בעלי עניין: 83 מיליון שקל מחליפים ידיים בחברת חבס

זאת לאחר שחברת לין אור השקעות רכשה מחברת עופר אוניות את מלוא אחזקותיה בחברה. באיטונג ניתן היה לראות החלפת ידיים "צנועה" בשיעור של 28 מיליון שקל. באורמת נראה כי מאבק השליטה אינו על סף סיום - כצמן ממשיך להגדיל
שי טופז |

תנועת בעלי עניין ניכרת ניתן היה לראות השבוע בחברת הנדל"ן חבס , אשר בשליטתו של הרצל חבס המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון.

חברת חבס, העוסקת ברכישה,יזום, תכנון, הקמה ופיתוח של פרויקטים בתחום הנדל"ן למכירה ובתחום של פרויקטים למסחר ולמשרדים, ריכזה השבוע עניין בעקבות החלפת ידיים של שני בעלי עניין בחברה בהיקף כספי של מעל ל-83 מיליון שקל.

חברת לין אור השקעות רכשה השבוע (א') מחברת עופר אוניות את מלוא אחזקותיה בחבס. זאת לאחר, שקנתה מעופר אוניות 5,240,796 מניות בשער ממוצע של 16 שקל למניה ובהיקף כספי של 83.85 מיליון שקל ובכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-14.83% מהון המניות.

מניית חבס, אשר מרכזת מחזור ממוצע חודשי של כ-1.33 מיליון שקל, רשמה במהלך 2007 תשואה נאה של 32.24%. המניה פתחה את 2007 ברמה של 12.25 שקל וסיימה אותה ברמה של 16.2 שקל. אולם, רמה זו אף שהניבה למשקיע אשר החזיק אותה מתחילת השנה תשואה יפה, אין היא רמת השיא אשר נרשמה ב-18 באפריל ברמה של 17.78 שקלים.

משקיע אשר רכש את המניה בתחילת השנה והיה מממש את אחזקותיו דאז היה רושם רווח הון בשיעור של 45%. אולם, משקיע אשר נכנס ברמה זו, היה רושם בסוף 2007 הפסד הון בשיעור של כ-9%.

נכון לכתיבת שורות אלו מחיר המניה בבורסה הינו 16.55 שקל, הגבוה ב-3.4% ממחיר העסקה של בעלי העניין והמשקף לחברה שווי שוק של 613 מיליון שקל.

החלפות ידיים בהיקף של 28 מיליון שקלים לכבוד סוף 2007

החלפת ידיים נוספת ניתן היה לראות השבוע בחברת איטונג , אשר אביגדור קלנר משמש בה כיו"ר הדירקטוריון והעוסקת בתחום התעשייה והמסחר לבנייה ותשתיות.

חברת אורלייט, בעלת השליטה בחברה, רכשה השבוע (ב') את מלוא אחזקותיה של חברת אורדן בחבס. אורלייט רכשה 8,019,169 מניות בשער ממוצע של 3.517 שקל למניה ובהיקף כספי של 28.2 מיליון שקל. בכך הביאה החברה את שיעור אחזקותיה באיטונג ל-83.09% מהון המניות.

מניית איטונג איכזבה את המשקיעים במהלך השנה החולפת. מניית החברה אשר מרכזת מחזור ממוצע חודשי של 32 אלף שקל בלבד רשמה במהלך 2007 תשואה שלילית של 7.92%.

נכון לכתיבת שורות אלה מחיר המניה בבורסה הינו 3.57 שקל המשקף לחברה שווי שוק של 161 מיליון שקל.

נציין, כי איטונג הינה בעלת השליטה (54.95%) בחברת נירלט, העוסקת ביצור ושיווק צבעים ומוצרי תשתית לצבע וכמו כן בייצור ושיווק מוצרי אטימה. נירלט אשר נסחרת גם היא בבורסה התל אביבית מרכזת מחזור זעום בלבד עם ממוצע חודשי של כ-7 אלף שקל בלבד ומחיר המניה בבורסה בשיעור של 10.89 שקל משקף לנירלט שווי שוק של 143.3 מיליון שקל, שהינם 89% משווי השוק של חברת האם.

מאבקי השליטה בחברת האנרגיה הירוקה נמשכים

מחירי הנפט הגואים אשר נסחרו במהלך השבוע אף מעבר לרמה של ה-100 דולר לחבית נראה כי מדרבנים את הבכירים במשק הישראלי להגדיל אחזקותיהם בחברת האנרגיה הירוקה אורמת .

אורמת, המחזיקה ומפעילה תחנות כח המפיקות חשמל ממקורות אנרגיה ירוקה משדות גיאותרמיים, מרכזת עניין לא פעם בבורסה המקומית ונראה כי מאבקי השליטה בחברה לא עומדים להסתיים גם בזמן הקרוב.

חברת גזית אינק, אשר בשליטתו של חיים כצמן, המשיכה להגדיל גם השבוע את אחזקותיה בחברה. כצמן, אשר נראה כי אינו מוותר לברוניצקים בקלות, רכש השבוע בימים א' ו-ב' מניות החברה בהיקף כספי של כ-6.5 מיליון שקל. זאת לאחר שרכש 113,314 מניות החברה בשער ממוצע של 57.99 שקל למניה. רכישה זו נלווית לרכישה אשר דיווחנו עליה שבוע שעבר לאחר שגזית רכשה דאז 125 אלף מניות בשער ממוצע של 58.3 שקל ובהיקף כספי של 7.2 מיליון שקלים. סה"כ רכישות אלה הביאו את אחזקותיה של גזית לשיעור של 18.87% מהון המניות של אורמת.

נציין עם זאת, כי ניסיונותיו של כצמן להשתלט על החברה לא עומדים ללא מענה מצידם של הברוניצקים, בעלי השליטה בחברה. דיתה ויהודה ברוניצקי, הראו ב-20 לדצמבר כי הם לא יישבו ללא מעש לאור מסע רכישותי של כצמן והגדילו את אחזקותיהם בחברה בשיעור של 7% ובהיקף כספי של 740 מיליון שקל לרמה של 34.7% מהון המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.