כביש מספר 1: אין כניסה למשאיות

בעקבות הזיהום והפקקים: המשרד להגנת הסביבה מציע למנוע ממשאיות לעלות על חלק מהכביש בשעות הבוקר
NRG - אסף זלינגר |

אם הביטויים "עמוס משער הגיא" ו"חסום בגינות סחרוב" מצערים אתכם מדי יום, כנראה שגם אתם בין אלפי הנהגים הנאלצים לזחול כל בוקר במעלה כביש מספר 1. כדי להקל מעט על מצוקת התנועה בכניסה לירושלים, הוגשה לאחרונה הצעת החוק הבאה: כביש תל-אביב-ירושלים ייסגר לתנועת משאיות כבדות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 10:00.

את ההצעה יזמו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. המטרה: למנוע זיהום אוויר ולהקל על זרימת התנועה אל הבירה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משאיות כבדות במשקל של מעל ל-10 טון, שעושות את דרכן מהשפלה אל ירושלים בשעות העומס, מאיטות את התנועה בכביש מספר 1, יוצרות פקקים ארוכים וגורמות לזיהום אוויר מיותר.

"אין ספק שלעמידה בפקק יש נזק כלכלי, שאותו בוודאי ניתן לכמת, אבל אותנו מטרידה יותר בעיית זיהום האוויר שמייצרות המשאיות הכבדות", הסביר אתמול הממונה על מניעת זיהום מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, אבי מושל, "פקקים מייצרים הרבה יותר זיהום מתנועה זורמת. כלומר, אם ניקח שתי מכוניות שהאחת מהן נוסעת במהירות של 50 קמ"ש והאחרת נוסעת רק עד 50 קמ"ש ונעצרת, השנייה תייצר הרבה יותר זיהום אוויר מכיוון שמרבית הזיהום נוצר בתהליך ההאצה. על ידי סגירת הכביש למשאיות הנעות לאט יותר, נוכל להבטיח תנועה זורמת ופחות זיהום".

לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, חסימת כביש מספר 1 לתנועת משאיות כבדות בשעות העומס תתרום לא רק להפחתת זיהום האוויר, אלא גם לניצול טוב יותר של דלק במכוניות. מהלך שפירושו חיסכון בכסף עבור ציבור הנוהגים לירושלים.

בעמותת אדם טבע ודין הביעו תקווה כי הצעת החוק תתקבל בהקדם, זאת כדי לבחון אם גם אחרי יישום ההצעה יהיה צורך להשקיע מיליוני שקלים בפרויקט המתוכנן להרחבת כביש מספר 1. " מלבד הצ?עת החוק הזו, עוד כמה שנים תהיה גם רכבת לירושלים", הסבירו אתמול בעמותה, "לכן, ללכת ולהרחיב היום את הכביש כשיש פתרונות אחרים לפקקים זה עלול להיות בזבוז אדיר של משאבים. הפתרון הכי זול הוא באמת לנסות ולטפל במשאיות המאטות את התנועה. יכול להיות שבסופו של דבר יצטרכו להסתפק בהרחבת השוליים של הכביש במקום הרס מוחלט של שער הגיא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: