לקוחות סלקום יורידו משחקים בחינם - אבל שילמדו להסתדר עם הפרסומות
לראשונה בישראל, ובין הראשונים בעולם, סלקום משיקה שירות מסחרי ראשון של הורדת משחקים בחינם עם צפייה בפרסומות - על בסיס פלטפורמה של חברת innerActive.
בסלקום מדווחים כי במסגרת הפיילוט נמצא, כי קהל גדול של משתמשים חדשים החל להוריד משחקים. 24% מהמשתתפים לא הורידו משחקים ב-6 החודשים לפני הניסוי ו-54% לא עשו זאת ב-3 החודשים שקדמו לניסוי.
סך הכל כ-78% הם משתתפים חדשים לעומת 12% בלבד שהם גיימרים כבדים. מספר ההורדות של משחקים גדל בממוצע פי 10 לעומת המצב שקדם לפיילוט.
מה מקבלים בחבילה? חוץ מפרסומות
במסגרת השירות יוכלו מנויי הסלולר של סלקום להוריד ולשחק בחינם במגוון משחקים. המשתמש יצפה בפרסומות ובתוכן שיווקי מגוון לפני המשחק ואף במהלכו, כחלק מהסביבה הוויזואלית של המשחק. המערכת תלווה את המשתמש ותספק לו תכנים נוספים וקופונים סלולריים על בסיס הצלחותיו, שאותן ניתן לממש במדיות אחרות (אתרי אינטרנט ונקודות מכירה).
בין המפרסמים הראשונים ניתן לציין את החברות מוטורולה וטבעול וחברות נוספות מתחום המזון והבידור שהביעו את הסכמתן להשתתף וישולבו בתקופה הקרובה.
שכולם ייהנו ובעיקר סלקום
קובי מרנקו, מנכ"ל לוגיה, גוף התוכן של סלקום: "השקת שירות המשחקים בחינם תקרב אלפי מנויים שלנו לעולם המשחקים ותעשיר את עולמם בחוויות חדשות. אנו מאמינים שהמודל המסחרי הייחודי יוכיח את עצמו כיעיל וכדאי לכל המעורבים: המנויים עצמם, המפרסמים והפרסומאים שייהנו מקמפיינים אפקטיביים מאוד וסלקום כמפעיל שיצרה יש מאין מנוף צמיחה חדש".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
