חשש בצה"ל: מכתבי אזהרה יישלחו לאלופים
צה"ל נערך לוינוגרד: בעקבות החשש כי ועדת וינוגרד עלולה להסיק מסקנות אישיות נגד קצינים בכירים בצה"ל בדוח הסופי, שיתפרסם בחודשים הקרובים, פנתה הסנגורית הצבאית הראשית לפני כחודש לחברי ועדת וינוגרד, בבקשה לאפשר לחיילים ולקצינים המוזכרים בדוח להגן על עצמם, עוד בטרם יפורסם הדוח בפני הציבור. בתגובה, הודיע אתמול יו"ר הוועדה, השופט (בדימוס) אליהו וינוגרד, לסנגורית הצבאית כי הוועדה תשלח ככל הנראה מכתבי אזהרה למי שעלולים להיפגע מעבודתה. בצה"ל מעריכים כי בין המוזהרים יהיו גם הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' דן חלוץ, סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי וכן אלוף פיקוד הצפון הנוכחי וראש אגף המבצעים לשעבר, האלוף גדי אייזנקוט.
לפיה מכתבי האזהרה יישלחו למעורבים, הגיעה בעקבות פנייה של הסנגורית הצבאית הראשית בחודש שעבר. במכתב שכתבה לחברי הוועדה, טענה הסנגורית כי ראוי לשמור על זכויותיהם של קציני וחיילי צה"ל העלולים להיפגע מדוח הוועדה. לדבריה, יש לאפשר להם לעיין בחומר הראיות שהוצג בפני הוועדה, לחקור עדים ולהשלים את טיעוניהם בפני הוועדה, עוד בטרם יפורסם הדוח המלא.
בנוסף, ביקשה הסנגורית הצבאית מהוועדה להודיע לכל אחד מחיילי צה"ל או קציניו, העלולים להיפגע, באיזה אופן הוא עלול להיפגע מדוח הוועדה.
לפי ההערכות בצה"ל, בין המועמדים לקבל מכתבי אזהרה יהיו הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף דן חלוץ, אלוף פיקוד הצפון לשעבר, האלוף במיל' אודי אדם, סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, ראש אגף המבצעים לשעבר ואלוף פיקוד הצפון הנוכחי, האלוף גדי אייזנקוט ומפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ.
מועד פרסום הדוח טרם נקבע
בתשובתו של השופט (בדימוס) וינוגרד, העומד בראש הוועדה, הוא ציין כי הוועדה תעניק משקל רב לזכותם של מי שעלולים להיפגע מהדוח הסופי, והיא תאפשר להם לדעת את מהות הבדיקה ולקבל הזדמנות נאותה לטעון בפני הוועדה. עוד ציין השופט כי מכתבי אזהרה יישלחו למי שעלולים להיפגע מעבודת הוועדה, אחרי שאלה יזוהו על ידיה.
בתגובה שפרסמה באמצעי התקשורת, ביקשה ועדת וינוגרד להבהיר כי מועד פרסום דוח הוועדה טרם נקבע, וכי עומדים בפניה, על פי הערכתה, כמה חודשים
נוספים של עבודה על מנת לסיים את הבדיקה בנושאים ספציפיים. בנוסף, הודיעה הוועדה כי טרם החליטה, אם בכלל, להגיש מכתבי אזהרה למי מהמעורבים בצה"ל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
