לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

• שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
• בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 4.34%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

עיקרי התוצאות

ביג מרכזי קניות (BIG) מסכמת את הרבעון השני לשנת 2025 עם צמיחה דו־ספרתית בהכנסות ובפרמטרים התפעוליים המרכזיים, לצד שיעורי תפוסה גבוהים כמעט במלואם בכל הנכסים.

ההכנסות ברבעון השני עלו בכ־18.4% והסתכמו בכ־662.3 מיליון שקל, לעומת כ־559.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הצמיחה נבעה מפתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, בהם בניין A בפרויקט לנדמרק בתל אביב, הפרויקטים בגלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד הרחבות בבאר שבע ואשדוד ורכישת נכסים בסרביה ובפולין. יתרת העלייה נובעת משיפור בביצועים של המרכזים הקיימים.

• השיא בבורסה צפוי להישבר והמניה שתזנק ב-23%
• שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• השיא בבורסה צפוי להישבר והמניה שתזנק ב-23%

ה־NOI ברבעון גדל בכ־17% והגיע ל־492.7 מיליון שקל, לעומת 421.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. ה־FFO עלה בכ־17.3% והסתכם ב־264.2 מיליון שקל, בהשוואה ל־225.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של כ־248.8 מיליון שקל, ירידה לעומת רווח נקי של כ־290.3 מיליון שקל אשתקד. הירידה מוסברת בגידול מתון יותר בשווי נדל"ן להשקעה, שהסתכם בכ־150.6 מיליון שקל ברבעון, לעומת עלייה של כ־288.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה עלייה של כ־18.7% בהכנסות שהסתכמו בכ־1.29 מיליארד שקל, לעומת כ־1.08 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה מוסברת בפתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, ביניהם לנדמרק, גלילות, אור עקיבא, גדרה, כרמי גת והרחבות בבאר שבע ובאשדוד, לצד רכישת נכסים בסרביה ובפולין. יתרת העלייה נובעת משיפור בביצועים של המרכזים הקיימים.

ה־NOI במחצית גדל בכ־16.5% והסתכם ב־950.8 מיליון שקל, לעומת 815.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ה־FFO עלה בכ־16.7% ל־498 מיליון שקל, בהשוואה ל־426.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. הרווח הנקי במחצית טיפס ב־58% והגיע ל־671.6 מיליון שקל, לעומת 424.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. העלייה מוסברת בגידול בפעילות התפעולית כפי שבא לידי ביטוי ב־NOI, בהפרשי שער בסך כ־126.7 מיליון שקל, ובעליית שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ־389.5 מיליון שקל, לעומת 293.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שיעור התפוסה בנכסים המסחריים בישראל עומד על כ־100%, ובאירופה על כ־99%. הפדיונות במרכזי ביג בישראל בינואר–מאי עלו ב־4.3% (1.7% בנטרול ההרחבות בבאר שבע ואשדוד) לעומת התקופה המקבילה. באירופה נרשם גידול של 6.3% במחצית, ובמרכזי אפי ברומניה עלייה של 5.5%.

נכון ל־30 ביוני 2025 סך המאזן של החברה עמד על כ־41.44 מיליארד שקל, לעומת כ־39.3 מיליארד שקל בסוף 2024. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו בכ־35 מיליארד שקל, בחלוקה שווה בין ישראל לאירופה. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בכ־12.91 מיליארד שקל, לעומת כ־12.02 מיליארד שקל בסוף 2024. הגידול מוסבר ברווח הנקי ובעלייה בשער האירו, שמול ירידת שער הדולר תרמו לעלייה נטו בקרנות ההון.

החברה שומרת על נזילות וגמישות פיננסית גבוהה: יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ־952.9 מיליון שקל (ללא אפי נכסים), מסגרות אשראי פנויות ביותר ממיליארד שקל, ונכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ־5.55 מיליארד שקל, מתוכם כ־4.7 מיליארד שקל נכסים מניבים. בנוסף, בידי החברה אחזקה במניות אפי נכסים שאינן משועבדות בשווי של כ־4.78 מיליארד שקל. לאחר מועד הדוחות הנפיקה החברה אג"ח בסדרות כב' וכג' בהיקף של 578 מיליון שקל, ובחודש אוגוסט אג"ח מסדרה כד' בהיקף של 1.08 מיליארד שקל, מתוכו 0.8 מיליארד שקל שימשו לפירעון חוב בנקאי שעמד כנגד "ביג פאשן גלילות".

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסכום כולל של 200 מיליון שקל לבעלי מניותיה.

דבר ההנהלה

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג מרכזי קניות מסר: " אנחנו מדווחים היום את התוצאות לרבעון השני של השנה עם המשך צמיחה בפעילות החברה, עלייה מרשימה ב-NOI וה-FFO וזאת למרות ההשפעה השלילית של האירועים הביטחוניים ובראשם מבצע עם כלביא. 

בנטרול חודש יוני שהושפע ממבצע עם כלביא, הפדיונות עלו בקירוב לעליית האינפלציה והחל מתחילת יולי, בדומה למקרי עבר לאחר סגירה של המרכזים, אנחנו רואים פיצוי על התקופה בה המרכזים היו סגורים ואף מעבר לכך כאשר בהתאם לנתוני ריס הפדיונות במרכזי ביג עלו בשיעור חד של מעל 17%. 

תוצאות המחצית הראשונה ובעיקר הרבעון השני הושפעו לטובה מפתיחת המרכזים החדשים בישראל, מרכישות של נכסים חדשים בחו"ל וכן משיפור בביצועים של המרכזים הקיימים. יחד עם זאת, התוצאות מבטאות באופן חלקי בלבד את ההכנסות מהנכסים החדשים ובעיקר מגדל המשרדים בגלילות שהחל להתאכלס בסוף הרבעון, כאשר שיעור השיווק בו עומד על 70% בקירוב ואנו מנהלים מו"מ על יתר השטחים שנותרו לשיווק.

באירופה אנחנו ממשיכים להציג שיעורי צמיחה חריגים כאשר ה-NOI בחציון הראשון עלה בשיעור חד של 47% ביחס לתקופה המקבילה וזאת בנוסף להמשך פיתוח הפעילות המבוצעת באמצעות חברת הבת אפי נכסים. הפעילות באירופה מקטינה את הסיכון העסקי והפיננסי של החברה ומגוונת את תזרים המזומנים שלה. לצד הצמיחה בפרמטרים התפעוליים, בניגוד למגמה בישראל, באירופה אנו עדים לירידה משמעותית במימון שכבר באה לידי ביטוי במימונים שביצענו מתחילת השנה כאשר הן בסרביה והן בפולין הצלחנו להוריד את שיעור המימון הממוצע ב-18 הלוואות שלקחנו מתחילת השנה בהיקף של 330 מיליון יורו מ-7% ל-4.7% בסרביה  ומ-6.2% ל-4.4% בפולין. 

בהמשך לאמור, גם בישראל ביצענו מספר מהלכים ברמה הפיננסית כאשר לאחר תאריך הדוחות ביצענו גיוסים בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל באמצעות גיוס של 3 סדרות אג"ח שונות במח"מ בינוני ארוך ופרענו את ההלוואה שעמדה כנגד הנכס בגלילות. כל הפעולות הללו מגדילות את הנזילות, האיתנות והגמישות הפיננסית של החברה. 

למרות האתגרים במדינה, אנחנו ממשיכים לשמור על אופטימיות גבוהה לגבי הביצועים התפעוליים של הנכסים שלנו בישראל בעתיד הנראה לעין. ומייחלים כמו כל עם ישראל, לשחרור בהקדם של החטופים.".