צביקה שכטרמן, מנכל תעשיות מספנות ישראל. צילום: דרור גילצביקה שכטרמן, מנכל תעשיות מספנות ישראל. צילום: דרור גיל
דוחות

מספנות ישראל עם רווח תפעולי זעום, למרות עלייה של 17% בהכנסות

ה-EBITDA ברבעון השני ירד ל-33 מיליון שקל, הרווח התפעולי כמעט נמחק והנטו ירד מ-18.7 ל-0.7 מיליון שקל; החברה בונה על פרויקט ה'רשף', הממגורות והאונייה החדשה כדי לשוב למסלול הצמיחה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה מספנות ישראל

תעשיות מספנות ישראל מספנות ישראל 0%  דיווחה על הרבעון השני של 2025 ואמנם הציגה צמיחה של כ-17% בהכנסות, שהסתכמו בכ-352 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי נשחק כמעט לחלוטין, מרמה של כ-18.7 מיליון שקל ברבעון המקביל לכ-0.6 מיליון בלבד השנה. הרווח הנקי ירד דרמטית לכ-0.7 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-18.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA של החברה הסתכם ברבעון ב-33 מיליון שקל, ירידה של כ-7 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה. 

בבסיס הירידה נמצא מגזר המספנה, שבו נרשמה ירידה של כ־27% בהכנסות, שעמדו על 47 מיליון שקל בלבד. הסיבות הן פרויקטים גדולים שהסתיימו ולא הוחלפו בפרויקטים חדשים. במגזר ההובלה הימית אמנם נרשמה עלייה של כ-59% בהכנסות לרמה של 21 מיליון שקל, אך הרווחיות נשחקה וירדה ב-63% לעומת ברבעון המקביל ועמדה על 2.6 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הסיבות היו עבודות תחזוקה על שתי אוניות, שהעלו את ההוצאות ולא הניבו הכנסות. בנוסף, לא נרשמו רווחי הון חד־פעמיים (כ־13 מיליון שקל ממכירת שתי אוניות מטען ברבעון המקביל). החברה דיווחה גם על רכישה של אוניית מטען חדשה בקיבולת של 39 אלף טון, שאמנם נועד לחזק את פעילות השינוע הימי ולצמצם תלות בגורמי חוץ, אבל האוניה הצטרפה לצי רק בסוף הרבעון ועוד לא תרמה ולהכנסות. 

מנוע הצמיחה המרכזי של החברה לשנים הבאות, של החברה, פרויקט ה'רשף' בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל שנחתם מול משרד הביטחון בסוף 2024, עוד לא בא לידי ביטוי ברבעון השני של 2025. הפרויקט צפוי להיכנס לשלבי ייצור מתקדמים בעיקר בשנים 2026 עד 2028. צבר ההזמנות במגזר המספנה, הכולל גם את פרויקט זה, עומד על כ-2.5 מיליארד שקל.

מגזרים נוספים ומבט קדימה

במקביל, במגזרים אחרים, הציגה החברה צמיחה בהכנסות. ההכנסות ממגזר חומרי הבנייה, למשל, עלו בכ-30% והגיעו לכ-241 מיליון שקל, למרות האטה זמנית שנגרמה בעקבות מבצע "עם כלביא". גם במגזר הנמל נרשמה צמיחה של כ-18% להכנסות של 43.4 מיליון שקל, למרות מגבלות תפעוליות זמניות, למשל רציפים חסומים לצורכי פרויקטים. הצמיחה נרשמה בעיקר בזכות גידול בפריקת חומרי גלם חקלאיים. הפעלת מתקן הממגורות החדש הצפויה ברבעון הרביעי אמורה לשפר משמעותית את קיבולת הפריקה ולהרחיב את השירותים הלוגיסטיים ללקוחות בתחומי המזון, הדגן והתעשייה הכבדה. 

מבחינת המחצית של 2025, החברה מדווחת על גידול של 29% בהכנסות למחצית הראשונה של השנה (737 מיליון שקל), לצד ירידה של 59% ברווח הנקי התקופתי (12.3 מיליון שקל). עם זאת, ה־EBITDA, המדד הפופולרי לבחינת תזרים תפעולי, הסתכם ב־75.1 מיליון שקל, כך שמבחינה תזרימית החברה עדיין שומרת על יציבות יחסית.

החברה מציינת גם את פעילות הרכבת מתוך הנמל, שהחלה בראשית השנה ומייצרת יתרונות של חיסכון בעלויות, זמני פריקה וקיימות סביבתית. מעניין לציין כי בסוף הרבעון, החברה אף הגישה הצעה לרכישת נמל ביוון, צעד ראשון אפשרי להתרחבות גלובלית.

צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "אנחנו מסכמים את הרבעון השני של שנת 2025 עם תנופת פעילות גדולה לקראת פיתוח והרחבת פעילותינו. למרות הירידה בפעילות בעקבות מבצע 'עם כלביא' בחודש יוני, סיימנו את התקופה עם עלייה בהיקף ההכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהסתכלות קדימה, אנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה העסקית שלנו, שתביא לידי ביטוי כבר בעתיד הנראה לעין את תרומתם החיובית של מספר מנועי צמיחה ועוגנים עסקיים בכל אחד מתחומי הפעילות שלנו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתחום המספנה, פרויקט ייצור ספינות ה'רשף' בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל צפוי להעלות הילוך בקצב הייצור בשנים 2026 - 2028 ואיתו קצב ההכרה בהכנסות. בתחום הנמל, הפעילות במשק חזרה לרמתה טרום המלחמה, ובהתאם אנו מציגים עליה במחזור וברווחיות. בסוף הרבעון השני הוחזר לזמינות רציף ששימש לצורך בניית כלי שייט של המספנה, ויחד עם החזרה הצפויה בהמשך השנה של הרציף המשמש כיום להקמת פרויקט הממגורות, אנו מעריכים המשך עלייה בהיקפי פעילות המגזר. זאת, במקביל לקפיצת המדרגה העסקית שיניב מתקן הממגורות כשיחל לפעול. 

פרויקט הממגורות המשמעותי והחדשני שלנו צפוי להתחיל לפעול ברבעון הרביעי של השנה באופן מדורג, ולהרחיב את פעילות הנמל לפריקת תבואות תוך יעילות מירבית, ושימוש באוטומציה מתקדמת. בתחום חומרי הבניה נמשכה מגמת הצמיחה בהכנסות, וזאת על אף פגיעה מסוימת עקב מבצע 'עם כלביא', ואנחנו ממשיכים לפעול לקידום המותג 'CIMENT'. 

בסוף הרבעון השני הושלמה רכישת אוניית מטען גדולה בעלת כושר נשיאה של 39,00 טון שצפויה לתרום לתוצאות בפעילות בתחום ההובלה הימית ברבעונים הבאים. פעילות הרכבת שהחלה לפעול מתוך הנמל בתחילת השנה מאפשרת התייעלות תפעולית, קיצור לוחות הזמנים וחיסכון בעלויות ובזיהום סביבתי. כל אלו מביאים אותנו להיות בהחלט אופטימיים בהסתכלות קדימה, כאשר אנו מכוונים עתה גם לשווקים הבינלאומיים, ובסוף הרבעון השני הגשנו הצעה לרכישת נמל לבריון שביוון במסגרת מכרז, כאשר מטרתנו היא גיוון מקורות ההכנסה שלנו גם מחוץ לישראל, בתחום בו נוכל למנף את הידע הנצבר והניסיון של הקבוצה".

לחברה קופת מזומנים והשקעות בהיקף של כ־457 מיליון שקל, עלייה שנובעת בעיקר מקבלת מקדמות בפרויקטים עתידיים. נכון לסוף הרבעון, ההון העצמי של החברה עומד על כ-947 מיליון שקל, כ-44% מסך המאזן.

שווי השוק של מספנות ישראל הוא 2.96 מיליארד שקל. במהלך 2025 מניית החברה עלתה בכ-25.9% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-118.4%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איילה 21/08/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה השכר שמשלמים ידוע שבנמלים רצו להפוך את העובדים לעבדים ותמיד רצו לפגוע בשכר של העובדים שיעבדו קשה ויקבלו משכורות על הפנים
  • 1.
    לרון 20/08/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
    יש משמעות.אני במקומם הייתי עושה ספליט.אם טסלה גוגל יכולות לספלטט אז גם מניות ישראליות יכולות ובמקום שיעשו פיצול
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השיא בבורסה צפוי להישבר והמניה שתזנק ב-23%

על ההשפעה של החזרת החטופים על הבורסה, על שער הדולר, מניית טבע, אלביט מערכות והאם זה דווקא הזמן לחשוב על מימוש החלק המנייתי?

מערכת ביזפורטל |

העסקה שהציע טראמפ בשבוע שעבר מתקדמת. הלחץ של מדינות ערב הוביל לחמאס להגיד כן. זה לא כן מוחלט, יש מו"מ, אבל אלו בהחלט חדשות טובות כשנראה שהסוגיות שבמחלוקת יחסית מעטות ומעבר לכך - הלחץ העולמי צפוי להוביל להתגמשות הצדדים. גורמים אומרים בתקשורת המקומית כי עסקת חטופים יכולה להתבצע כבר  בימים הקרובים. 

החזרת החטופים וסיום המלחמה הם חדשות מצוינות לישראל חדשות טובות לכלכלה ולבורסה. בסוף מניות זזות למעלה ולמטה כי יש ביקושים והיצעים. כאשר יש מצב רוח טוב וסנטימנט חיובי - יש ביקושים, המניות עולות. 

