מערבל בטון של שפיר הנדסה, צילום: שפיר הנדסה
מערבל בטון של שפיר הנדסה, צילום: שפיר הנדסה
דוחות

שפיר הנדסה: ההכנסות זינקו 17%, הרווח התפעולי נשחק

למרות צמיחה במגזרי התשתיות והתעשייה, הרווח התפעולי של ענקית התשתיות ירד ל-90 מיליון שקל, בעוד הרווח הנקי קפץ ל־47 מיליון שקל; במחצית ההכנסות הסתכמו ב־2.8 מיליארד שקל עם גידול של 34% ברווח הנקי - המניה עדיין מדשדשת למרות ההאצה בפרויקטים וההתרחבות של הפעילות - קשה למשקיעים ״לסמפט״ קבלני תשתיות

מנדי הניג |

ענף התשתיות בישראל הוא ה״אליה וקוץ בה״ של הבורסה. מצד אחד כדי שישראל תצמח ותגדל היא חייבת להשקיע בתשתיות, היא מוציאה מיליארדים על הרחבת כבישים, בניית מחלפים, מרכזים ציבוריים ואת כל הכספים האלה היא שופכת לחברות ביצוע שיכולות לקצור פירות עסיסיים מהפעילות בענף. הדגש הוא על ״יכולים״ כי כמו שהתחלנו ואמרנו התחום הזה הוא מסורבל, מלא חסמים ותלוי בגחמות של כל פקיד זוטר במשרד ממשלתי. 

מצד אחד, האוכלוסייה גודלת, אנחנו מסתכלים על ה-10 מיליון תושבים מלמעלה והצפי הוא שנוסיף לפחות עוד 3 מיליון לקראת 2040. לכן הצורך בשדרוג מערכות תחבורה, מים והאנרגיה הוא קריטי והוא הולך לגדול מכ-2.5-3 אחוזים מהתל״ג לכ-4-5 בהמשך. אבל הקצב לא משביע רצון. פרויקטים גדולים נתקעים שוב ושוב מול בירוקרטיה מעצבנת, הליכים תכנוניים ממושכים, ועד שסוף סוף יש אישור מלמעלה צצים מפגינים שצועקים על פגיעה בסביבה-בנוחות-בנגישות וכן הלאה. וכשהם מתרצים מגיע הטיל התורן ומשבית את כל הפרויקט לשבועות עד חודשים. 

התוצאה היא שמגה-פרויקטים, מכבישים ורכבות ועד מתקני התפלה - מתעכבים, חורגים מלוחות הזמנים והתקציבים. חברות הביצוע נאלצות לשלם קנסות או להגרר למשפטים מנהליים. זה מה שהקנה לחברות התשתיות את החשדנות מצד השמקיעים. למרותמ שיש להן פוטנציאל הכנסות עצום, אפשר לומר מהגדולים ביותר במגזר התעשייתי-יצרני, הסיכון גבוה בהתאם והתזרים לא יציב.

בתוך כל זה פועלת שפיר - שפיר הנדסה -0.79%   , שנחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בענף. החברה, בשליטת ארבעת האחים שפירא, פעילה בתחומי התעשייה, התשתיות, הזכיינות, הנדל"ן והשילוח. היא מבצעת פרויקטים בהיקפים של מיליארדים, בהם קווי רכבת קלה, מחלפים, מגה-כבישים ופרויקטים בתחום הדיור המוגן. לצד היתרון לגודל שיש לה והניסיון שצברה, היא מתמודדת עם כל ״פגעי הענף״.

שפיר מצאה את עצמה לאחרונה בלב סערה סביב פרויקט "ג'נרי 3" שבקריית הממשלה החדשה בירושלים. הפרויקט בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל אמור לרכז אלפי עובדי מדינה תחת קורת גג אחת, אבל נקלע לעיכובים משמעותיים. משרד האוצר הודיע שלא סביר ששפיר תעמוד ביעד שנקבע לאוגוסט 2027, והטיל עליה קנס של 25 מיליון שקל בגין "כשל ניהולי". באוצר טענו לשורה של מחדלים בקבלת היתרים ובקידום מול הרשויות, בעוד שבשפיר האשימו את המלחמה המתמשכת והגיוס הנרחב של אנשי מפתח למילואים. סביב הפרויקט, שבו הובטח לה מענק הקמה של 402 מיליון שקל, יש עוד דין ודברים בין שפיר למדינה.

במקביל, שפיר מתרחבת בתחומים אחרים: היא רכשה בתי דיור מוגן חדשים תחת רשת "עד 120", האריכה זיכיונות קיימים במתקני התפלה ונכנסה לפרויקטים חדשים של נדל"ן ותשתיות. 

במהלך התקופה האחרונה נרשמו שינויים נרשמו גם בהנהלה: סמנכ"ל הכספים הוותיק שי לינדנר, שכיהן תשע שנים והוביל מהלכים מרכזיים, הודיע על התפטרותו. את מקומו תפס משה סבוסקי, ששימש כחשב הקבוצה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את מה שעובר על שפיר אפשר לראות גם בביצועי המניה שמדשדשת מזה תקופה - בחודש האחרון איבדה המניה 6% מערכה, ומתחילת השנה היא רושמת ירידה של 2%. במבט של 12 חודשים, המניה מציגה עלייה של 24.87% ושווי השוק של החברה עומד על כ-9.43 מיליארד שקל.

ביצועי מניית שפיר במבט שנתי


עיקרי התוצאות לרבעון השני והמחצית הראשונה 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2025 הסתכמו בכ־1.39 מיליארד שקל, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2024.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות מלקוחות חיצוניים בסך 550 מיליון שקל – עלייה של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל גידול בכמויות שנמכרו. הרווח מהמגזר הסתכם ב־83 מיליון שקל.

במגזר התשתיות ההכנסות הגיעו ל־567 מיליון שקל, זינוק של 45% לעומת הרבעון המקביל, כתוצאה מהגברת קצב ביצוע פרויקטים ובראשם הקו הסגול בתל אביב. הרווח מהמגזר הסתכם ב־42 מיליון שקל, לעומת 19 מיליון שקל אשתקד.

במגזר הנדל"ן ההכנסות הסתכמו ב־88 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח מהמגזר ירד ל־25 מיליון שקל לעומת 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר הזכיינות ההכנסות הגיעו ל־80 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל שהושפע ממבצע "חרבות ברזל". הרווח נותר יציב על 15 מיליון שקל.

במגזר השילוח והלוגיסטיקה נרשמה ירידה, עם הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח מהמגזר הסתכם ב־7 מיליון שקל.

בסך הכול, הרווח התפעולי ברבעון השני עמד על 90 מיליון שקל, לעומת 100 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ב־47 מיליון שקל, לעומת 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות החברה בכ־2.8 מיליארד שקל, עלייה של 20% או כ־454 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה הגיע ל־67 מיליון שקל, לעומת 50 מיליון שקל אשתקד - גידול של 34%.


דבר החברה

שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר: "החברה המשיכה ברבעון השני במגמת השיפור התפעולי, וזאת למרות מבצע עם כלביא שהתרחש בחודש יוני. אנו ממשיכים להרחיב את רשת הדיור המוגן עד 120, ושמחים על הצטרפות בית גיל פז לרשת. החברה ממשיכה להיערך לעתיד עם השקעות לצמיחה בתעשייה, התמודדות במספר פרויקטים לאומיים דוגמת הארכת כביש 6 צפונה וקידום ייזום נדל"ן למגורים והתחדשות עירונית".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה