חודש שחור לישראליות בניו יורק: בכל זאת מציגות ביצועים עודפים על האמריקניות
חודש פברואר נפתח במגמה שלילית, כהמשך ישיר למגמת המסחר בחודשים שקדמו לו. זאת על רקע משבר האשראי העולמי ההולך ומתמשך והחששות הגוברים, ואף מתאמתים, מפני מיתון בכלכלה האמריקאית. נתוני המאקרו החלשים הממשיכים להתפרסם, כשביניהם ירידה חדה מהצפוי בהזמנת מוצרים ברי קיימא, מדד מחירים ליצרן גבוה מהצפוי, ההאטה בצמיחה בשוק התעסוקה, הצניחה בביטחון הצרכנים והמשבר המחריף בשוק הדיור.
סימנים להתרחבותו של משבר האשראי מענף הפיננסים לענפים נוספים צצו, עם פתיחת עונת הדו"חות הכספיים, כפטריות אחרי הגשם, בעיקר בקרב חברות טכנולוגיה, שמחקו מאות מיליוני דולרים, בעקבות השקעות באג"ח מגובות סאב-פריים. לסנטימנט השלילי הוסיפו דיווחים לא מעטים על קשיים והפסדים, שנגרמו לחברות ולתאגידים עקב רכישה של ניירות ערך מסוג ARS.
המשקיעים מצידם, אמנם הצליחו לשאוב מעט עידוד מנאומו של ברננקי בפני ועדת השירותים הפיננסים, שהבהיר, כי הורדות הריבית האגרסיביות בחודש שעבר היו רק פתח להמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה. אולם, עלייה במחירי הנפט, תמ"ג נמוך ונתוני הצמיחה החלשים של המשק האמריקני ברבעון הרביעי של 2007 הגבירו את הפסימיות בקרב הכלכלנים והציבור והובילו לירידות שערים חדות בסוף השבוע.
בנוסף, הנתונים החלשים חיזקו את הערכות, כי ההאטה בשנת 2008 תהיה חריפה ואולי אף בסופה תירשם נסיגה בשווי הריאלי של התוצר. כך, נחתם חודש נוסף בוול סטריט בטריטוריה השלילית, עם סימני שאלה לגבי עתידה של המעצמה המובילה בעולם.
מדד הנאסד"ק ירד ב- 5.0% בסיכום חודשי. המניות הישראליות הנסחרות בניו יורק לא הצליחו להיחלץ מהטריטוריה השלילית, והמדד המשקלל את תשואתן ירד ב- 1.1%.
"חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח הפיחות הקל בשקל מול הדולר, התשואה במונחי שקלים היא טובה מעט יותר," כך אומרים היום מומחי מיטב.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online ירד ב- 1.1% בפברואר 2008, לעומת ירידה חדה הרבה יותר של 5.0% במדד הנאסד"ק. 19 מניות בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית:
העולות הבולטות בקרב הישראליות
סביינט העוסקת בתחום הרפואי עומדת בראש מצעד התשואות עם זינוק של 17.2%, שלא במקרה התבשרנו החודש כי המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס ממקם את החברה בין ההשקעות הבולטות שלו בענף הפארמה. החברה הגיעה למקומה בטבלה, בזכות תוצאות חיוביות שהתקבלו בשלב השלישי של הניסוי לבדיקת יעילות התרופה שהיא מפתחת.
צורן שהגיעה למקום השני מבין המניבות הגדולות , נהנתה ממומנטום חיובי (אחרי ירידה חדה מאוד בינואר כתוצאה מהורדות המלצה) על רקע המוצרים החדשניים שהציגה בכנס עולמי: מצלמה ייחודית וטכנולוגיית מולטימדיה לטלפונים ניידים, שטרם נראתה בענף.
למקום השלישי והמכובד הגיעה פאנדנטק, הפירמה פרסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007, שהצביעו על גידול של 27% בהכנסות החברה וזינוק של 68% ברווח הנקי. שנת 2007 נחשבה לשנת שיא עבור החברה ותוצאותיה בשנה זו, הן אלו שהובילו אותה למקומה בטבלת המניות הטובות.
מצעד היורדות החודשי
מבין היורדות הבולטות מצוייה וראז תקשורת שאיבדה 44.9% מתחילת החודש הנוכחי בלבד. הפירמה, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2007, שהיו טובות מהצפוי ועקפו את הערכות האנליסטים. אך, תחזית הצמיחה שלה לשנת 2008 היתה נמוכה באופן משמעותי מציפיות השוק והובילה אותה היישר למקומה בטבלת המניות הגרועות, כשהיא רושמת ירידה חדה של כ- 34% תוך יום אחד בלבד.
בלופניקס, הגיעה גם היא לטבלה על רקע תוצאות כספיות מאכזבות, שגרמו למנייתה לצנוח ולמחוק את הזינוק הנאה שרשמה במחצית השנייה של 2007. ירידות השערים היו כה חדות כך שגם זכייה בחוזה מודרניזציה בהיקף כספי של כ-4 מיליון דולר עם גוף ממשלתי בריטי, לא הצליחה לחלצה מהטריטוריה השלילית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
