כביש מספר 1: אין כניסה למשאיות

בעקבות הזיהום והפקקים: המשרד להגנת הסביבה מציע למנוע ממשאיות לעלות על חלק מהכביש בשעות הבוקר
NRG - אסף זלינגר |

אם הביטויים "עמוס משער הגיא" ו"חסום בגינות סחרוב" מצערים אתכם מדי יום, כנראה שגם אתם בין אלפי הנהגים הנאלצים לזחול כל בוקר במעלה כביש מספר 1. כדי להקל מעט על מצוקת התנועה בכניסה לירושלים, הוגשה לאחרונה הצעת החוק הבאה: כביש תל-אביב-ירושלים ייסגר לתנועת משאיות כבדות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 10:00.

את ההצעה יזמו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. המטרה: למנוע זיהום אוויר ולהקל על זרימת התנועה אל הבירה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משאיות כבדות במשקל של מעל ל-10 טון, שעושות את דרכן מהשפלה אל ירושלים בשעות העומס, מאיטות את התנועה בכביש מספר 1, יוצרות פקקים ארוכים וגורמות לזיהום אוויר מיותר.

"אין ספק שלעמידה בפקק יש נזק כלכלי, שאותו בוודאי ניתן לכמת, אבל אותנו מטרידה יותר בעיית זיהום האוויר שמייצרות המשאיות הכבדות", הסביר אתמול הממונה על מניעת זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, "פקקים מייצרים הרבה יותר זיהום מתנועה זורמת. כלומר, אם ניקח שתי מכוניות שהאחת מהן נוסעת במהירות של 50 קמ"ש והאחרת נוסעת רק עד 50 קמ"ש ונעצרת, השנייה תייצר הרבה יותר זיהום אוויר מכיוון שמרבית הזיהום נוצר בתהליך ההאצה. על ידי סגירת הכביש למשאיות הנעות לאט יותר, נוכל להבטיח תנועה זורמת ופחות זיהום".

לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, חסימת כביש מספר 1 לתנועת משאיות כבדות בשעות העומס תתרום לא רק להפחתת זיהום האוויר, אלא גם לניצול טוב יותר של דלק במכוניות. מהלך שפירושו חיסכון בכסף עבור ציבור הנוהגים לירושלים.

בעמותת אדם טבע ודין הביעו תקווה כי הצעת החוק תתקבל בהקדם, זאת כדי לבחון אם גם אחרי יישום ההצעה יהיה צורך להשקיע מיליוני שקלים בפרויקט המתוכנן להרחבת כביש מספר 1. " מלבד הצ?עת החוק הזו, עוד כמה שנים תהיה גם רכבת לירושלים", הסבירו אתמול בעמותה, "לכן, ללכת ולהרחיב היום את הכביש כשיש פתרונות אחרים לפקקים זה עלול להיות בזבוז אדיר של משאבים. הפתרון הכי זול הוא באמת לנסות ולטפל במשאיות המאטות את התנועה. יכול להיות שבסופו של דבר יצטרכו להסתפק בהרחבת השוליים של הכביש במקום הרס מוחלט של שער הגיא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.