מדדי הבורסה ננעלו באדום בוהק: מדד מניות היתר-50 צנח 6.77%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את היום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים חדות מאוד. מדד המעו"ף השיל 3.25% ומדד היתר-50 הגדיל לעשות, עם ירידה של קרוב ל-7%. מעבר לרוח השלילית מכיוון וול סטריט, ההסלמה בגיזרת עזה ודאי לא הוסיפה.
וול סטריט ידעה סוף שבוע שלילי במיוחד. מדד הנאסד"ק השיל ביום שישי 2.6% מערכו ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5%. הירידות החדות הגיעו בעקבות דוחותיה המאכזבים של ענקית הביטוח AIG, וכן על רקע נתונים מאקרו-כלכליים מאכזבים. כתוצאה מצניחת המדדים בוול סטריט התחזקו הסיכויים לקיצוץ ריבית נוסף של ה'פד' ב-75 נקודות בסיס, לרמה של 62% מרמה של 30%, על כך הצביעו החוזים העתידים על ריבית הבסיס.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 3.23% לרמה של 1,074 נקודות, מדד ת"א-75 סגר בירידה של 3.85% ל-792 נקודות ומדד הנדל"ן איבד 4.78% לרמה של 496 נקודות.
בשוק המט"ח לא מתקיים היום מסחר. ביום שישי נסגר הדולר היציג בעלייה של 0.39% ל-3.635 שקלים. בבית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסמו היום סקירה עדכנית על השקל, בה הם מציינים כי הם מתכוננים להיכנס לפוזיציית שורט נוספת על הדולר-שקל. במילים אחרות, הכלכלנים מאמינים כי התחזקות הדולר קרבה לסיומה, וכי הם מאמינים בשקל.
מניות במרכז
מניית כלל פיננסים רשמה ירידה של 7.37% על רקע רכישה נוספת בארה"ב ובעיקר על רקע שמועות כי החברה עשויה לדווח על מחיקות הקשורות למשבר בארה"ב (
מניית טבע סגרה בירידה של 1.5% כאשר ברקע הפרסום כי החברה נחלה בסוף השבוע הפסד משפטי סביב תרופת ה-Actonel המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס. המנצחת במאבק המשפטי היא חברת פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הבריאות מארה"ב.
מניית כיל המשיכה להתממש וסגרה בירידה של 4% תוך שהיא מרכזת את המחזור המסחר הגדול בבורסה. החולשה במניית כיל מגיעה על רקע החולשה במניות ענף הדשנים בעולם, כאשר בסוף השבוע המגמה השלילית בוול סטריט לא פסחה על פוטאש, מוזאיק ואחרות, את מניותיהן ננעלו בירידות שערים. הירידה במניית כיל גוררת מטה גם את החברה האם, הלא היא החברה לישראל, שנחלשת בכ-4%.
דיסקונט השקעות, המחזיקה באמצעות חברה בת כ-26.4% מהון המניות של .GVT מברזיל, הודיעה היום כי מכרה בחמישי האחרון חלק מאחזקתה במניות של החברה הברזילאית. המניות הנמכרות מהוות כ-3.5% מהון המניות של החברה הברזילאית והתמורה עבורן הינה בסכום כולל של כ-167 מיליון ריאל ברזילאי, לפי מחיר של 37.5 ריאל ברזילאי למניה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
