חיסכון לטווח ארוך ניכר פער: 2.3 בקרב יהודים לעומת 3.1 בקרב ערבים.
ידע והשכלה פיננסית - נמוכים
רק מעטים רואים עצמם בעלי ידע מספק בנוגע להשקעות: ממוצע של 2.5 בלבד. ההבדל בין המינים משמעותי - גברים עם ממוצע 2.9, ואילו נשים עם 2.2. הנתון הזה מעלה שאלות גם לגבי רמת האוריינות הפיננסית בציבור, בעיקר בקרב נשים.
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
הסקר החברתי של הלמ"ס משרטט תמונה דו־כיוונית: מצד אחד, הציבור הישראלי זהיר, משלם בזמן ושוקל היטב לפני הוצאות. מצד שני, שביעות הרצון מהמצב הכלכלי מוגבלת, רמת הידע הפיננסי נמוכה, והמוכנות לקחת סיכונים בהשקעות כמעט שלא קיימת. פערי המגדר והמגזר בולטים: נשים מרגישות שיש להן פחות ידע פיננסי, והחברה הערבית מתמודדת יותר עם קושי לסגור את החודש. הנתונים עשויים להצביע על צורך בהרחבת תוכניות לאוריינות פיננסית, עידוד חיסכון והנגשת ידע בנושאי השקעות, בייחוד לקבוצות אוכלוסייה פגיעות.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".