רכבת
צילום: רכבת ישראל

שבוע בלי רכבת: תנועת הרכבות בת"א תושבת

בהמשך למחדל בו פגעה רכבת משא בקווי חשמול וגרמה לנזקים של עשרות מיליונים, רכבת ישראל מנצלת את ההזדמנות ומשביתה את תנועת הרכבות בין הצפון לדרום תל אביב; שרת התחבורה חוגגת חנוכת מסילות חדישות ומתעלמת מחוסר תפקוד של הקווים הקיימים  

מנדי הניג | (7)
נושאים בכתבה רכבת ישראל

הטריגר לשיבוש הנרחב במערכת הרכבות התרחש בתחילת השבוע. רכבת משא פגעה בקווי החשמול באזור צומת גנות ונסעה במשך דקות ארוכות כשהפלטות הגבוהות שעליה גוררות וסוחבות את תשתיות החשמל לאורך הקווים. הנזק שנגרם הוביל לקריסת חלק מהמערכת, ביטול רכבות, סגירת תחנות ועיכובים כרוניים של עשרות דקות בקווים שכן פעלו. התחנות התמלאו בנוסעים שהצטופפו על כל קרון פנוי תמונות שמזכירות יותר את הודו מאשר את ישראל. עד עכשיו עוד לא נקבע מועד לחזרה מלאה לשגרה.

בהודעת רכבת ישראל נמסר כי החל מיום רביעי, 20 באוגוסט, ועד יום שלישי, 26 באוגוסט, תיסגר תחנת תל אביב השלום תחנת הנוסעים העמוסה ביותר בישראל, עם מעל לשני מיליון נוסעים בחודש ותופסק לחלוטין תנועת הרכבות בין צפון העיר לדרומה. המשמעות: רכבות מדרום יגיעו עד לוד, רכבות מירושלים וממודיעין יסתיימו בנתב"ג, ורכבות מצפון יעצרו בסבידור מרכז בלבד. ככה נותקה למעשה גם הגישה הישירה של נתב"ג למרכז העירוני של תל אביב. במקביל, יופעלו שאטלים חינמיים וקו אוטובוס ייעודי שיחבר בין התחנות העיקריות בעיר, בתדירות של כחמש דקות.

ובזמן שהציבור מתמודד עם ביטולי רכבות, עיכובים ועומסים חריגים, שרת התחבורה מירי רגב בוחרת לחנוך מסילות בצפון. וזה עומד בניגוד חד למציאות היומיומית של נוסעים שנתקעים בתחנות ולא מקבלים שירות בסיסי. השרה מצהירה על "חיבור הפריפריה למרכז" אבל קודם כל כדאי שהקווים הקיימים במרכז יפעלו כראוי.

מקדימים עבודות תשתית 

ברכבת מסבירים כי לצד השיבושים המתמשכים בשל הפגיעה בחשמול, הוחלט להקדים עבודות בטיחות שתוכננו לספטמבר ולבצען כבר כעת, במקטע שבין תחנות ההגנה וסבידור מרכז. העבודות יכללו טיפול ושדרוג תשתיות חיוניות, ובהן רכיבים קריטיים המאפשרים מעבר רכבות בין מסילות. לדבריהם, הצעד נועד למנוע פגיעה כפולה בציבור גם בהווה וגם בעוד מספר שבועות.

האירוע בצומת גנות מצטרף לשורה של תקלות חוזרות ברכבת ישראל: רק בשבועות האחרונים נרשמו בעיות במערכת האיתות והגבלת מהירות בשל עומסי חום שפגעו במסילות. הפגיעה הנוכחית מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, וחשפה שוב את הפגיעות של רשת הרכבות ואת חוסר המוכנות להתמודד עם אירועים מתגלגלים. למרות ההצהרות על פרויקטים עתידיים, נוסעים רבים מוצאים עצמם בינתיים מול מציאות של שירות לא יציב, המתאפיין בתגובות איטיות ובתחליפים חלקיים בלבד.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 19/08/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    אבל מירי תאילנד אמרה שהכול בסדר מנותקת
  • 6.
    אנונימי 19/08/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
    יחסי הציבור של הרכבת מצאו תירוץ להצדקת המחדל בפגיעה בתשתיות הרכבת אבל זה עדיין נראה כמו חבלת מכוון.סגירת תחנות הרכבת לא תמנע מהמפגינים להגיע ביום ראשון 17.08 כדי לתמוך במשפחות החטופים ומניעת הרוגים נוספים בעזה.
  • 5.
    אנונימי 19/08/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    אנחנו פוגעים בתשתיות וגם הם. אולי כולל תשתית חשמל רכבתית
  • 4.
    dw 19/08/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    אם ממילא הרכבת מושבתת אז טוב שמבצעים בתקופה זו עבודות תחזוקה חיוניות.אגב בלי קשר לאירוע הזה הקיץ הוא מראש מועד מוצלח יותר בישראל לביצוע עבודות תשתית כי מיליון איש בשיגרה כשיש טיסות יוצאים מפה לחופשות. גם בחגים זאת משום שיש פחות יוממים.
  • 3.
    פרמידה הפוכה 19/08/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    ככה זה הכל באוויר. אין בטחון אין חינוך אין תחבורה.העיקר יציבות הבנקים והפנסיות התקציביות.
  • 2.
    שאפיק 19/08/2025 15:36
    הגב לתגובה זו
    שרכבת ישראל תזיז את עצמה
  • 1.
    אנונימי 19/08/2025 15:36
    הגב לתגובה זו
    ניצול הזדמנויות מצוין למה שהציבור יסבול פעמיים חבל שגופים נוספים לא לומדים מהרכבת
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.