מדדי הבורסה ננעלו באדום בוהק: מדד מניות היתר-50 צנח 6.77%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את היום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים חדות מאוד. מדד המעו"ף השיל 3.25% ומדד היתר-50 הגדיל לעשות, עם ירידה של קרוב ל-7%. מעבר לרוח השלילית מכיוון וול סטריט, ההסלמה בגיזרת עזה ודאי לא הוסיפה.
וול סטריט ידעה סוף שבוע שלילי במיוחד. מדד הנאסד"ק השיל ביום שישי 2.6% מערכו ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5%. הירידות החדות הגיעו בעקבות דוחותיה המאכזבים של ענקית הביטוח AIG, וכן על רקע נתונים מאקרו-כלכליים מאכזבים. כתוצאה מצניחת המדדים בוול סטריט התחזקו הסיכויים לקיצוץ ריבית נוסף של ה'פד' ב-75 נקודות בסיס, לרמה של 62% מרמה של 30%, על כך הצביעו החוזים העתידים על ריבית הבסיס.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 3.23% לרמה של 1,074 נקודות, מדד ת"א-75 סגר בירידה של 3.85% ל-792 נקודות ומדד הנדל"ן איבד 4.78% לרמה של 496 נקודות.
בשוק המט"ח לא מתקיים היום מסחר. ביום שישי נסגר הדולר היציג בעלייה של 0.39% ל-3.635 שקלים. בבית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסמו היום סקירה עדכנית על השקל, בה הם מציינים כי הם מתכוננים להיכנס לפוזיציית שורט נוספת על הדולר-שקל. במילים אחרות, הכלכלנים מאמינים כי התחזקות הדולר קרבה לסיומה, וכי הם מאמינים בשקל.
מניות במרכז
מניית כלל פיננסים רשמה ירידה של 7.37% על רקע רכישה נוספת בארה"ב ובעיקר על רקע שמועות כי החברה עשויה לדווח על מחיקות הקשורות למשבר בארה"ב (
מניית טבע סגרה בירידה של 1.5% כאשר ברקע הפרסום כי החברה נחלה בסוף השבוע הפסד משפטי סביב תרופת ה-Actonel המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס. המנצחת במאבק המשפטי היא חברת פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הבריאות מארה"ב.
מניית כיל המשיכה להתממש וסגרה בירידה של 4% תוך שהיא מרכזת את המחזור המסחר הגדול בבורסה. החולשה במניית כיל מגיעה על רקע החולשה במניות ענף הדשנים בעולם, כאשר בסוף השבוע המגמה השלילית בוול סטריט לא פסחה על פוטאש, מוזאיק ואחרות, את מניותיהן ננעלו בירידות שערים. הירידה במניית כיל גוררת מטה גם את החברה האם, הלא היא החברה לישראל, שנחלשת בכ-4%.
דיסקונט השקעות, המחזיקה באמצעות חברה בת כ-26.4% מהון המניות של .GVT מברזיל, הודיעה היום כי מכרה בחמישי האחרון חלק מאחזקתה במניות של החברה הברזילאית. המניות הנמכרות מהוות כ-3.5% מהון המניות של החברה הברזילאית והתמורה עבורן הינה בסכום כולל של כ-167 מיליון ריאל ברזילאי, לפי מחיר של 37.5 ריאל ברזילאי למניה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
