העסקה עם לבנון: התקבל מידע על החטופים
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אומר כי החזרת גופתו של האזרח הישראלי מלבנון הוא "מהלך במסגרת המשא ומתן להשבת החיילים רגב וגולדווסר". אולמרט הכריז כי ביצע מהלך משמעותי במסגרת המאמצים להשיב את החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. הערב הוחזרו לישראל גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחיפה, בתמורה לגופותיהם של שני לוחמי חיזבאללה, אסיר לבנוני ומידע על גורל החיילים החטופים.
משפחות החיילים החטופים בלבנון עודכנו על כל פרטי העסקה, מה שמצביע על קשר אפשרי בין המהלך היום למאמצים לשחרורם של רגב וגולדווסר. במסגרת העסקה התקבל מידע על שני החיילים, ובלשכת ראש הממשלה מגדירים את העסקה כמהלך משמעותי.רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" ורשתות הטלוויזיה בלבנון דיווחו הערב כי במסגרת החזרת הגופות והחזרת האסיר קיבלה ישראל מידע הקשור לגורלו של הנווט הנעדר רון ארד ולא בגורל החיילים החטופים.
סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה היום, בניגוד לדברי הגורמים הישראלים, כי חיזבאללה היה מעורב ישירות בעסקה, וציינה כי זוהי עסקת חילופי השבויים הרביעית בין ישראל לחיזבאללה. ברשת "אל-ג'זירה", לעומת זאת, מדווחים כי למהלך הערב אין, ככל הנראה, קשר לעסקת חילופי השבויים בין ישראל וחיזבאללה, הנוגעת לחיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. לפי הדיווח, העסקה בין ישראל וחיזבאללה תהיה בהיקף אזורי ותכלול גם מעורבות איראנית.
הישראלי טבע ונסחף ללבנון
העסקה שנערכה הערב בין ישראל ללבנון הועברה לארץ גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחוף הים בחיפה, וללבנון הועברו גופותיהם של שני אנשי חיזבאללה ואסיר לבנוני חי. דויט, תושב באר-שבע בן 28, טבע כשהגיע לבקר את חבריו בחיפה.
משעות הבוקר נאספו במעבר הגבול בין ישראל ללבנון עשרות כתבים וצלמים מהארץ ומהעולם כדי לתעד את העסקה. צה"ל הכריז על מעבר הגבול כעל שטח צבאי סגור וכלי התקשורת והאזרחים הוצאו מהמקום, שם נותרו גורמי צבא ומשטרה יחד עם גורמים בינלאומיים כדי לקבל את גופת הישראלי.
סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה הערב כי הצלב האדום הבינלאומי קיבל הערב לידיו, בשעה 17:15, את גופותיהם של שני אנשי החיזבאללה, עלי ווזוואז ומוחמד דמשק ואת האסיר חסן נעים עקיל. השיירה של הצלב האדום עשתה את דרכה לעבר מעבר ראש הנקרה כדי למסור את הגופות ואת האסיר לידי השלטונות הלבנוניים, לקראת מסירתם לידי בני משפחותיהם.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
