
נדחתה דרישת עובד לעיון במיילים מתקופת העסקתו
ברק למפיט גן, לשעבר סמנכ"ל תפעול באקסיטו שירותי ענן מנוהלים, ביקש לחשוף תכתובות מייל מתקופת עבודתו כדי להוכיח טענות בנוגע לעמלות ופיטורים שלא כדין. בית הדין האזורי נענה חלקית לבקשה אך דחה את עיקרה, ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה על ידי בית הדין הארצי.
השופטים: "לא כל מסמך שטוענים שהוא רלוונטי - אכן כך הוא", והבהירו כי, "כל צד צריך להוכיח את טענותיו - לא את טענות הצד השני"
ברק למפיט גן, בכיר לשעבר באקסיטו שירותי ענן מנוהלים, ניסה לשכנע את בתי הדין לעבודה להורות על עיון מקיף בתיבת המייל הארגונית שהיתה בשימושו לאורך שנות עבודתו. המטרה המוצהרת היתה לאתר תכתובות שיאפשרו לו להוכיח את טענותיו בתביעה נגד החברה, אולם בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נעתר רק באופן חלקי לבקשה, והורה לחברה להמציא צילומי מסך מוגבלים בלבד. למפיט גן לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור, אך גם בית הדין הארצי לעבודה, בהחלטה שניתנה באחרונה על ידי השופט אילן סופר, דחה את הבקשה מכל וכל.
מדובר בפרשה משפטית מורכבת הנוגעת למחלוקות רבות בין למפיט גן לבין החברה שבה עבד - הן כסמנכ"ל תפעול והן כבעל מניות ודירקטור. בתביעתו, שהוגשה לבית הדין לעבודה בחיפה, טען למפיט גן לזכויות שכר ולזכויות סוציאליות, לרבות עמלות בגין עסקאות שגייס, שלא שולמו לו. הוא ביקש גישה לעיון ברשימה ארוכה של 27 סוגי מסמכים, בהם גם מיילים ששלח וקיבל במסגרת עבודתו, כולל בתקופה שלדבריו התבצעה עבודה בפועל אך לא שולם שכר עבורה. לטענתו, התכתובות יוכיחו את משך תקופת העבודה, את מהות תפקידו ואת נסיבות סיום ההעסקה.
בית הדין האזורי, בהחלטה ארוכה שניתנה לאחר דיונים ממושכים, התרשם כי הבקשה "מוגזמת לחלוטין", וכי "התבקשו מסמכים שאין ביניהם לבין הסעדים הנדרשים ולו דבר". בין היתר, הורה בית הדין על עיון חלקי בלבד במיילים, אך רק לגבי התקופה שבין ינואר למאי 2017, וללא נוכחות העובד בעת צילום המסכים. בית הדין הבהיר כי העיון יתבצע באמצעות צילום מסך של נתוני ה-Header בלבד, כלומר תאריך, שם השולח וכותרת ההודעה - אך לא תוכן המייל.
למפיט גן לא קיבל את ההגבלות האלה. בבקשת רשות הערעור שהגיש, נטען כי הצמצום שנעשה בבית הדין האזורי פוגע בזכותו הבסיסית לברר את טענותיו. לדבריו, העיון המוגבל מונע ממנו להוכיח כי עבד בפועל בתחילת 2017 - תקופה שלגביה הכחישה החברה כי היתה בה העסקה שלו. בנוסף, לדבריו, דרישתו להיות נוכח בצילום המסך נועדה למנוע אפשרות של "מחיקה וסינון מגמתי של מיילים רלוונטיים". הוא אף טען כי מדובר בתיבה מעורבת, הן לשימוש מקצועי והן לשימוש אישי, וכי נוכחותו בעת צילום המיילים נדרשת גם מטעמי הגנה על פרטיותו.
- נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר
- אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין הארצי לעבודה לא השתכנע לגבי הטענות. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "הבקשה לגילוי מסמכים גורפת וכוללנית עבור תקופה של למעלה משש שנים", וכי אין לה הצדקה ממשית. השופט סופר הסביר בהכרעתו כי בית הדין האזורי כבר נתן מענה לצרכיו של המבקש כשהתיר עיון מוגבל בתכתובות התקופה השנויה במחלוקת, וכי אין הצדקה להרחיב מעבר לכך. יתרה מכך, בית הדין דחה גם את הבקשה להיות נוכח בצילום, וציין כי "90% מהמיילים ואפילו יותר היו מיילים של עבודה", ולכן אין פגיעה ממשית בפרטיות המצדיקה את הנוכחות. ההחלטה מדגישה כי, "צילומי המסך של נושאי המיילים נותנים מענה, גם מבחינת היקף הגילוי וגם מבחינת האיזון מול האינטרסים המסחריים והפרטיים של המשיבה וצדדים שלישיים".
