עושים הסטוריה? רפורמת החיתום תיכנס לתוקף ב-1 ביולי
התיקונים לתקנות ניירות ערך שאישרה ועדת הכספים לפני מספר חודשים בנוגע לשיטת החיתום החדשה ייכנסו לתוקף החל מיום ראשון הקרוב, 1 ביולי 2007. יחד עם התיקון לחוק ניירות ערך שאושר עוד ב-2004, הדבר מהווה את התיקון הנרחב ביותר באשר לדרך התנהלותו של השוק הראשוני מאז נחקק חוק ניירות ערך ב- 1968.
תהליך העברת הרפורמה נמשך כמעט עשור. מטרתה העיקרית של הרפורמה היא להקל באופן משמעותי על תהליך ההנפקה לציבור ולעודד השתתפות של משקיעים מוסדיים זרים וחתמים זרים בהנפקות.
עיקרי השינויים בהשוואה למצב שהיה קיים עד כה:
1. הצעה על פי טיוטת תשקיף (road show)
ערב התיקון לא ניתן היה להציע ניירות ערך לציבור אלא רק על פי תשקיף שקיבל את היתר הרשות. בהתאם לחקיקה החדשה ניתן יהיה להציע ניירות ערך לציבור כבר על סמך טיוטה עוד בטרם היתר הרשות ובתנאי שהיא: (1) הופקדה ברשות, (2) אושרה על ידי דירקטוריון החברה ו- (3) נחתמה בידי המנפיק ואחד מהמיועדים לשמש כחתם מתמחר בהנפקה. חתם מתמחר הוגדר כחתם המשתתף בקביעת מחיר ההנפקה. לא ניתן יהיה למכור את ניירות הערך ללא תשקיף שקיבל את היתר הרשות.
2. מכירה שלא על פי מכרז (השיטה הלא אחידה)
על פי המצב ערב התיקון, הצעה לציבור של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה תיעשה במכרז. על פי התיקון שאושר תוצע שיטה נוספת שלפיה:
• בהצעה המובטחת בחיתום תותר מכירה למשקיעים מוסדיים לפי שיקול דעת החתם באשר לשאלה למי למכור את ניירות הערך וכמה למכור לכל אחד מהם. על המחיר להיות אחיד לכל (משקיעים מוסדיים הם ברובם קופות גמל, קרנות נאמנות וגופים דומים המנהלים כספי ציבור).
• תותר מכירה למי שאינם מוסדיים בשיטה הלא אחידה אך במספר מגבלות:
• ההצעה תהיה בדרך של מכרז על כמות – המחיר למי שאינם מוסדיים יהיה זהה לזה בו נמכרו ניירות הערך למוסדיים כך שעל המבקש לרכוש ניירות ערך לקבוע רק את הכמות שברצונו לרכוש. הכמות שתתקבל על ידי כל מבקש תקבע על פי היחס שבין גודל בקשתו לסך הבקשות שהוגשו.
• כמות ניירות הערך שתמכר למי שאינם מוסדיים לא תעלה על 30 אחוזים מסך ניירות הערך המוצעים.
יש להדגיש כי השיטה החדשה היא חלופה לשיטה הנהוגה עד כה. כלומר, חברה שתרצה בכך תוכל להמשיך ולהציע ניירות ערך במכרז. ואולם, יחול איסור על קביעת מחיר מירבי במכרזים.
3. לוח זמנים להנפקה
ערב התיקון נדרש המנפיק לכלול בתשקיף שמקבל את היתר הרשות את כל הפרטים בלא יוצא מן הכלל ובהם את כמות ניירות הערך המוצעים ואת מחיר ההצעה. מצב זה יצר חשיפה לחברה ולחתמים במשך חמישה ימי עסקים שבין קבלת ההיתר לתשקיף לבין תחילת המכירה לשינויים בסביבה הכלכלית ובמצב השוק שעלולים לשנות את המחיר הכלכלי של נייר הערך. חשיפה זו יצרה למנפיק ולחתם סיכון כלכלי.
בהתאם לחקיקה החדשה ניתן יהיה לפרסם את כמות ניירות הערך המוצעים ואת מחיר ההצעה בנפרד מהתשקיף ובמועד סמוך למכירה, תוך מיזעור החשיפה כאמור.
4. מגבלות על ניגודי עניינים של חתמים
במסגרת התיקון הוטלו מגבלות חדשות על דרך פעולתם של החתמים והוחמרו מגבלות קיימות.
צעדים אלו נדרשו לאור הניסיון - שנצבר, בין היתר, בביקורות שערכה הרשות - ובעיקר לאור הכוח הגדול בהרבה שיהיה בידי החתמים במסגרת החקיקתית החדשה. כמו כן יקוים מעתה ואילך מרשם חתמים סטטוטורי.
5. קביעת דרישות כשירות מיוחדות מחתמים זרים בכדי לאפשר את פעילותם בארץ
אחת ממטרות תיקוני החקיקה המרכזיות היתה כאמור, פתיחת המשק למשקיעים וחתמים זרים. צעד מרכזי שאיפשר זאת היה אימוץ שיטת המכירה הלא-אחידה הרווחת בעולם המערבי.כדי להשלים נדבך זה נקבע כי חתמים זרים יוכלו לפעול בהסתמך על תנאי כשירות כפי שאלו נדרשים מהם בשווקים בחו"ל. במטרה למנוע ניצול לרעה של הקלה זו היא תחול, בשלב זה, רק על אותם שווקים שנמצאו כמפוקחים ביותר בעולם – ארה"ב ואנגליה.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
כטב"ם איתן (חיל אוויר)גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.
