כן-פייט סיימה בהצלחה ניסוי פרה-קליני בתרופה למחלת העיניים אוביאיטיס
חברת כן-פייט הודיעה היום, כי הסתיים בהצלחה ניסוי פרה-קליני בתרופת ה-CF101 למחלת העיניים אוביאיטיס, המוכרת גם כדלקת הענביה. הניסוי בוצע במעבדה מובילה במכון העיניים הלאומי ((National Eye Institute – NEI המשתייך למכון הלאומי למחקר בארה"ב (ה-NIH). במסגרת הניסוי נבדקה השפעת תרופת ה-CF101 במודל פרה-קליני, ונמצא כי התרופה הפחיתה בצורה ניכרת את סממני המחלה בעיניים, ואף זוהה והוכח המנגנון האימונולוגי דרכו פועלת התרופה.
החברה התקשרה עם מעבדה במכון הלאומי למחקר בארה"ב, ה- NIH, להתחלת בדיקת יעילות תרופת ה-CF101 בטיפול באובאיטיס. במסגרת ההתקשרות, כן פייט תבצע ניסויים פרה קליניים נוספים בשיתוף עם מעבדת ה-NIH.
בעקבות כך נחתם הסכם לשיתוף פעולה בתחום המו"פ מהסוג המקובל של
M-CRADA בין כן פייט לבין ה-NIH, שיאפשר את הרחבת שיתוף הפעולה בין החברה למכון העיניים, ה-NEI. תוצאות שיתוף פעולה זה יאפשרו לחברה להתקדם לניסוי קליני שלב 2 (Phase II) בחולי אובאיטיס. אובאיטיס הינה מחלה דלקתית הפוגמת בחלקים הפנימיים של העין. השוק הנוכחי מוערך בכחצי מיליארד דולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
