מדדי הבורסה ננעלו באדום בוהק: מדד מניות היתר-50 צנח 6.77%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את היום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים חדות מאוד. מדד המעו"ף השיל 3.25% ומדד היתר-50 הגדיל לעשות, עם ירידה של קרוב ל-7%. מעבר לרוח השלילית מכיוון וול סטריט, ההסלמה בגיזרת עזה ודאי לא הוסיפה.
וול סטריט ידעה סוף שבוע שלילי במיוחד. מדד הנאסד"ק השיל ביום שישי 2.6% מערכו ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5%. הירידות החדות הגיעו בעקבות דוחותיה המאכזבים של ענקית הביטוח AIG, וכן על רקע נתונים מאקרו-כלכליים מאכזבים. כתוצאה מצניחת המדדים בוול סטריט התחזקו הסיכויים לקיצוץ ריבית נוסף של ה'פד' ב-75 נקודות בסיס, לרמה של 62% מרמה של 30%, על כך הצביעו החוזים העתידים על ריבית הבסיס.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 3.23% לרמה של 1,074 נקודות, מדד ת"א-75 סגר בירידה של 3.85% ל-792 נקודות ומדד הנדל"ן איבד 4.78% לרמה של 496 נקודות.
בשוק המט"ח לא מתקיים היום מסחר. ביום שישי נסגר הדולר היציג בעלייה של 0.39% ל-3.635 שקלים. בבית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסמו היום סקירה עדכנית על השקל, בה הם מציינים כי הם מתכוננים להיכנס לפוזיציית שורט נוספת על הדולר-שקל. במילים אחרות, הכלכלנים מאמינים כי התחזקות הדולר קרבה לסיומה, וכי הם מאמינים בשקל.
מניות במרכז
מניית כלל פיננסים רשמה ירידה של 7.37% על רקע רכישה נוספת בארה"ב ובעיקר על רקע שמועות כי החברה עשויה לדווח על מחיקות הקשורות למשבר בארה"ב (
מניית טבע סגרה בירידה של 1.5% כאשר ברקע הפרסום כי החברה נחלה בסוף השבוע הפסד משפטי סביב תרופת ה-Actonel המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס. המנצחת במאבק המשפטי היא חברת פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הבריאות מארה"ב.
מניית כיל המשיכה להתממש וסגרה בירידה של 4% תוך שהיא מרכזת את המחזור המסחר הגדול בבורסה. החולשה במניית כיל מגיעה על רקע החולשה במניות ענף הדשנים בעולם, כאשר בסוף השבוע המגמה השלילית בוול סטריט לא פסחה על פוטאש, מוזאיק ואחרות, את מניותיהן ננעלו בירידות שערים. הירידה במניית כיל גוררת מטה גם את החברה האם, הלא היא החברה לישראל, שנחלשת בכ-4%.
דיסקונט השקעות, המחזיקה באמצעות חברה בת כ-26.4% מהון המניות של .GVT מברזיל, הודיעה היום כי מכרה בחמישי האחרון חלק מאחזקתה במניות של החברה הברזילאית. המניות הנמכרות מהוות כ-3.5% מהון המניות של החברה הברזילאית והתמורה עבורן הינה בסכום כולל של כ-167 מיליון ריאל ברזילאי, לפי מחיר של 37.5 ריאל ברזילאי למניה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
