כביש מספר 1: אין כניסה למשאיות
אם הביטויים "עמוס משער הגיא" ו"חסום בגינות סחרוב" מצערים אתכם מדי יום, כנראה שגם אתם בין אלפי הנהגים הנאלצים לזחול כל בוקר במעלה כביש מספר 1. כדי להקל מעט על מצוקת התנועה בכניסה לירושלים, הוגשה לאחרונה הצעת החוק הבאה: כביש תל-אביב-ירושלים ייסגר לתנועת משאיות כבדות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 10:00.
את ההצעה יזמו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. המטרה: למנוע זיהום אוויר ולהקל על זרימת התנועה אל הבירה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משאיות כבדות במשקל של מעל ל-10 טון, שעושות את דרכן מהשפלה אל ירושלים בשעות העומס, מאיטות את התנועה בכביש מספר 1, יוצרות פקקים ארוכים וגורמות לזיהום אוויר מיותר.
"אין ספק שלעמידה בפקק יש נזק כלכלי, שאותו בוודאי ניתן לכמת, אבל אותנו מטרידה יותר בעיית זיהום האוויר שמייצרות המשאיות הכבדות", הסביר אתמול הממונה על מניעת זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, "פקקים מייצרים הרבה יותר זיהום מתנועה זורמת. כלומר, אם ניקח שתי מכוניות שהאחת מהן נוסעת במהירות של 50 קמ"ש והאחרת נוסעת רק עד 50 קמ"ש ונעצרת, השנייה תייצר הרבה יותר זיהום אוויר מכיוון שמרבית הזיהום נוצר בתהליך ההאצה. על ידי סגירת הכביש למשאיות הנעות לאט יותר, נוכל להבטיח תנועה זורמת ופחות זיהום".
לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, חסימת כביש מספר 1 לתנועת משאיות כבדות בשעות העומס תתרום לא רק להפחתת זיהום האוויר, אלא גם לניצול טוב יותר של דלק במכוניות. מהלך שפירושו חיסכון בכסף עבור ציבור הנוהגים לירושלים.
בעמותת אדם טבע ודין הביעו תקווה כי הצעת החוק תתקבל בהקדם, זאת כדי לבחון אם גם אחרי יישום ההצעה יהיה צורך להשקיע מיליוני שקלים בפרויקט המתוכנן להרחבת כביש מספר 1. " מלבד הצ?עת החוק הזו, עוד כמה שנים תהיה גם רכבת לירושלים", הסבירו אתמול בעמותה, "לכן, ללכת ולהרחיב היום את הכביש כשיש פתרונות אחרים לפקקים זה עלול להיות בזבוז אדיר של משאבים. הפתרון הכי זול הוא באמת לנסות ולטפל במשאיות המאטות את התנועה. יכול להיות שבסופו של דבר יצטרכו להסתפק בהרחבת השוליים של הכביש במקום הרס מוחלט של שער הגיא".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
