מערבל בטון של שפיר הנדסה, צילום: שפיר הנדסה
מערבל בטון של שפיר הנדסה, צילום: שפיר הנדסה
דוחות

שפיר הנדסה: ההכנסות זינקו 17%, הרווח התפעולי נשחק

למרות צמיחה במגזרי התשתיות והתעשייה, הרווח התפעולי של ענקית התשתיות ירד ל-90 מיליון שקל, בעוד הרווח הנקי קפץ ל־47 מיליון שקל; במחצית ההכנסות הסתכמו ב־2.8 מיליארד שקל עם גידול של 34% ברווח הנקי - המניה עדיין מדשדשת למרות ההאצה בפרויקטים וההתרחבות של הפעילות - קשה למשקיעים ״לסמפט״ קבלני תשתיות

מנדי הניג |

ענף התשתיות בישראל הוא ה״אליה וקוץ בה״ של הבורסה. מצד אחד כדי שישראל תצמח ותגדל היא חייבת להשקיע בתשתיות, היא מוציאה מיליארדים על הרחבת כבישים, בניית מחלפים, מרכזים ציבוריים ואת כל הכספים האלה היא שופכת לחברות ביצוע שיכולות לקצור פירות עסיסיים מהפעילות בענף. הדגש הוא על ״יכולים״ כי כמו שהתחלנו ואמרנו התחום הזה הוא מסורבל, מלא חסמים ותלוי בגחמות של כל פקיד זוטר במשרד ממשלתי. 

מצד אחד, האוכלוסייה גודלת, אנחנו מסתכלים על ה-10 מיליון תושבים מלמעלה והצפי הוא שנוסיף לפחות עוד 3 מיליון לקראת 2040. לכן הצורך בשדרוג מערכות תחבורה, מים והאנרגיה הוא קריטי והוא הולך לגדול מכ-2.5-3 אחוזים מהתל״ג לכ-4-5 בהמשך. אבל הקצב לא משביע רצון. פרויקטים גדולים נתקעים שוב ושוב מול בירוקרטיה מעצבנת, הליכים תכנוניים ממושכים, ועד שסוף סוף יש אישור מלמעלה צצים מפגינים שצועקים על פגיעה בסביבה-בנוחות-בנגישות וכן הלאה. וכשהם מתרצים מגיע הטיל התורן ומשבית את כל הפרויקט לשבועות עד חודשים. 

התוצאה היא שמגה-פרויקטים, מכבישים ורכבות ועד מתקני התפלה - מתעכבים, חורגים מלוחות הזמנים והתקציבים. חברות הביצוע נאלצות לשלם קנסות או להגרר למשפטים מנהליים. זה מה שהקנה לחברות התשתיות את החשדנות מצד השמקיעים. למרותמ שיש להן פוטנציאל הכנסות עצום, אפשר לומר מהגדולים ביותר במגזר התעשייתי-יצרני, הסיכון גבוה בהתאם והתזרים לא יציב.

בתוך כל זה פועלת שפיר - שפיר הנדסה -0.49%   , שנחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בענף. החברה, בשליטת ארבעת האחים שפירא, פעילה בתחומי התעשייה, התשתיות, הזכיינות, הנדל"ן והשילוח. היא מבצעת פרויקטים בהיקפים של מיליארדים, בהם קווי רכבת קלה, מחלפים, מגה-כבישים ופרויקטים בתחום הדיור המוגן. לצד היתרון לגודל שיש לה והניסיון שצברה, היא מתמודדת עם כל ״פגעי הענף״.

שפיר מצאה את עצמה לאחרונה בלב סערה סביב פרויקט "ג'נרי 3" שבקריית הממשלה החדשה בירושלים. הפרויקט בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל אמור לרכז אלפי עובדי מדינה תחת קורת גג אחת, אבל נקלע לעיכובים משמעותיים. משרד האוצר הודיע שלא סביר ששפיר תעמוד ביעד שנקבע לאוגוסט 2027, והטיל עליה קנס של 25 מיליון שקל בגין "כשל ניהולי". באוצר טענו לשורה של מחדלים בקבלת היתרים ובקידום מול הרשויות, בעוד שבשפיר האשימו את המלחמה המתמשכת והגיוס הנרחב של אנשי מפתח למילואים. סביב הפרויקט, שבו הובטח לה מענק הקמה של 402 מיליון שקל, יש עוד דין ודברים בין שפיר למדינה.

