העסקה עם לבנון: התקבל מידע על החטופים
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אומר כי החזרת גופתו של האזרח הישראלי מלבנון הוא "מהלך במסגרת המשא ומתן להשבת החיילים רגב וגולדווסר". אולמרט הכריז כי ביצע מהלך משמעותי במסגרת המאמצים להשיב את החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. הערב הוחזרו לישראל גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחיפה, בתמורה לגופותיהם של שני לוחמי חיזבאללה, אסיר לבנוני ומידע על גורל החיילים החטופים.
משפחות החיילים החטופים בלבנון עודכנו על כל פרטי העסקה, מה שמצביע על קשר אפשרי בין המהלך היום למאמצים לשחרורם של רגב וגולדווסר. במסגרת העסקה התקבל מידע על שני החיילים, ובלשכת ראש הממשלה מגדירים את העסקה כמהלך משמעותי.רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" ורשתות הטלוויזיה בלבנון דיווחו הערב כי במסגרת החזרת הגופות והחזרת האסיר קיבלה ישראל מידע הקשור לגורלו של הנווט הנעדר רון ארד ולא בגורל החיילים החטופים.
סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה היום, בניגוד לדברי הגורמים הישראלים, כי חיזבאללה היה מעורב ישירות בעסקה, וציינה כי זוהי עסקת חילופי השבויים הרביעית בין ישראל לחיזבאללה. ברשת "אל-ג'זירה", לעומת זאת, מדווחים כי למהלך הערב אין, ככל הנראה, קשר לעסקת חילופי השבויים בין ישראל וחיזבאללה, הנוגעת לחיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. לפי הדיווח, העסקה בין ישראל וחיזבאללה תהיה בהיקף אזורי ותכלול גם מעורבות איראנית.
הישראלי טבע ונסחף ללבנון
העסקה שנערכה הערב בין ישראל ללבנון הועברה לארץ גופתו של גבריאל דויט, שטבע לפני כשנתיים בחוף הים בחיפה, וללבנון הועברו גופותיהם של שני אנשי חיזבאללה ואסיר לבנוני חי. דויט, תושב באר-שבע בן 28, טבע כשהגיע לבקר את חבריו בחיפה.
משעות הבוקר נאספו במעבר הגבול בין ישראל ללבנון עשרות כתבים וצלמים מהארץ ומהעולם כדי לתעד את העסקה. צה"ל הכריז על מעבר הגבול כעל שטח צבאי סגור וכלי התקשורת והאזרחים הוצאו מהמקום, שם נותרו גורמי צבא ומשטרה יחד עם גורמים בינלאומיים כדי לקבל את גופת הישראלי.
סוכנות הידיעות הלבנונית דיווחה הערב כי הצלב האדום הבינלאומי קיבל הערב לידיו, בשעה 17:15, את גופותיהם של שני אנשי החיזבאללה, עלי ווזוואז ומוחמד דמשק ואת האסיר חסן נעים עקיל. השיירה של הצלב האדום עשתה את דרכה לעבר מעבר ראש הנקרה כדי למסור את הגופות ואת האסיר לידי השלטונות הלבנוניים, לקראת מסירתם לידי בני משפחותיהם.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
