נדחתה דרישת עובד לעיון במיילים מתקופת העסקתו

ברק למפיט גן, בכיר לשעבר באקסיטו שירותי ענן מנוהלים, ניסה לשכנע את בתי הדין לעבודה להורות על עיון מקיף בתיבת המייל הארגונית שהיתה בשימושו לאורך שנות עבודתו. המטרה המוצהרת היתה לאתר תכתובות שיאפשרו לו להוכיח את טענותיו בתביעה נגד החברה, אולם בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נעתר רק באופן חלקי לבקשה, והורה לחברה להמציא צילומי מסך מוגבלים בלבד. למפיט גן לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור, אך גם בית הדין הארצי לעבודה, בהחלטה שניתנה באחרונה על ידי השופט אילן סופר, דחה את הבקשה מכל וכל.

מדובר בפרשה משפטית מורכבת הנוגעת למחלוקות רבות בין למפיט גן לבין החברה שבה עבד - הן כסמנכ"ל תפעול והן כבעל מניות ודירקטור. בתביעתו, שהוגשה לבית הדין לעבודה בחיפה, טען למפיט גן לזכויות שכר ולזכויות סוציאליות, לרבות עמלות בגין עסקאות שגייס, שלא שולמו לו. הוא ביקש גישה לעיון ברשימה ארוכה של 27 סוגי מסמכים, בהם גם מיילים ששלח וקיבל במסגרת עבודתו, כולל בתקופה שלדבריו התבצעה עבודה בפועל אך לא שולם שכר עבורה. לטענתו, התכתובות יוכיחו את משך תקופת העבודה, את מהות תפקידו ואת נסיבות סיום ההעסקה.

בית הדין האזורי, בהחלטה ארוכה שניתנה לאחר דיונים ממושכים, התרשם כי הבקשה "מוגזמת לחלוטין", וכי "התבקשו מסמכים שאין ביניהם לבין הסעדים הנדרשים ולו דבר". בין היתר, הורה בית הדין על עיון חלקי בלבד במיילים, אך רק לגבי התקופה שבין ינואר למאי 2017, וללא נוכחות העובד בעת צילום המסכים. בית הדין הבהיר כי העיון יתבצע באמצעות צילום מסך של נתוני ה-Header בלבד, כלומר תאריך, שם השולח וכותרת ההודעה - אך לא תוכן המייל.

למפיט גן לא קיבל את ההגבלות האלה. בבקשת רשות הערעור שהגיש, נטען כי הצמצום שנעשה בבית הדין האזורי פוגע בזכותו הבסיסית לברר את טענותיו. לדבריו, העיון המוגבל מונע ממנו להוכיח כי עבד בפועל בתחילת 2017 - תקופה שלגביה הכחישה החברה כי היתה בה העסקה שלו. בנוסף, לדבריו, דרישתו להיות נוכח בצילום המסך נועדה למנוע אפשרות של "מחיקה וסינון מגמתי של מיילים רלוונטיים". הוא אף טען כי מדובר בתיבה מעורבת, הן לשימוש מקצועי והן לשימוש אישי, וכי נוכחותו בעת צילום המיילים נדרשת גם מטעמי הגנה על פרטיותו.

• הבנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?
• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין הארצי לעבודה לא השתכנע לגבי הטענות. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "הבקשה לגילוי מסמכים גורפת וכוללנית עבור תקופה של למעלה משש שנים", וכי אין לה הצדקה ממשית. השופט סופר הסביר בהכרעתו כי בית הדין האזורי כבר נתן מענה לצרכיו של המבקש כשהתיר עיון מוגבל בתכתובות התקופה השנויה במחלוקת, וכי אין הצדקה להרחיב מעבר לכך. יתרה מכך, בית הדין דחה גם את הבקשה להיות נוכח בצילום, וציין כי "90% מהמיילים ואפילו יותר היו מיילים של עבודה", ולכן אין פגיעה ממשית בפרטיות המצדיקה את הנוכחות. ההחלטה מדגישה כי, "צילומי המסך של נושאי המיילים נותנים מענה, גם מבחינת היקף הגילוי וגם מבחינת האיזון מול האינטרסים המסחריים והפרטיים של המשיבה וצדדים שלישיים".

