כן-פייט סיימה בהצלחה ניסוי פרה-קליני בתרופה למחלת העיניים אוביאיטיס
חברת כן-פייט הודיעה היום, כי הסתיים בהצלחה ניסוי פרה-קליני בתרופת ה-CF101 למחלת העיניים אוביאיטיס, המוכרת גם כדלקת הענביה. הניסוי בוצע במעבדה מובילה במכון העיניים הלאומי ((National Eye Institute – NEI המשתייך למכון הלאומי למחקר בארה"ב (ה-NIH). במסגרת הניסוי נבדקה השפעת תרופת ה-CF101 במודל פרה-קליני, ונמצא כי התרופה הפחיתה בצורה ניכרת את סממני המחלה בעיניים, ואף זוהה והוכח המנגנון האימונולוגי דרכו פועלת התרופה.
החברה התקשרה עם מעבדה במכון הלאומי למחקר בארה"ב, ה- NIH, להתחלת בדיקת יעילות תרופת ה-CF101 בטיפול באובאיטיס. במסגרת ההתקשרות, כן פייט תבצע ניסויים פרה קליניים נוספים בשיתוף עם מעבדת ה-NIH.
בעקבות כך נחתם הסכם לשיתוף פעולה בתחום המו"פ מהסוג המקובל של
M-CRADA בין כן פייט לבין ה-NIH, שיאפשר את הרחבת שיתוף הפעולה בין החברה למכון העיניים, ה-NEI. תוצאות שיתוף פעולה זה יאפשרו לחברה להתקדם לניסוי קליני שלב 2 (Phase II) בחולי אובאיטיס. אובאיטיס הינה מחלה דלקתית הפוגמת בחלקים הפנימיים של העין. השוק הנוכחי מוערך בכחצי מיליארד דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
