
קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.
הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2025 עלה ב-11.2% ל-11.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-10.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהצמיחה האמורה בהכנסות בקיזוז חלקי עם ההתמתנות ברווחיות הגולמית ל-14.7% מההכנסות לעומת כ-15.7% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד התפעולי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם ב-3.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהפסד התפעולי, למרות העלייה האמורה ברווח הגולמי, נבע בעיקר מהעלייה בסך הוצאות התפעול במסגרת היערכות החברה להגדלת היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2025 עם הפסד בסך של 1.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר מרווח להפסד נבע בעיקר מהגידול בהפסד התפעולי בשל היערכות לעלייה הצפויה בהיקפי הפעילות בשנים הבאות ומכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה בהכנסות מימון, נטו שהיו מעט גבוהות יותר ביחס לרבעון השני של שנת 2025 בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכש ומכר נטו בחברת בת ומשינויים בשערי חליפין.
נכון לסוף רבעון שני 2025, לחברה יתרת מזומנים, פיקדונות והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 107 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות.
ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2025 צמחו ב-23.8% ל-178.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-143.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.
הרווח הגולמי במחצית הראשונה של שנת 2025 עלה ב-19% ל-28.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-24.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהצמיחה האמורה בהכנסות בקיזוז חלקי עם ההתמתנות הקלה ברווחיות הגולמית ל-16.2% מההכנסות לעומת כ-16.8% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.
ההפסד התפעולי במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם ב-0.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי בסך של 0.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר להפסד תפעולי, למרות העלייה האמורה ברווח הגולמי, נבע בעיקר מהעלייה בסך הוצאות התפעול במסגרת היערכות החברה להגדלת היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית.
הרווח הנקי במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם ב-1.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של 4.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווחים נבעה בעיקר מההפסד התפעולי ומכך שבתקופה המקבילה אשתקד הכירה החברה בהכנסות מימון, נטו שהיו גבוהות יותר והסתכמו בכ-4.3 מיליון שקל לעומת כ-1.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025, זאת בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכב ומכר נטו בחברת בת ומשינויים בשערי חליפין.
נכון לסוף רבעון שני 2025, לחברה יתרת מזומנים, פיקדונות והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 107 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות.
דוחות רווח והפסד של קליל לרבעון השני ולמחצית הראשונה
אירועים בולטים במהלך התקופה
במאי האחרון, אישר דירקטוריון החברה את מינויו של מר קובי לוי למנכ"ל החברה ובחודש יולי אסיפת בעלי המניות אישרה את חבילת התגמול שלו. במהלך 20 השנים האחרונות קובי היה 'דירקטור מומחה' בחברת קליל והעניק שירותי ייעוץ לחברה והיה מעורב באופן ישיר בבניית התכנית האסטרטגית.
באפריל, חילקה החברה דיבידנד לבעלי מניותיה במזומן בסך של 4.5 מיליון שקל.
צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל מסר: "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה. בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין במחירי היצף, מחסור בכוח אדם באתרי הבניה שלא מאפשרים התקנת חלונות בהיקף הרצוי. אך מזה רבעון קליל שוקדת על יישום האסטרטגיה שכוללת התקרבות ללקוח הסופי כדי לאפשר חוויית רכישה פשוטה וברורה, בשקיפות לגבי המחיר וההבדלים בערך בין תתי המותגים. תמיכה במתקינים המורשים שבאה לידי ביטוי בסיוע בהתמודדות עם מחסור בכוח אדם ומתן מענה גם בייצור מוצרים מוגמרים כדי שיוכלו להתרכז בהתקנה ובשירות. מותג הדגל 'באוהאוס' חזר לצמיחה דו-ספרתית, ומותגים נוספים, בהן FINE, ממשיך להציג מגמת עלייה".
"מגמת הביקושים בחציון הייתה מעורבת, כאשר אנו מזהים התאוששות מסוימת בשוק, לצד סביבה עסקית מאתגרת, הכוללת אינפלציה וריבית גבוהה, עליית מע"מ, הקשחת תנאי האשראי ליזמים וקבלנים, ומחסור בעובדים בקרב לקוחותינו. במקביל השקענו בקמפיין נרחב לחיזוק המותג והפעלנו מוקד חירום, במסגרת מבצע 'עם כלביא', כדי לסייע לנפגעים בתיקון חלונות. בתוך כך, במהלך הרבעון השני חלו שינויים בהנהלת קליל ובראשם מינויו של קובי לוי למנכ"ל. קובי מביא עמו ניסיון עשיר בניהול חברות והיכרות עמוקה עם קליל והסביבה העסקית בה היא פועלת, לאחר שבמשך שני העשורים האחרונים שימש כדירקטור מומחה שייעץ לחברה, היה שותף מלא בבניית התכנית האסטרטגית וכעת עבר לעמדת המיישם. אני סמוך ובטוח כי בהובלתו תדע ההנהלה להתמודד עם האתגרים, להמשיך בשיפור מגמת הצמיחה, לחזק את מיצובה של קליל כמובילת שוק ולהשיא ערך לכל מחזיקי העניין."
- 9.ליאור ש. 26/08/2025 00:52הגב לתגובה זולקוח הקצה מוכן לשלם אקסטרה עבור משהו. המשהו הזה הוא מסע הזמנה חוויתי בטוח אמין יעיל ומהנה. בלי זה הכל ברזלים והמחיר הזול ינצח
- 8.בבר מהממד 21/08/2025 19:13הגב לתגובה זולבצע שיחול לכל דגם שלהם בחצי מחיר אין לכם היתכנות כלכלית תוציאו את המפעל להודו
- 7.אנונימי 21/08/2025 17:59הגב לתגובה זותגייסו עובדים לשטח תפנקו ברכב ומשכורת תשנו כמה דברים בחשיבה ותעופו גבוה
- 6.רואה 21/08/2025 13:23הגב לתגובה זוניהול לא טוב. אי אפשר להפסיד בשנה שבה יש מלחמה ועשרות אלפי חלונות שדורשים החלפה.
- 5.רן 21/08/2025 11:43הגב לתגובה זוסתם שם הסיני לא נופל מהם בכלל
- 4.אנונימי 21/08/2025 09:23הגב לתגובה זוחברה שעובדת ומוכרתחברה שיש בה אמון
- 3.אביתר 20/08/2025 09:35הגב לתגובה זויש ייבוא כבר מעל עשור מסין פתאום זה מפריע לו
- 2.סווינגר 20/08/2025 09:30הגב לתגובה זוהיה נחמד לעשות עליהם סיבוב לאחר מראות החלונות המנופצים.היה נכון לממש רווח נחמד סביב הזמן שהמנכל מכר.הייפ מיותר. חברה עם מוצרים יקרים.
- 1.פסטיבל מספרי הסיפורים כל רבעון סיפור חדש בחסות TASE (ל"ת)אלי 20/08/2025 09:14הגב לתגובה זו
- אנונימי 21/08/2025 15:12הגב לתגובה זוהמוצרים מאוד יקרים ואין שום הצדקה התחליפים באוטו איכות וחצי מחיר. לקנות את המוצר במחיר הוגן מהמתחרים

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
