ברוש: מחיר קיצור שבוע העבודה - 24 מיליארד ש' בשנה
התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת החוק לקיצור שבוע העבודה ל-4.5 ימי עבודה. כך אמר היום (27/6) שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בהופיעו בכנס קיסריה שהתקיים בחיפה. על פי הצעת החוק שיזם יו"ר מפלגת מפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אשר נידונה בימים אלו בכנסת, תושבי ישראל יצאו לחופשת השבת ביום שישי בצהריים וישובו ממנה לעבודה רק ביום שני בבוקר. הצעה זו, מפתה ככל שהיא נשמעת, תוביל לדבריו של יו"ר התאחדות התעשיינים, להפסד כספי של כ-23.8 מיליארד שקל בשנה למשק, מתוכם ההפסד הכספי לתעשייה יגיע ל-6 מיליארד שקלים, (המהווים קרוב ל-2% מפדיון התעשייה). "המשמעות היא תוספת של כ-40,000 מובטלים למשק", טען ברוש. לדבריו של ברוש, הפסד כספי זה לוקח בחשבון את התוספת הכוללת לעלות העבודה שתוטל על המעסיקים בגין מעבר לשבוע עבודה בן 4.5 ימים, וכן את ערכו הכספי של הפסד התפוקה בשל פגיעה בפריון העבודה ובשל אפקט התפוקה השולית הפוחתת בסוף כל יום. ברוש טוען, כי קיצור שבוע העבודה במסגרת החוק, פוגע בגמישות שבוע העבודה, המתאפשרת כיום על-פי החוק. זאת ועוד, לא מוכרת לנו בעולם, מתכונת כלל משקית של עבודה המוגבלת ל-4 - 4.5 ימי עבודה בשבוע. ברוש הביע חשש, כי קיצור שבוע העבודה יביא לגלישה ל-4 ימי עבודה בשבוע, זאת לנוכח המגבלות בעבודה ביום ו'. בנוסף, אומר כי לפחות חלק מהעובדים ייאלצו לבצע את סידוריהם על חשבון שעות העבודה, דבר שיפגע ביעילות העבודה.כמו כן, המעבר לשבוע עבודה בן 4.5 ימים צפוי להביא לעומסים רבים בכל ערוצי ההובלה, הן בנמלי הים והאוויר והן בדרכי התחבורה היבשתיים - בכבישים, זאת במטרה לשמור על קצב והיקף משלוחי הסחורות בתוך הארץ ולחו"ל. נשיא איגוד לשכות המסחר מעריך שעלות הרפורמה תגיע ל-30 מיליארד שקל בשנה "אפשר לדבר על קיצור שבוע העבודה במונחים של אסון למשק ממש, שכן ההצעה הקיימת תביא להפסד של כ- 30 מיליארד שקל למשק. אם ההצעה תתקבל, מתוך 365 ימים בשנה, יוותרו 210 ימי עבודה בלבד." כך אמר היום (27.6.07) אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס קיסריה. לדבריו, אם תתקבל ההצעה, קיימת סבירות גבוהה שבפועל ביום שישי לא יעבדו או יצמצמו מאוד את שעות העבודה. יום שישי עלול להפוך ליום עבודה אבוד. לין ציין כי הניסיון הבינלאומי מלמד שירידה חדה בשעות העבודה גוררת עליה משמעותית בשכר הריאלי ומהווה גורם מרכזי לשיעור גידול נמוך בתעסוקה ולשיעור אבטלה גבוה. במדינות אירופה, קטן מספר שעות העבודה השבועיות בשיעור ממוצע של למעלה מ-20% משנות ה-70 ועד היום. בצרפת, לאחר שקוצר שבוע העבודה ל 36 שעות היה צורך בחוק להרחיבו מחדש. לעומת זאת, בארה"ב, בה הצמצום בשעות העבודה השבועיות היה יחסית צנוע (בשיעור ממוצע של כ-5%), השכר הריאלי עלה בצורה מתונה והתעסוקה גדלה בשיעור גדול משמעותית מאשר באירופה.
