כביש מספר 1: אין כניסה למשאיות
אם הביטויים "עמוס משער הגיא" ו"חסום בגינות סחרוב" מצערים אתכם מדי יום, כנראה שגם אתם בין אלפי הנהגים הנאלצים לזחול כל בוקר במעלה כביש מספר 1. כדי להקל מעט על מצוקת התנועה בכניסה לירושלים, הוגשה לאחרונה הצעת החוק הבאה: כביש תל-אביב-ירושלים ייסגר לתנועת משאיות כבדות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 10:00.
את ההצעה יזמו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. המטרה: למנוע זיהום אוויר ולהקל על זרימת התנועה אל הבירה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משאיות כבדות במשקל של מעל ל-10 טון, שעושות את דרכן מהשפלה אל ירושלים בשעות העומס, מאיטות את התנועה בכביש מספר 1, יוצרות פקקים ארוכים וגורמות לזיהום אוויר מיותר.
"אין ספק שלעמידה בפקק יש נזק כלכלי, שאותו בוודאי ניתן לכמת, אבל אותנו מטרידה יותר בעיית זיהום האוויר שמייצרות המשאיות הכבדות", הסביר אתמול הממונה על מניעת זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, "פקקים מייצרים הרבה יותר זיהום מתנועה זורמת. כלומר, אם ניקח שתי מכוניות שהאחת מהן נוסעת במהירות של 50 קמ"ש והאחרת נוסעת רק עד 50 קמ"ש ונעצרת, השנייה תייצר הרבה יותר זיהום אוויר מכיוון שמרבית הזיהום נוצר בתהליך ההאצה. על ידי סגירת הכביש למשאיות הנעות לאט יותר, נוכל להבטיח תנועה זורמת ופחות זיהום".
לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, חסימת כביש מספר 1 לתנועת משאיות כבדות בשעות העומס תתרום לא רק להפחתת זיהום האוויר, אלא גם לניצול טוב יותר של דלק במכוניות. מהלך שפירושו חיסכון בכסף עבור ציבור הנוהגים לירושלים.
בעמותת אדם טבע ודין הביעו תקווה כי הצעת החוק תתקבל בהקדם, זאת כדי לבחון אם גם אחרי יישום ההצעה יהיה צורך להשקיע מיליוני שקלים בפרויקט המתוכנן להרחבת כביש מספר 1. " מלבד הצ?עת החוק הזו, עוד כמה שנים תהיה גם רכבת לירושלים", הסבירו אתמול בעמותה, "לכן, ללכת ולהרחיב היום את הכביש כשיש פתרונות אחרים לפקקים זה עלול להיות בזבוז אדיר של משאבים. הפתרון הכי זול הוא באמת לנסות ולטפל במשאיות המאטות את התנועה. יכול להיות שבסופו של דבר יצטרכו להסתפק בהרחבת השוליים של הכביש במקום הרס מוחלט של שער הגיא".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