לגבי החשש של המבקש מפני מחיקה של מיילים, השופט סופר ציין כי גם אם תתרחש מחיקה, מדובר בתוכן דיגיטלי וניתן לשחזר אותו באמצעים טכנולוגיים. לדבריו, "לעתים מדובר בהליך פשוט גם להדיוט, כמו שחזור של הודעת מייל שנמחקה".
בית הדין גם לא קיבל את הטענה שלפיה מיילים מהתקופה המאוחרת, בין יוני 2017 לספטמבר 2023, דרושים כדי להוכיח את טענותיו לפיטורים שלא כדין. נקבע כי מדובר בבקשה לגילוי, "שאינה בגדר מסמך פלוני", אלא דרישה רחבה מדי, שאינה עומדת באמות המידה של בקשות מסמכים ממוקדות. בהחלטה נזכרה גם הצהרת באת כוחו של המבקש בדיון, שלפיה "אנחנו לא צריכים את כל המיילים בשביל להוכיח את תביעתנו".
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
גם הדרישות של המבקש לקבלת מיילים נוספים נדחו בזו אחר זו: תכתובות בנוגע לעסקות עם לקוחות, מיילים שהופצו על ידו בנוגע למחירון החברה, מיילים עם לקוחות מתחרים או עם עובדים נוספים - כל אלה סווגו על ידי בית הדין כלא רלוונטיים לסעד שמבקש הנתבע. המבקש טען למשל כי ביקש מיילים כדי להראות שלא היה אחראי לפרסום מחירון חלופי, וכי לא טיפל בענן של חברה מתחרה, אך השופט סופר הבהיר כי, "ראשית, כל צד צריך להוכיח את הטענות שלו ולא את הטענות של הצד השני. שנית, בידי המבקש להזמין את הגורמים המעורבים לעדות ולחקור אותם. שלישית, אין רלוונטיות לפניות של עובדים אחרים להוכחת התביעה".
לגבי טענתו של המבקש שלפיה פרוטוקול השימוע בעניינו לא נמסר לו בזמן אמת, בית הדין הארצי הפנה להסכמות הצדדים בדיון הקודם, שבהן צוין כי הוזמן לשימוע כדין, וכן לעמדת החברה שלפיה, "כל המסמכים הנוגעים לשימוע נמסרו".
לבסוף דחה בית הדין גם את הטענה הנוגעת לפסיקת הוצאות משפט נגדו. בית הדין האזורי חייב את למפיט גן בהוצאות משפט בסכום כולל של 2,500 שקל, בשל הבקשות הנרחבות שהוגשו, והעובדה כי נדחו רובן. בית הדין הארצי קבע כי מדובר בהחלטה שלא ניתן לערער עליה בנפרד, אלא רק במסגרת ההליך העיקרי. אף שהבקשה נדחתה, השופט ציין בשולי פסק הדין כי "בידי המבקש האפשרות לשוב ולבקש את גילויים של מסמכים מסוימים בהמשך ההליך - אם יניח תשתית ראייתית מספקת". כלומר, לא נטרקה הדלת לחלוטין בפני עיון עתידי במיילים, אך עליו להוכיח תחילה מדוע נדרש הדבר באופן ממוקד.
מה החשיבות של עיון בתכתובות מייל בהליכים משפטיים בתחום העבודה?
עיון בתכתובות מייל עשוי לשמש ראיה מרכזית להוכחת תקופת עבודה, היקף משרה, מהות התפקיד, או קיום של הסכמות בין הצדדים, בייחוד כשמדובר בעובדים בכירים שניהלו תכתובות רבות בענייני עבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות רבה כשמדובר בעיון רוחבי או כוללני בתיבות מייל, בייחוד אם לא ברור הקשר הישיר לסעד המבוקש.
האם בית הדין חייב לאפשר לעובד נוכחות פיזית בעת חשיפת מסמכים אישיים או מעורבים?
לא. הפסיקה קובעת שעל אף זכותו של בעל דין לפרטיות ולשלמות תיעוד, אין חובה לאפשר לו להיות נוכח בפעולות של צילום או חשיפת מיילים, אם ישנה דרך חלופית שמאזנת בין זכויותיו לבין זכויות הצד שכנגד. בית הדין אף מציין בפסק הדין שבמקרה זה הוצעה דרך חלופית של צילום כותרות המיילים בלבד, מבלי לחשוף את התוכן עצמו.
האם ניתן לערער על החלטה של בית הדין האזורי שלא לאפשר גילוי של מסמך מסוים?
ברוב המקרים, החלטות בעניין גילוי מסמכים נתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב אלא אם מדובר בהחלטה שאינה סבירה באופן קיצוני או יוצרת עיוות דין. בפסק הדין הזה, בית הדין הארצי מדגיש כי מדובר בתחום שברגיל לא נתונה בו רשות ערעור, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות.
מה המשמעות של בקשת גילוי "גורפת וכוללנית", כפי שמגדיר זאת בית הדין?
המונח מתייחס לבקשה שאינה ממוקדת במסמך מסוים, אלא מבקשת עיון רחב, למשל בכל התכתובות בתיבת המייל לתקופה של שנים. בקשות מהסוג הזה נדחות כמעט תמיד, מכיוון שהן מכבידות, פוגעות בפרטיות או בסודות מסחריים, ולעתים אינן הכרחיות להכרעת הסכסוך.
