ברוש: מחיר קיצור שבוע העבודה - 24 מיליארד ש' בשנה
התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת החוק לקיצור שבוע העבודה ל-4.5 ימי עבודה. כך אמר היום (27/6) שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בהופיעו בכנס קיסריה שהתקיים בחיפה.
על פי הצעת החוק שיזם יו"ר מפלגת מפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אשר נידונה בימים אלו בכנסת, תושבי ישראל יצאו לחופשת השבת ביום שישי בצהריים וישובו ממנה לעבודה רק ביום שני בבוקר.
הצעה זו, מפתה ככל שהיא נשמעת, תוביל לדבריו של יו"ר התאחדות התעשיינים, להפסד כספי של כ-23.8 מיליארד שקל בשנה למשק, מתוכם ההפסד הכספי לתעשייה יגיע ל-6 מיליארד שקלים, (המהווים קרוב ל-2% מפדיון התעשייה). "המשמעות היא תוספת של כ-40,000 מובטלים למשק", טען ברוש.
לדבריו של ברוש, הפסד כספי זה לוקח בחשבון את התוספת הכוללת לעלות העבודה שתוטל על המעסיקים בגין מעבר לשבוע עבודה בן 4.5 ימים, וכן את ערכו הכספי של הפסד התפוקה בשל פגיעה בפריון העבודה ובשל אפקט התפוקה השולית הפוחתת בסוף כל יום.
ברוש טוען, כי קיצור שבוע העבודה במסגרת החוק, פוגע בגמישות שבוע העבודה, המתאפשרת כיום על-פי החוק. זאת ועוד, לא מוכרת לנו בעולם, מתכונת כלל משקית של עבודה המוגבלת ל-4 - 4.5 ימי עבודה בשבוע.
ברוש הביע חשש, כי קיצור שבוע העבודה יביא לגלישה ל-4 ימי עבודה בשבוע, זאת לנוכח המגבלות בעבודה ביום ו'. בנוסף, אומר כי לפחות חלק מהעובדים ייאלצו לבצע את סידוריהם על חשבון שעות העבודה, דבר שיפגע ביעילות העבודה.כמו כן, המעבר לשבוע עבודה בן 4.5 ימים צפוי להביא לעומסים רבים בכל ערוצי ההובלה, הן בנמלי הים והאוויר והן בדרכי התחבורה היבשתיים - בכבישים, זאת במטרה לשמור על קצב והיקף משלוחי הסחורות בתוך הארץ ולחו"ל.
נשיא איגוד לשכות המסחר מעריך שעלות הרפורמה תגיע ל-30 מיליארד שקל בשנה
"אפשר לדבר על קיצור שבוע העבודה במונחים של אסון למשק ממש, שכן ההצעה הקיימת תביא להפסד של כ- 30 מיליארד שקל למשק. אם ההצעה תתקבל, מתוך 365 ימים בשנה, יוותרו 210 ימי עבודה בלבד." כך אמר היום (27.6.07) אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס קיסריה.
לדבריו, אם תתקבל ההצעה, קיימת סבירות גבוהה שבפועל ביום שישי לא יעבדו או יצמצמו מאוד את שעות העבודה. יום שישי עלול להפוך ליום עבודה אבוד.
לין ציין כי הניסיון הבינלאומי מלמד שירידה חדה בשעות העבודה גוררת עליה משמעותית בשכר הריאלי ומהווה גורם מרכזי לשיעור גידול נמוך בתעסוקה ולשיעור אבטלה גבוה.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.