פסגות יוצאים במהלך כינוס מיתוגים - מעתה אמרו רק "פסגות"

בפסגות אופק מבצעים מהלך כינוס מותגים ומרכזים את פעיליות החברה תחת שם אחד כולל "פסגות" - המהלך יתוקשר באמצעות משרד הפרסום אדלר-חומסקי
משה בנימין |

בית ההשקעות פסגות אופק, יוצא במהלך אסטרטגי לחיזוק המותג, וייקרא מעתה "פסגות". זאת, במקביל לכינוס כלל מוצרי החברה, תחת שם אחד ממוקד וברור הנשען על עוצמת המותג של בית ההשקעות. מהלך הטמעת המותג "פסגות" יושלם בתקופה הקרובה.

רועי ורמוס, מנכ"ל "פסגות": "כינוס כל הפעילויות תחת המותג "פסגות" הוא צעד שיקל על הצרכן בבואו לבחור מוצרים ושירותים פיננסיים, ולזהות את הביטחון, האמינות, הידע והמקצועיות של פסגות, באופן רוחבי בכל בית ההשקעות".

מסקרים בלתי תלויים שנערכו במהלך 2007 עולה כי בית ההשקעות מוביל במגוון רחב של פרמטרים: חברת הדירוג המובילה דן אנד ברדסטריט קבעה כי פסגות אופק הינו בית ההשקעות הגדול בישראל. בנוסף, על פי מדד המותגים של גלובס לשנת 2007, בית ההשקעות הוא המוערך ביותר בקרב יועצים פיננסיים. זאת ועוד, בסקר שערך מכון המחקר מותגים השנה בקרב 400 יועצי השקעות צוינה פסגות אופק כבית ההשקעות המוערך, המקצועי והשירותי ביותר.

פסגות ישמר את המותג "גדיש" במסגרת מותג פעילות הגמל שלו, לאור סקרים שערך מהם עלה כי זהו מותג מוכר, בעל עוצמה, הנוסך בטחון בקרב עמיתי הקופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.