צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג | (3)

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2025 עלה ב-11.2% ל-11.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-10.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהצמיחה האמורה בהכנסות בקיזוז חלקי עם ההתמתנות ברווחיות הגולמית ל-14.7% מההכנסות לעומת כ-15.7% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד התפעולי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם ב-3.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהפסד התפעולי, למרות העלייה האמורה ברווח הגולמי, נבע בעיקר מהעלייה בסך הוצאות התפעול במסגרת היערכות החברה להגדלת היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2025 עם הפסד בסך של 1.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר מרווח להפסד נבע בעיקר מהגידול בהפסד התפעולי בשל היערכות לעלייה הצפויה בהיקפי הפעילות בשנים הבאות ומכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה בהכנסות מימון, נטו שהיו מעט גבוהות יותר ביחס לרבעון השני של שנת 2025 בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכש ומכר נטו בחברת בת ומשינויים בשערי חליפין.

נכון לסוף רבעון שני 2025, לחברה יתרת מזומנים, פיקדונות והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 107 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות.

ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2025 צמחו ב-23.8% ל-178.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-143.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

הרווח הגולמי במחצית הראשונה של שנת 2025 עלה ב-19% ל-28.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-24.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהצמיחה האמורה בהכנסות בקיזוז חלקי עם ההתמתנות הקלה ברווחיות הגולמית ל-16.2% מההכנסות לעומת כ-16.8% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.

ההפסד התפעולי במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם ב-0.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי בסך של 0.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר להפסד תפעולי, למרות העלייה האמורה ברווח הגולמי, נבע בעיקר מהעלייה בסך הוצאות התפעול במסגרת היערכות החברה להגדלת היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם ב-1.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של 4.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווחים נבעה בעיקר מההפסד התפעולי ומכך שבתקופה המקבילה אשתקד הכירה החברה בהכנסות מימון, נטו שהיו גבוהות יותר והסתכמו בכ-4.3 מיליון שקל לעומת כ-1.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025, זאת בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכב ומכר נטו בחברת בת ומשינויים בשערי חליפין.

נכון לסוף רבעון שני 2025, לחברה יתרת מזומנים, פיקדונות והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 107 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות.


דוחות רווח והפסד של קליל לרבעון השני ולמחצית הראשונה 

אירועים בולטים במהלך התקופה

במאי האחרון, אישר דירקטוריון החברה את מינויו של מר קובי לוי למנכ"ל החברה ובחודש יולי אסיפת בעלי המניות אישרה את חבילת התגמול שלו. במהלך 20 השנים האחרונות קובי היה 'דירקטור מומחה' בחברת קליל והעניק שירותי ייעוץ לחברה והיה מעורב באופן ישיר בבניית התכנית האסטרטגית.

באפריל, חילקה החברה דיבידנד לבעלי מניותיה במזומן בסך של 4.5 מיליון שקל.

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל מסר: "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה. בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין במחירי היצף, מחסור בכוח אדם באתרי הבניה שלא מאפשרים התקנת חלונות בהיקף הרצוי. אך מזה רבעון קליל שוקדת על יישום האסטרטגיה ⁠שכוללת התקרבות ללקוח הסופי כדי לאפשר חוויית רכישה פשוטה וברורה, בשקיפות לגבי המחיר וההבדלים בערך בין תתי המותגים. תמיכה במתקינים המורשים שבאה לידי ביטוי בסיוע בהתמודדות עם מחסור בכוח אדם ומתן מענה גם בייצור מוצרים מוגמרים כדי שיוכלו להתרכז בהתקנה ובשירות. מותג הדגל 'באוהאוס' חזר לצמיחה דו-ספרתית, ומותגים נוספים, בהן FINE, ממשיך להציג מגמת עלייה". 

"מגמת הביקושים בחציון הייתה מעורבת, כאשר אנו מזהים התאוששות מסוימת בשוק, לצד סביבה עסקית מאתגרת, הכוללת אינפלציה וריבית גבוהה, עליית מע"מ, הקשחת תנאי האשראי ליזמים וקבלנים, ומחסור בעובדים בקרב לקוחותינו. במקביל השקענו בקמפיין נרחב לחיזוק המותג והפעלנו מוקד חירום, במסגרת מבצע 'עם כלביא', כדי לסייע לנפגעים בתיקון חלונות. בתוך כך, במהלך הרבעון השני חלו שינויים בהנהלת קליל ובראשם מינויו של קובי לוי למנכ"ל. קובי מביא עמו ניסיון עשיר בניהול חברות והיכרות עמוקה עם קליל והסביבה העסקית בה היא פועלת, לאחר שבמשך שני העשורים האחרונים שימש כדירקטור מומחה שייעץ לחברה, היה שותף מלא בבניית התכנית האסטרטגית וכעת עבר לעמדת המיישם. אני סמוך ובטוח כי בהובלתו תדע ההנהלה להתמודד עם האתגרים, להמשיך בשיפור מגמת הצמיחה, לחזק את מיצובה של קליל כמובילת שוק ולהשיא ערך לכל מחזיקי העניין."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אביתר 20/08/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    יש ייבוא כבר מעל עשור מסין פתאום זה מפריע לו
  • 2.
    סווינגר 20/08/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    היה נחמד לעשות עליהם סיבוב לאחר מראות החלונות המנופצים.היה נכון לממש רווח נחמד סביב הזמן שהמנכל מכר.הייפ מיותר. חברה עם מוצרים יקרים.
  • 1.
    פסטיבל מספרי הסיפורים כל רבעון סיפור חדש בחסות TASE (ל"ת)
    אלי 20/08/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג -0.23%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מיטרוניקס צונחת 16%, תאת ב-4.5%, קליל ב-3%; מגמה שלילית במדדים