במקביל, שפיר מתרחבת בתחומים אחרים: היא רכשה בתי דיור מוגן חדשים תחת רשת "עד 120", האריכה זיכיונות קיימים במתקני התפלה ונכנסה לפרויקטים חדשים של נדל"ן ותשתיות. 

במהלך התקופה האחרונה נרשמו שינויים נרשמו גם בהנהלה: סמנכ"ל הכספים הוותיק שי לינדנר, שכיהן תשע שנים והוביל מהלכים מרכזיים, הודיע על התפטרותו. את מקומו תפס משה סבוסקי, ששימש כחשב הקבוצה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את מה שעובר על שפיר אפשר לראות גם בביצועי המניה שמדשדשת מזה תקופה - בחודש האחרון איבדה המניה 6% מערכה, ומתחילת השנה היא רושמת ירידה של 2%. במבט של 12 חודשים, המניה מציגה עלייה של 24.87% ושווי השוק של החברה עומד על כ-9.43 מיליארד שקל.

ביצועי מניית שפיר במבט שנתי


עיקרי התוצאות לרבעון השני והמחצית הראשונה 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2025 הסתכמו בכ־1.39 מיליארד שקל, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2024.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות מלקוחות חיצוניים בסך 550 מיליון שקל – עלייה של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל גידול בכמויות שנמכרו. הרווח מהמגזר הסתכם ב־83 מיליון שקל.

במגזר התשתיות ההכנסות הגיעו ל־567 מיליון שקל, זינוק של 45% לעומת הרבעון המקביל, כתוצאה מהגברת קצב ביצוע פרויקטים ובראשם הקו הסגול בתל אביב. הרווח מהמגזר הסתכם ב־42 מיליון שקל, לעומת 19 מיליון שקל אשתקד.

במגזר הנדל"ן ההכנסות הסתכמו ב־88 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח מהמגזר ירד ל־25 מיליון שקל לעומת 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר הזכיינות ההכנסות הגיעו ל־80 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל שהושפע ממבצע "חרבות ברזל". הרווח נותר יציב על 15 מיליון שקל.

במגזר השילוח והלוגיסטיקה נרשמה ירידה, עם הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח מהמגזר הסתכם ב־7 מיליון שקל.

בסך הכול, הרווח התפעולי ברבעון השני עמד על 90 מיליון שקל, לעומת 100 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ב־47 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות החברה בכ־2.8 מיליארד שקל, עלייה של 20% או כ־454 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה הגיע ל־67 מיליון שקל, לעומת 50 מיליון שקל אשתקד - גידול של 34%.


דבר החברה

שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר: "החברה המשיכה ברבעון השני במגמת השיפור התפעולי, וזאת למרות מבצע עם כלביא שהתרחש בחודש יוני. אנו ממשיכים להרחיב את רשת הדיור המוגן עד 120, ושמחים על הצטרפות בית גיל פז לרשת. החברה ממשיכה להיערך לעתיד עם השקעות לצמיחה בתעשייה, התמודדות במספר פרויקטים לאומיים דוגמת הארכת כביש 6 צפונה וקידום ייזום נדל"ן למגורים והתחדשות עירונית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -1.81%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו 0.63%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בי קום עולה 2%, בזק עולה 2.7%; מדד הבנקים עולה 0.5%

מגמה חיובית בשוק כאשר עונת הדוחות ממשיכה במרץ עם דוחות דלק, או.פי.סי, ישראכרט ועוד;  בחזית המדינית, פגישת טראמפ-בן סלמאן מעלה סימני שאלה חדשים סביב הנורמליזציה עם סעודיה
מערכת ביזפורטל |