לגבי החשש של המבקש מפני מחיקה של מיילים, השופט סופר ציין כי גם אם תתרחש מחיקה, מדובר בתוכן דיגיטלי וניתן לשחזר אותו באמצעים טכנולוגיים. לדבריו, "לעתים מדובר בהליך פשוט גם להדיוט, כמו שחזור של הודעת מייל שנמחקה".

בית הדין גם לא קיבל את הטענה שלפיה מיילים מהתקופה המאוחרת, בין יוני 2017 לספטמבר 2023, דרושים כדי להוכיח את טענותיו לפיטורים שלא כדין. נקבע כי מדובר בבקשה לגילוי, "שאינה בגדר מסמך פלוני", אלא דרישה רחבה מדי, שאינה עומדת באמות המידה של בקשות מסמכים ממוקדות. בהחלטה נזכרה גם הצהרת באת כוחו של המבקש בדיון, שלפיה "אנחנו לא צריכים את כל המיילים בשביל להוכיח את תביעתנו".

• מנהלת לקוחות במזרחי טפחות הורשעה בלקיחת שוחד: "גופי תאורה, פלייסטיישן ומקרר תמורת שירותים בנקאיים"
• ריבית של פי 20 - אם חברות הביטוח מנסה שלא לשלם לתובע שלא בחוסר תום לב - היא בסוף תשלם בגדול
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבנקאית שגנבה תקבל פיצויי פיטורים?

גם הדרישות של המבקש לקבלת מיילים נוספים נדחו בזו אחר זו: תכתובות בנוגע לעסקות עם לקוחות, מיילים שהופצו על ידו בנוגע למחירון החברה, מיילים עם לקוחות מתחרים או עם עובדים נוספים - כל אלה סווגו על ידי בית הדין כלא רלוונטיים לסעד שמבקש הנתבע. המבקש טען למשל כי ביקש מיילים כדי להראות שלא היה אחראי לפרסום מחירון חלופי, וכי לא טיפל בענן של חברה מתחרה, אך השופט סופר הבהיר כי, "ראשית, כל צד צריך להוכיח את הטענות שלו ולא את הטענות של הצד השני. שנית, בידי המבקש להזמין את הגורמים המעורבים לעדות ולחקור אותם. שלישית, אין רלוונטיות לפניות של עובדים אחרים להוכחת התביעה".

לגבי טענתו של המבקש שלפיה פרוטוקול השימוע בעניינו לא נמסר לו בזמן אמת, בית הדין הארצי הפנה להסכמות הצדדים בדיון הקודם, שבהן צוין כי הוזמן לשימוע כדין, וכן לעמדת החברה שלפיה, "כל המסמכים הנוגעים לשימוע נמסרו".

לבסוף דחה בית הדין גם את הטענה הנוגעת לפסיקת הוצאות משפט נגדו. בית הדין האזורי חייב את למפיט גן בהוצאות משפט בסכום כולל של 2,500 שקל, בשל הבקשות הנרחבות שהוגשו, והעובדה כי נדחו רובן. בית הדין הארצי קבע כי מדובר בהחלטה שלא ניתן לערער עליה בנפרד, אלא רק במסגרת ההליך העיקרי. אף שהבקשה נדחתה, השופט ציין בשולי פסק הדין כי "בידי המבקש האפשרות לשוב ולבקש את גילויים של מסמכים מסוימים בהמשך ההליך - אם יניח תשתית ראייתית מספקת". כלומר, לא נטרקה הדלת לחלוטין בפני עיון עתידי במיילים, אך עליו להוכיח תחילה מדוע נדרש הדבר באופן ממוקד.

מה החשיבות של עיון בתכתובות מייל בהליכים משפטיים בתחום העבודה?

