אדמה תשקיע 410 מ' ש' בפרויקטים במולדובה ואוקראינה
חברת הנדל"ן אדמה הולדינג, שאיגרות החוב שלה נסחרות בתל אביב, חתמה על הסכמים לרכישת קרקעות ולהקמת 4 פרוייקטים, בשטח כולל של כ-89,000 מ"ר, ובהשקעה כספית של כ-410 מיליון שקל (כ-68 מיליון יורו) במדינות מולדובה ואוקריאנה. מדובר בהתרחבות גיאוגרפית של אדמה, שעיקר פעילותה עד כה רוכזה ברומניה. במסגרת העיסקה במולדובה, עליה דיווחה אדמה בשבוע שעבר, חתמה החברה על הסכם לרכישת חברה מולדבית המחזיקה בזכויות על 3 מגרשים בשטח של כ-25 דונם בעיר קישינב. על המגרשים שנרכשו עתידה החברה להקים פרויקט משולב של מגורים ומסחר, בשטח של כ-39,000 מ"ר ובהשקעה כוללת של כ- 270 מיליון שקל (כ- 50 מיליון יורו), כאשר מתוך סכום זה ישולם סך של כ-29 מיליון שקל (כ-5.3 מיליון יורו) תמורת הקרקע. בנוסף, חתמה החברה על הסכם לרכישת 50.01% מחברה קפריסאית המחזיקה בזכויות ל-3 מגרשים בשטח של כ-10 דונם בעיר אודסה שבאוקראינה. החברה מתכננת לבנות על הקרקעות בנייני מגורים יוקרתיים בשילוב שטחי מסחר ומשרדים בשטח בנוי של כ-50,000 מ"ר, ובהשקעה כוללת של כ-280 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר). תמורת הזכויות בחברה הקפריסאית תשלם אדמה כ- 28 מיליון שקל (כ-7 מיליון דולר). במקביל, מדווחת היום אדמה, כי חתמה על מזכר הבנות עם בנק השקעות בינלאומי מוביל, על פיו תקצה החברה לבנק 5% ממניותיה (בדילול מלא) לפי שווי חברה של כ- 1.77 מיליארד שקל אחרי הכסף (כ- 326 מיליון יורו). השווי לצורך ההקצאה ייקבע לקראת סוף חודש יוני 2007 על פי פורטופוליו החברה כפי שיהיה באותה עת. תמורת המניות יזרים בנק ההשקעות אל אדמה סכום של כ-87 מיליון שקל (כ-16 מיליון יורו). הקצאת המניות מותנית עדיין בהשלמת בדיקת נאותות מצד בנק ההשקעות הבינלאומי. יש לציין, כי לפני כחודשיים נחתם הסכם עם קרן ההשקעות האירופאית אימואיסט (Immoeast) על כניסתה כשותפה אסטרטגית אל חברת אדמה. הקרן רכשה 25% ממניות החברה לפי שווי חברה של כ-1.28 מיליארד שקל (כ-240 מיליון יורו אחרי הכסף). נשיא ומייסד אדמה, דיוויד פלוסברג, אמר היום: "לאחר שביססנו את מעמדה של אדמה ברומניה כחברה מובילה בתחום של ייזום ופיתוח פרוייקטים, ראינו לנכון להיכנס לפעילות גם במדינות נוספות במרכז ומזרח אירופה, ואנו סבורים, שמולדובה ואוקראינה הן בעלות פוטנציאל משמעותי ומתאימות לצורך הרחבת פעילותה העתידית של החברה". דביר כהן-חושן, מנכ"ל חברת אדמה, הוסיף: "הפרוייקטים הנוכחיים מהווים הרחבה משמעותית של פעילותנו באירופה ומגדילים את פוטנציאל הצמיחה הקיים בחברה. כניסתו של בנק ההשקעות הבינלאומי כשותף אסטרטגי לחברה מהווה מדרגה נוספת של החברה בכניסתה לשוק ההון הבינלאומי לאחר שבמרץ האחרון נחתם הסכם ההשקעה עם קרן אימואיסט". אדמה, שגייסה בדצמבר האחרון כ-200 מיליון שקל בהנפקת אג"חים בבורסה בתל-אביב, פועלת במרכז ומזרח אירופה ובעיקר ברומניה, הנחשבת לאחד השווקים היותר דינמיים ומתפתחים באזור. נכון למאי 2007, הפורטפוליו המתפתח של החברה כולל פרוייקטים (חלקם בשותפויות) בהיקף של כ-1,200,000 מ"ר בנוי בהיקף השקעה כולל של כ- 1 מיליארד יורו בעיקרם למגורים. בעלי מניות נוספים בחברת אדמה הנם קרן ההשקעות האמריקנית טייגר גלובל (Tiger Global) וחברת רומרי (RomRe) שבבעלות משפחת יסלזון.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
