כביש מספר 1: אין כניסה למשאיות
אם הביטויים "עמוס משער הגיא" ו"חסום בגינות סחרוב" מצערים אתכם מדי יום, כנראה שגם אתם בין אלפי הנהגים הנאלצים לזחול כל בוקר במעלה כביש מספר 1. כדי להקל מעט על מצוקת התנועה בכניסה לירושלים, הוגשה לאחרונה הצעת החוק הבאה: כביש תל-אביב-ירושלים ייסגר לתנועת משאיות כבדות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 10:00.
את ההצעה יזמו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. המטרה: למנוע זיהום אוויר ולהקל על זרימת התנועה אל הבירה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משאיות כבדות במשקל של מעל ל-10 טון, שעושות את דרכן מהשפלה אל ירושלים בשעות העומס, מאיטות את התנועה בכביש מספר 1, יוצרות פקקים ארוכים וגורמות לזיהום אוויר מיותר.
"אין ספק שלעמידה בפקק יש נזק כלכלי, שאותו בוודאי ניתן לכמת, אבל אותנו מטרידה יותר בעיית זיהום האוויר שמייצרות המשאיות הכבדות", הסביר אתמול הממונה על מניעת זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, "פקקים מייצרים הרבה יותר זיהום מתנועה זורמת. כלומר, אם ניקח שתי מכוניות שהאחת מהן נוסעת במהירות של 50 קמ"ש והאחרת נוסעת רק עד 50 קמ"ש ונעצרת, השנייה תייצר הרבה יותר זיהום אוויר מכיוון שמרבית הזיהום נוצר בתהליך ההאצה. על ידי סגירת הכביש למשאיות הנעות לאט יותר, נוכל להבטיח תנועה זורמת ופחות זיהום".
לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, חסימת כביש מספר 1 לתנועת משאיות כבדות בשעות העומס תתרום לא רק להפחתת זיהום האוויר, אלא גם לניצול טוב יותר של דלק במכוניות. מהלך שפירושו חיסכון בכסף עבור ציבור הנוהגים לירושלים.
בעמותת אדם טבע ודין הביעו תקווה כי הצעת החוק תתקבל בהקדם, זאת כדי לבחון אם גם אחרי יישום ההצעה יהיה צורך להשקיע מיליוני שקלים בפרויקט המתוכנן להרחבת כביש מספר 1. " מלבד הצ?עת החוק הזו, עוד כמה שנים תהיה גם רכבת לירושלים", הסבירו אתמול בעמותה, "לכן, ללכת ולהרחיב היום את הכביש כשיש פתרונות אחרים לפקקים זה עלול להיות בזבוז אדיר של משאבים. הפתרון הכי זול הוא באמת לנסות ולטפל במשאיות המאטות את התנועה. יכול להיות שבסופו של דבר יצטרכו להסתפק בהרחבת השוליים של הכביש במקום הרס מוחלט של שער הגיא".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
