מדדי הבורסה ננעלו באדום בוהק: מדד מניות היתר-50 צנח 6.77%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את היום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים חדות מאוד. מדד המעו"ף השיל 3.25% ומדד היתר-50 הגדיל לעשות, עם ירידה של קרוב ל-7%. מעבר לרוח השלילית מכיוון וול סטריט, ההסלמה בגיזרת עזה ודאי לא הוסיפה.
וול סטריט ידעה סוף שבוע שלילי במיוחד. מדד הנאסד"ק השיל ביום שישי 2.6% מערכו ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.5%. הירידות החדות הגיעו בעקבות דוחותיה המאכזבים של ענקית הביטוח AIG, וכן על רקע נתונים מאקרו-כלכליים מאכזבים. כתוצאה מצניחת המדדים בוול סטריט התחזקו הסיכויים לקיצוץ ריבית נוסף של ה'פד' ב-75 נקודות בסיס, לרמה של 62% מרמה של 30%, על כך הצביעו החוזים העתידים על ריבית הבסיס.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 3.23% לרמה של 1,074 נקודות, מדד ת"א-75 סגר בירידה של 3.85% ל-792 נקודות ומדד הנדל"ן איבד 4.78% לרמה של 496 נקודות.
בשוק המט"ח לא מתקיים היום מסחר. ביום שישי נסגר הדולר היציג בעלייה של 0.39% ל-3.635 שקלים. בבית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסמו היום סקירה עדכנית על השקל, בה הם מציינים כי הם מתכוננים להיכנס לפוזיציית שורט נוספת על הדולר-שקל. במילים אחרות, הכלכלנים מאמינים כי התחזקות הדולר קרבה לסיומה, וכי הם מאמינים בשקל.
מניות במרכז
מניית כלל פיננסים רשמה ירידה של 7.37% על רקע רכישה נוספת בארה"ב ובעיקר על רקע שמועות כי החברה עשויה לדווח על מחיקות הקשורות למשבר בארה"ב (
מניית טבע סגרה בירידה של 1.5% כאשר ברקע הפרסום כי החברה נחלה בסוף השבוע הפסד משפטי סביב תרופת ה-Actonel המיועדת לטיפול באוסטיאופורוזיס. המנצחת במאבק המשפטי היא חברת פרוקטר אנד גמבל, ענקית מוצרי הבריאות מארה"ב.
מניית כיל המשיכה להתממש וסגרה בירידה של 4% תוך שהיא מרכזת את המחזור המסחר הגדול בבורסה. החולשה במניית כיל מגיעה על רקע החולשה במניות ענף הדשנים בעולם, כאשר בסוף השבוע המגמה השלילית בוול סטריט לא פסחה על פוטאש, מוזאיק ואחרות, את מניותיהן ננעלו בירידות שערים. הירידה במניית כיל גוררת מטה גם את החברה האם, הלא היא החברה לישראל, שנחלשת בכ-4%.
דיסקונט השקעות, המחזיקה באמצעות חברה בת כ-26.4% מהון המניות של .GVT מברזיל, הודיעה היום כי מכרה בחמישי האחרון חלק מאחזקתה במניות של החברה הברזילאית. המניות הנמכרות מהוות כ-3.5% מהון המניות של החברה הברזילאית והתמורה עבורן הינה בסכום כולל של כ-167 מיליון ריאל ברזילאי, לפי מחיר של 37.5 ריאל ברזילאי למניה.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD
משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות
שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.
מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות
אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.
מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD,
שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן
רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה
הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות
והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה
חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.