היערכות ללחימה בעזה מעיבה על הסנטמינט - פתיחה אדומה בתל אביב; דוחות ראשונים של יזמיות נדל"ן מספקים הצצה למה שהערכנו מזה תקופה: ההיצעים בשיא והמכירות בשפל - אקרו נדל"ן מכרה רק 11 דירות ברבעון מול 98 שנה שעברה; "רבעון חלומי" לקליל התברר כחלום רע כשקליל עברה להפסד נקי - האם הסינים אשמים? עוד דוחות זורמים: קבוצת דלק, קבוצת אפקון, מיטרוניקס, ריטיילורס, רמי לוי ועוד - סיקור מתמשך    

מערכת ביזפורטל |

הבורסה לא אוהבת הסלמות והמדדים נסחרים באדום - ת"א 35 מאבד 0.9%, ת"א 90 יורד 0.8%.

הירידות רוחביות גם בסקטורים: מדד הבנקים יורד 0.7%, מדד הביטוח מאבד 1.3%. מדד הנדל"ן מגיב לדוחות החלשים הראשונים של היזמיות ויורד 0.7%, מדד הנפט והגז יורד ב-0.5%. 

הקורולציה ההפוכה בין שוק המניות לביצועי המט"ח - נשברת, כשהמטבע המקומי נחלש מול הדולר שמתחזק בכ-0.6%. השער הרציף של הדולר מול השקל עומד על 3.40 - לעמוד שער הדולר הרציף: דולר שקל רציף 0.63%אם מסתכלים על הטווח הארוך יש את מי שדווקא סבור שהדולר ייחלש כך, האנליסטים של בנק אוף אמריקה אומרים ש"שער הדולר יירד" ההשפעה של האפשרות לפעולה צבאית בעזה מורגשת גם בשערי החליפין כאשר השקל נחלש מול המטבעות העיקריים גם האירו מתחזק מול השקל בכ-0.2% ושערו הרציף נע סביב 3.95 שקל לאירו - לעמוד שער האירו הרציף: אירו שקל רציף 0.22%


הפסקת אש ושחרור חטופים או כניסה לעזה? הכל על השולחן. על פי הדיווחים חמאס מעוניין בעסקה דומה למתווה שישראל הסכימה לו בעבר. בינתיים התנאים של ישראל הוקשחו והמסר בשבועות האחרונים הוא עסקה לכולם, אבל האם אפשר להגיד לא לעסקה חלקית? 


המתיחות הביטחונית שוב עולה, כאשר על פי דיווחים צה"ל יחל לשלוח צווי 8 לעשרות אלפי חיילי מילואים, במסגרת היערכות לתמרון קרקעי נרחב בתוך העיר עזה. מדובר בצעד משמעותי שמעיד על כוונה לקדם מהלך צבאי בשטח, גם כשברקע ממשיכים המגעים לעסקת חטופים. מדובר בכ-80 אלף חיילים שגיוסם הוקדם, וייתכן שמדובר במהלך שנועד לשמש מנוף לחץ על חמאס, אך לא פחות מכך כהכנה אמיתית לפעולה ממושכת בעומק השטח.

אתמול הסנטימנט היה שונה, והכותרות דיברו על עסקת חטופים אשר מתקרבת. זה תמך בשוק המקומי, כאשר מדד ת"א 35 סגר בעליה של 0.6% ומדד 90 עלה כמעט 1%. מי שלא השתתפו בחגיגה אתמול היו המניות הביטחוניות, כאשר הבולטת ביותר הייתה ארית תעשיות ארית תעשיות -2.93%  שאיבדה אתמול כ-7% זאת למרות שקיבלה הזמנות ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל. שווי השוק שלה "נישק" בשיא את ה-4 מיליארד שקל והיא גם זכתה לאחרונה גם להבעת אמון מוסדית, אך המכפיל הפך גבוה וכשזה קורה יש מקום לתיקונים.