סוף של תקופה בבזק. לאחר מכירת מלוא החזקותיה בבזק בזק 2.62%  , חברת האם (עד לאחרונה) בי קום בי קומיוניקיישנס 1.86%  נותרת למעשה כחברת מעטפת עם קופת מזומנים גדולה אך ללא פעילות מהותית. החברה מציגה במצגת האחרונה שווי נכסי נקי (NAV) של כ-2.84 מיליארד שקל, גבוה משווי השוק העדכני שלה שנע סביב 2.65 מיליארד שקל הבוקר, כך שהיא נסחרת מתחת לערך המזומן נטו שלה. מצב כזה אינו נדיר בחברות אחזקה לאחר אקזיט גדול, משום שהשוק נוטה לגלם דיסקאונט מובנה על חברות שאין בהן פעילות שוטפת, ודאי כשקיימת חוסר וודאות לגבי מה יעשה עם הכסף.

מה הלאה? סביר להניח שביקום תפעל בשני צירים: האחד הוא חלוקה של חלק ניכר מהתמורה כדיבידנד לבעלי המניות, צעד מתבקש בחברה שאין לה חוב משמעותי או צרכי השקעה מיידיים, והשני הוא בחינה של השקעות חדשות או הזדמנויות בתחום הליבה של בעלי השליטה, אם יראו בכך פוטנציאל ליצירת ערך. עד אז, ביקום נסחרת בעיקר כ"קופת מזומנים" עם ניהול מצומצם, כשהשאלה העיקרית היא לא כמה כסף יש בקופה, אלא מה ההנהלה והבעלים מתכוונים לעשות איתו.

נייס נייס -4.55%  פתחה את השבוע עם אחת הנפילות החריפות שנראו במניה בשנים האחרונות (וזה שלא שהיו חסרים ימי ירידות), לאחר יום משקיעים שקיימה ב-17 בנובמבר שבו הציגה תחזיות שהמשקיעים ראו כמאכזבות. החברה העריכה כי הרווחיות שלה תישחק בשנים הקרובות עקב האצה משמעותית בהשקעות ב-AI, מהלך שאמנם צפוי להכפיל את הכנסות תחום הבינה המלאכותית למיליארד דולר עד 2028, אך מגיע עם מחיר של ירידה ברווח התפעולי לכ-27% ובתזרים המזומנים החופשי שיהיה בין 20%-21%, נתונים נמוכים בהרבה מהציפיות הקודמות. 2025 עוד מסומנת כשנת שיא ברווחיות (31%), אך כבר ב-2026 צופה החברה ירידה חדה לרמה של 25%-26%, ורק ב-2028 היא מאמינה שהרווחיות תתחיל להתאושש בחזרה. המשקיעים, שהתכוננו למציאות אחרת לחלוטין, פירשו את התחזית כחדה מדי, בעיקר משום שהיא מגיעה דווקא בתקופה שבה ענן ו-AI אמורים לתמוך ברווחיות ולא לשחוק אותה.

על רקע הדברים, המניה קרסה ביותר מ-20% בתוך יומיים, ירידה שנרשמה במקביל בתל אביב ובוול סטריט. אתמול בישראל הקדימו את המסחר האמריקאי. נייס פתחה את יום שני בירידה של כ-10%, וסיימה את היום בירידה של 18%. אבל זה לא הסוף, ושוב חזרה עם ארביטראז' שלילי של 2.5%. מבחינת המשקיעים, הבעיה מעבר לתחזית הוא התזמון והאופי שלה. בדוחות בשבוע שעבר החברה בחרה שלא למסור תחזית ל-2026, מידע שהיה ברשותה, ואז חשפה אותה רק כמה ימים אחר כך בכנס למשקיעים שלא כולם שמים אליו לב. שם החברה בחרה להציג את התחזית שלה, והמשקיעים הענישו את החברה עם תגובה חריפה.

ברקע הירידות, אופנהיימר בהמלצה נייטרלית לנייס - מעריכים שהשילוב בין השקעות גדולות ב-AI ולחץ תחרותי עשוי להוביל לשחיקה במרווחים כשהשנה הבאה תהיה רגישה במיוחד עבור נייס; רק לקראת 2028, צפוי שיפור וצמיחה אופנהיימר: "2026 תהיה שנת המבחן של נייס"