איגוד הבנקים: הירידה בחובות המסופקים חיובית למשק
השיפור המשמעותי ביותר שנרשם בדוחות הבנקים האחרונים הוא הירידה בחובות המסופקים אשר משקפים את השיפור במשק. מניתוח של איגוד הבנקים לדוחותיהם של חמשת הבנקים הגדולים בישראל עולה, כי ההפרשות לחובות מסופקים צנחו ב-52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. באיגוד הבנקים מציינים, כי נתון זה, מצביע על הערכות הבנקים בדבר יכולת החזר החובות של נוטלי ההלוואות. ירידה כה חדה בסעיף זה, הן בנתון הממוצע של כלל המערכת והן בנתונים הספציפיים של כל אחד ואחד מהבנקים, מעידה גם על שיפור כללי במצב הלווים במשק. נתוני הבנקים מצטרפים לנתונים החיוביים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון ב-6.3% בחישוב שנתי, ולנתונים על המשך הירידה ברמת האבטלה לרמה של 7.7%. מניתוח שנערך על-ידי כלכלני איגוד הבנקים עולה, כי במגזר העסקי רשמו הבנקים ירידה חדה של 46% בהפרשות לחובות מסופקים. היקף ההפרשות לחובות מסופקים במגזר העסקי ירד מ-463 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2006 ל-251 מיליון שקל ברבעון החולף. ירידה זו מוסברת הן בשיפור איכות תיקי האשראי בבנקים והן בשיפור שחל במגזר העסקי בארץ, שבא לידי ביטוי בעלייה ביכולת ההחזר של לוקחי ההלוואות. הטבת מצבו של המגזר העסקי באה לידי ביטוי גם בנתוני הלמ"ס לרבעון הראשון, המצביעים על עלייה של 6.5% בתמ"ג העסקי. סקר החברות של בנק ישראל לרבעון הראשון הצביע אף הוא על המשך מגמת העלייה בפעילות הכלכלית במשק. ההפרשות לחובות מסופקים במגזרי העסקים הגדולים והבינוניים (המגזר העסקי והמסחרי) ירדו ברבעון הראשון בשיעור חד של 52%, והן הסתכמו ב-181 מיליון שקל בלבד. במגזר העסקים הקטנים נרשמה ירידה של 21% בהפרשות לחובות מסופקים לרמה של 70 מיליון שקל. גם במגזר משקי הבית נרשמה צניחה בהפרשות שהגיעה לשיעור של 62%. ירידה זו הושפעה מהפרשות מיוחדות בתחום המשכנתאות שבוצעו בתקופה המקבילה ב-2006 בעקבות יישום הוראות בנק ישראל. עוד נמסר מהאיגוד, כי הקיטון החד בהפרשות לחובות מסופקים מתרחש על אף גידול בפעילות האשראי של הבנקים. גובה האשראי לציבור שנרשם בדו"חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים בסוף הרבעון החולף הסתכם לכ- 587 מיליארד שקל, לעומת כ-574 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. כלומר, הקיטון בהפרשות לחובות מסופקים התרחש על אף עלייה של 2.12% בהיקף האשראי שנתנו הבנקים לציבור. בהתאם לכך, שיעור ההפרשות לחובות מסופקים ביחס ליתרת האשראי לציבור הגיע ברבעון החולף ל0.24% על בסיס שנתי, לעומת 0.52% ברבעון המקביל אשתקד וכן בכל שנת 2006 (חמשת הבנקים הגדולים).
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
