מדדי הבורסה ננעלו באדום בוהק: מדד מניות היתר-50 צנח 6.77%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את היום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים חדות מאוד. מדד המעו"ף השיל 3.25% ומדד היתר-50 הגדיל לעשות, עם ירידה של קרוב ל-7%. מעבר לרוח השלילית מכיוון וול סטריט, ההסלמה בגיזרת עזה ודאי לא הוסיפה.
וול סטריט ידעה סוף שבוע שלילי במיוחד. מדד הנאסד"ק השיל ביום שישי 2.6% מערכו ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5%. הירידות החדות הגיעו בעקבות דוחותיה המאכזבים של ענקית הביטוח AIG, וכן על רקע נתונים מאקרו-כלכליים מאכזבים. כתוצאה מצניחת המדדים בוול סטריט התחזקו הסיכויים לקיצוץ ריבית נוסף של ה'פד' ב-75 נקודות בסיס, לרמה של 62% מרמה של 30%, על כך הצביעו החוזים העתידים על ריבית הבסיס.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 3.23% לרמה של 1,074 נקודות, מדד ת"א-75 סגר בירידה של 3.85% ל-792 נקודות ומדד הנדל"ן איבד 4.78% לרמה של 496 נקודות.
בשוק המט"ח לא מתקיים היום מסחר. ביום שישי נסגר הדולר היציג בעלייה של 0.39% ל-3.635 שקלים. בבית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסמו היום סקירה עדכנית על השקל, בה הם מציינים כי הם מתכוננים להיכנס לפוזיציית שורט נוספת על הדולר-שקל. במילים אחרות, הכלכלנים מאמינים כי התחזקות הדולר קרבה לסיומה, וכי הם מאמינים בשקל.
מניות במרכז
מניית כלל פיננסים רשמה ירידה של 7.37% על רקע רכישה נוספת בארה"ב ובעיקר על רקע שמועות כי החברה עשויה לדווח על מחיקות הקשורות למשבר בארה"ב (
מניית טבע סגרה בירידה של 1.5% כאשר ברקע הפרסום כי החברה נחלה בסוף השבוע הפסד משפטי סביב תרופת ה-Actonel המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס. המנצחת במאבק המשפטי היא חברת פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הבריאות מארה"ב.
מניית כיל המשיכה להתממש וסגרה בירידה של 4% תוך שהיא מרכזת את המחזור המסחר הגדול בבורסה. החולשה במניית כיל מגיעה על רקע החולשה במניות ענף הדשנים בעולם, כאשר בסוף השבוע המגמה השלילית בוול סטריט לא פסחה על פוטאש, מוזאיק ואחרות, את מניותיהן ננעלו בירידות שערים. הירידה במניית כיל גוררת מטה גם את החברה האם, הלא היא החברה לישראל, שנחלשת בכ-4%.
דיסקונט השקעות, המחזיקה באמצעות חברה בת כ-26.4% מהון המניות של .GVT מברזיל, הודיעה היום כי מכרה בחמישי האחרון חלק מאחזקתה במניות של החברה הברזילאית. המניות הנמכרות מהוות כ-3.5% מהון המניות של החברה הברזילאית והתמורה עבורן הינה בסכום כולל של כ-167 מיליון ריאל ברזילאי, לפי מחיר של 37.5 ריאל ברזילאי למניה.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה.
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.