ככל שיש בשווקים תקווה ואופטימיות - העליות יימשכו. בשנה האחרונה הבורסה עלתה על רקע ההצלחה הישראלית בחזיתות הרבות והשונות, כשהעוצמה של הצבא והטכנולוגיה הוסיפו אחוזים רבים לבורסה. אבל מה שחיזק מאוד היה הסיכוי לטוב. כשרע - הסיכוי לטוב דווקא גדול. כשטוב, הסיכוי למצוין הוא לרוב קטן יחסית. כלומר, משקיעים מבטאים את העתיד במחירי המניות. היינו במצב רע, והם ציפו שהסיכוי לטוב עולה על סיכון לרע יותר. הם ציפו לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים וזה היה הדלק של הבורסה. כן, היו גם תוצאות טובות של הפירמות (בעיקר בתחומי הפיננסים), אבל מכפילי הרווח של הבורסה גבוהים מהממוצע ההיסטורי. התוצאות לא מצדיקות את המכפילים, יש כאן "בוסט" נוסף וזאת התקווה והאופטימיות. 

הבורסה מגלמת ציפיות לטוב והנה הן מגיעות. לכן, משקיעים אומנם צריכים להבין שיש סיכוי טוב לימי טובים בבורסה בהמשך לזינוקים מתחילת השנה, אבל במקביל גם לשאול -  מה יהיה בהמשך? זאת השאלה החשובה ביותר, כי בסוף מניות זה לטווח בינוני-ארוך, לא לימים. 

לא רוצים לקלקל מסיבות וחגיגות, אבל כשמנתחים את הכלכלה ובורסה בצורה קרה ובהינתן הסיכונים הספציפיים של ישראל, אפשר לומר שהשוק מתומחר מלא פלוס. האם זה אומר שלא יהיו עליות? לא. כי הסנטימנט מאוד חיובי ויש זרימה גדולה של כספים לשוק מדי חודש - הפנסיה והחסכונות שלכם מוסיפים קרוב ל-10 מיליארד של מדי חודש לשווקים. 

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שו״ב אנרגיה סוגרת מימון של 798 מיליון שקל עם לאומי ל-9 פרויקטים סולאריים

החברה השלימה סגירה פיננסית לצבר פרויקטים בהספק כולל של 114 מגוואט ויכולת אגירה של 481 מגוואט־שעה; שניים כבר פועלים מסחרית, ההכנסות הצפויות – עד 83 מיליון שקל בשנה

מנדי הניג |

חברת שיכון ובינוי אנרגיה מדווחת על חתימת הסכם מימון משמעותי עם בנק לאומי, במסגרתו יועמד לחברה אשראי של עד 798 מיליון שקל לצורך הקמת תשעה פרויקטים פוטו־וולטאיים משולבי מערכות אגירה. ההספק הכולל של כלל הפרויקטים עומד על 114 מגוואט, ואילו הספק האגירה הכולל מגיע ל־481 מגוואט־שעה.

מתוך הצבר, שני פרויקטים כבר נכנסו להפעלה מסחרית במהלך המחצית הראשונה של 2025, בעוד שבעה נוספים צפויים לעלות בהדרגה במהלך השנים 2026–2027. שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי במצב של שנת פעילות מלאה, הכנסותיה מהפרויקטים ינועו בין 71 ל־83 מיליון שקל, וה־EBITDA יעמוד בטווח של 52–62 מיליון שקל.

בהתאם להסכם, בנק לאומי יממן עד 80% מעלות ההקמה של כל פרויקט, עם אפשרות להגדלת המימון עד 85% בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בין הצדדים. החוב יינתן לטווח ארוך, בריבית קבועה צמודה למדד המבוססת על אג"ח ממשלתית, בתוספת מרווח של בין 1.7% ל־2.7%. תשלומי הקרן והריבית יתבצעו פעמיים בשנה.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, מסביר כי העסקה עם בנק לאומי מהווה המשך ישיר לאסטרטגיית הצמיחה של החברה, המתמקדת בהעברת צבר הפרויקטים הבשל לשלב ההפעלה המסחרית. לדבריו, "הסכם המימון הוא הבעת אמון נוספת בנכסים וביכולות שלנו. לאחר שהפעלנו פרויקטים בהיקף של כ־280 מגוואט השנה, אנחנו ממשיכים להעמיק את התשתית העסקית ולגוון את תזרים ההכנסות, מה שיחזק את מעמדנו ואת ערך בעלי המניות".

גם בבנק לאומי רואים חשיבות במתן המימון לתחום. ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק, ציינה כי "הקמנו מערך ייעודי למימון תשתיות ואנרגיה, והביקוש מצד החברות המובילות מוכיח את נחיצותו. יש חשיבות לאומית בקידום פרויקטים מהסוג הזה, במיוחד על רקע תהליכי השיקום הצפויים במשק בשנים הקרובות".