עיון בתכתובות מייל עשוי לשמש ראיה מרכזית להוכחת תקופת עבודה, היקף משרה, מהות התפקיד, או קיום של הסכמות בין הצדדים, בייחוד כשמדובר בעובדים בכירים שניהלו תכתובות רבות בענייני עבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות רבה כשמדובר בעיון רוחבי או כוללני בתיבות מייל, בייחוד אם לא ברור הקשר הישיר לסעד המבוקש.

האם בית הדין חייב לאפשר לעובד נוכחות פיזית בעת חשיפת מסמכים אישיים או מעורבים?

לא. הפסיקה קובעת שעל אף זכותו של בעל דין לפרטיות ולשלמות תיעוד, אין חובה לאפשר לו להיות נוכח בפעולות של צילום או חשיפת מיילים, אם ישנה דרך חלופית שמאזנת בין זכויותיו לבין זכויות הצד שכנגד. בית הדין אף מציין בפסק הדין שבמקרה זה הוצעה דרך חלופית של צילום כותרות המיילים בלבד, מבלי לחשוף את התוכן עצמו.

האם ניתן לערער על החלטה של בית הדין האזורי שלא לאפשר גילוי של מסמך מסוים?

ברוב המקרים, החלטות בעניין גילוי מסמכים נתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב אלא אם מדובר בהחלטה שאינה סבירה באופן קיצוני או יוצרת עיוות דין. בפסק הדין הזה, בית הדין הארצי מדגיש כי מדובר בתחום שברגיל לא נתונה בו רשות ערעור, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות.

מה המשמעות של בקשת גילוי "גורפת וכוללנית", כפי שמגדיר זאת בית הדין?

המונח מתייחס לבקשה שאינה ממוקדת במסמך מסוים, אלא מבקשת עיון רחב, למשל בכל התכתובות בתיבת המייל לתקופה של שנים. בקשות מהסוג הזה נדחות כמעט תמיד, מכיוון שהן מכבידות, פוגעות בפרטיות או בסודות מסחריים, ולעתים אינן הכרחיות להכרעת הסכסוך.

האם ניתן לחזור ולהגיש בקשות גילוי מסמכים נוספות במהלך ההליך?

כן. גם כשבקשה מסוימת נדחית בשלב מוקדם של ההליך, בית הדין מאפשר לצד להעלות אותה שוב, אם בהמשך הדרך הונחה תשתית עובדתית שמצדיקה זאת. כך נרשם גם בפסק הדין: "בידי המבקש האפשרות לשוב ולבקש את גילויים של מסמכים מסוימים בהמשך ההליך אם יניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו".

האם ניתן לחייב בהוצאות גם כשהבקשה לגילוי נדחית רק בחלקה?

בהחלט כן. בתי הדין רואים בבקשות מופרזות לגילוי מסמכים ניצול לא יעיל של זמנו של בית המשפט ושל הצדדים. במקרה זה, גם לאחר שבית הדין הבהיר בדיון את הצורך לצמצם את מספר הבקשות, בחר המבקש להותיר בקשות רבות בעינן, ולכן הוא חויב בסכום של 2,500 שקל, אף שחלק מהבקשות התקבלו.

החששות כוללים פגיעה בפרטיות העובד (במקרה של מיילים אישיים), חשיפה של סודות מסחריים של החברה, פגיעה בצדדים שלישיים, וגם יצירת תקדים שעלול להביא לבקשות דומות שלא לצורך. לכן, העיון ניתן במקרים חריגים, מצומצמים, ומטעמים ברורים של רלוונטיות.

מהי עמדת בית הדין לגבי הצורך להוכיח טענות של הצד השני?

עמדה עקבית בפסיקה היא שכל צד צריך להוכיח את טענותיו שלו, ולא לנסות להפריך את טענות היריב באמצעות דרישת מסמכים גורפת. כלומר לא ניתן לצפות מהמשיבה לספק למבקש ראיות שיחזקו את גרסתו, מבלי שיוכיח תחילה כי מדובר במסמכים רלוונטיים לסעדים אותם הוא תובע.