העסקה עם לבנון: התקבל מידע על החטופים

לשכת רה"מ: העסקה שבוצעה הערב, במהלכה הוחזרה גופת אזרח לישראל תמורת אסיר לבנוני וגופות שני פעילי חיזבאללה, תקדם שחרור רגב וגולדווסר. דיווח בלבנון: עבר מידע על ארד

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אומר כי החזרת גופתו של האזרח הישראלי מלבנון הוא "מהלך במסגרת המשא ומתן להשבת החיילים רגב וגולדווסר". אולמרט הכריז כי ביצע מהלך משמעותי במסגרת המאמצים להשיב את החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. הערב הוחזרו לישראל גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחיפה, בתמורה לגופותיהם של שני לוחמי חיזבאללה, אסיר לבנוני ומידע על גורל החיילים החטופים.

משפחות החיילים החטופים בלבנון עודכנו על כל פרטי העסקה, מה שמצביע על קשר אפשרי בין המהלך היום למאמצים לשחרורם של רגב וגולדווסר. במסגרת העסקה התקבל מידע על שני החיילים, ובלשכת ראש הממשלה מגדירים את העסקה כמהלך משמעותי.רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" ורשתות הטלוויזיה בלבנון דיווחו הערב כי במסגרת החזרת הגופות והחזרת האסיר קיבלה ישראל מידע הקשור לגורלו של הנווט הנעדר רון ארד ולא בגורל החיילים החטופים.

סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה היום, בניגוד לדברי הגורמים הישראלים, כי חיזבאללה היה מעורב ישירות בעסקה, וציינה כי זוהי עסקת חילופי השבויים הרביעית בין ישראל לחיזבאללה. ברשת "אל-ג'זירה", לעומת זאת, מדווחים כי למהלך הערב אין, ככל הנראה, קשר לעסקת חילופי השבויים בין ישראל וחיזבאללה, הנוגעת לחיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. לפי הדיווח, העסקה בין ישראל וחיזבאללה תהיה בהיקף אזורי ותכלול גם מעורבות איראנית.

הישראלי טבע ונסחף ללבנון

העסקה שנערכה הערב בין ישראל ללבנון הועברה לארץ גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחוף הים בחיפה, וללבנון הועברו גופותיהם של שני אנשי חיזבאללה ואסיר לבנוני חי. דויט, תושב באר-שבע בן 28, טבע כשהגיע לבקר את חבריו בחיפה.

משעות הבוקר נאספו במעבר הגבול בין ישראל ללבנון עשרות כתבים וצלמים מהארץ ומהעולם כדי לתעד את העסקה. צה"ל הכריז על מעבר הגבול כעל שטח צבאי סגור וכלי התקשורת והאזרחים הוצאו מהמקום, שם נותרו גורמי צבא ומשטרה יחד עם גורמים בינלאומיים כדי לקבל את גופת הישראלי.

סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה הערב כי הצלב האדום הבינלאומי קיבל הערב לידיו, בשעה 17:15, את גופותיהם של שני אנשי החיזבאללה, עלי ווזוואז ומוחמד דמשק ואת האסיר חסן נעים עקיל. השיירה של הצלב האדום עשתה את דרכה לעבר מעבר ראש הנקרה כדי למסור את הגופות ואת האסיר לידי השלטונות הלבנוניים, לקראת מסירתם לידי בני משפחותיהם.

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.