האם ניתן לחזור ולהגיש בקשות גילוי מסמכים נוספות במהלך ההליך?
כן. גם כשבקשה מסוימת נדחית בשלב מוקדם של ההליך,
בית הדין מאפשר לצד להעלות אותה שוב, אם בהמשך הדרך הונחה תשתית עובדתית שמצדיקה זאת. כך נרשם גם בפסק הדין: "בידי המבקש האפשרות לשוב ולבקש את גילויים של מסמכים מסוימים בהמשך ההליך אם יניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו".
האם ניתן לחייב בהוצאות גם כשהבקשה לגילוי נדחית רק בחלקה?
בהחלט כן. בתי הדין רואים בבקשות מופרזות לגילוי מסמכים ניצול לא יעיל של זמנו של בית המשפט ושל הצדדים. במקרה זה, גם לאחר שבית הדין הבהיר בדיון את הצורך לצמצם את מספר הבקשות, בחר המבקש להותיר בקשות רבות בעינן, ולכן הוא חויב בסכום של 2,500 שקל, אף שחלק מהבקשות התקבלו.
החששות כוללים פגיעה בפרטיות העובד (במקרה של מיילים אישיים), חשיפה של סודות מסחריים של החברה, פגיעה בצדדים שלישיים, וגם יצירת תקדים שעלול להביא לבקשות דומות שלא לצורך. לכן, העיון ניתן במקרים חריגים, מצומצמים, ומטעמים ברורים של רלוונטיות.
מהי עמדת בית הדין לגבי הצורך להוכיח טענות של הצד השני?
עמדה עקבית בפסיקה היא שכל צד צריך להוכיח את טענותיו שלו, ולא לנסות להפריך את טענות היריב באמצעות דרישת מסמכים גורפת. כלומר לא ניתן לצפות מהמשיבה לספק למבקש ראיות שיחזקו את גרסתו, מבלי שיוכיח תחילה כי מדובר במסמכים רלוונטיים לסעדים אותם הוא תובע.

500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
אחים עיכבו תשלום לאחות בירושת נדל"ן של חצי מיליארד שקל - בית המשפט: תשלמו ריבית והצמדה על הכל; וגם - למה פסק הדין נחשב תקדימי?
עיכוב של קרוב לשנה בתשלום עבור חלקה של אחות בעסקת מקרקעין בין אחים הסתיים בפסק דין שנתפס כתקדימי בסכסוכי ירושה ופירוק שותפויות במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופט תומר שלם, קבע כי אין הצדקה לשיערוך חלקי בלבד של התמורה לאחות, וכי האחים שרכשו את חלקה של אחותם בעשרה נכסים ששווים הכולל כ-500 מיליון שקל, ישלמו לה הפרשי הצמדה וריבית גם על התקופה שבה ניהלו ערעור משפטי שבסופו נדחה.
כלומר, בית המשפט קבע שיש לשמור על ערך הכסף גם כשיש הליך משפטי, אחרת, יש פגיעה כלכלית בצד שלא שולם לא הסכום. תחילת הפרשה החלה בהליך של פירוק שיתוף בנכסים בין ארבעה אחים. מדובר בירושה ענקית שניתנה להם והם פירקו אותה. האחות ביקשה למכור את חלקה לשלושת אחיה, ונחתמו הסכמי מכר. אלא שבדיון לאישור ההסכמים התנגדו האחים הרוכשים, בטענה שעליהם קודם לברר סוגיות של חבות מס כוללת, לרבות את חבות המע"מ והיטלי השבחה. הם סירבו להשלים את העסקה. שאלה שעלתה במשפט היתה האם הם רשאים שלא לשלם, והשאלה הקריטיתהיתה האם ביום התשלום הם צריכים לשלם את הסכום הנומינלי או עם הצמדה-ריבית?
בית המשפט אישר את ההסכמים, וקבע כי אין הצדקה לעיכוב. הרוכשים ערערו למחוזי, אך גם שם נדחתה עמדתם. התהליך הזה גרם לעיכוב משמעותי של קבלת התמורה לאחות.
מאבק על שיערוך התמורה
בשל ההליכים התארכה תקופת הביניים, והאחים ניסו להשלים את הרכישה לפי המחיר שנקבע בהסכמים המקוריים, תוך הוספה חלקית בלבד בגין הפרשי הצמדה וריבית. הם טענו כי לפי ההסכם, רק 10% מהתמורה שולמו במועד החתימה, והיתרה הייתה אמורה להישלם עם אישור בית המשפט - ולכן אין הצדקה לשיערוך מלא.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהצד השני, האחות המוכרת טענה כי מדובר בעיכוב מכוון תוך שימוש לרעה בהליכי ערעור, וכי על הרוכשים לשלם ריבית פיגורים על מלוא הסכום.

צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.