תו"ב/האם רצף תכניות מהוות פרויקט תכנוני אחד?/מנהלי

ביהמ"ש בוחן את השאלה, האם רצף תוכניות מהוות פרויקט תכנוני אחד, הגם שמדובר בתוכניות נפרדות זו מזו במועדי פרסומן. כמו כן נבחנה השאלה, האם קיומן של תוכניות שונות ונפרדות מהווה "תכנון זוחל", אשר פוגע בזכותו של המערער לתבוע פיצוי בגין פגיעה במקרקעין? ולפיכך, האם יוכל המערער לתבוע פיצוי בגין פגיעה על סמך כל התכניות כאשר מניין תקופת ההתיישנות יחל עם אישור התכנית המאוחרת
משה קציר |

עובדות וטענות:

המערער הנו בעל זכויות במקרקעין עליהם בנוי נכס הכולל 3 מבני מגורים צמודי קרקע חד משפחתיים, בגובה 2 קומות, מעל לקומת עמודים. חלקת המערער גובלת בחלקות 80 ו-81. בשנת, 1978 אושרה תוכנית, אשר בה נקבעו חלקת המערער וחלקות 80 ו-81 כמיועדות למגורים א'. עפ"י התכנית, ניתן היה לבנות באזור עד 4 קומות, 36% מקסימום בכל קומה, אך לא יותר מ-250 מ"ר בכל קומה. בשנת 1992, פורסמו שתי תוכניות למתן תוקף (להלן: התוכניות המוקדמות), החלות על חלקות 80 ו-81 ולפיהן שונה ייעוד הקרקע לבנייני ציבור ונקבע גובה מקסימלי של 12 מטר, ארבע קומות ו-36% בניה. בסוף שנת 1998, פורסמה למתן תוקף תוכנית נוספת, החלה על חלק קטן מחלקה 80, ולפיה, אותו החלק הרלוונטי אשר שונה על-ידי תוכנית קודמת כמו גם האזור סביב לו, מיועד למבני ציבור וניתן לבנות עד 3 קומות בשיעור בניה מקסימאלי של 40% לכל קומה. בפברואר 2003, פורסמה למתן תוקף תוכנית נוספת (להלן: התוכנית המאוחרת). תוכנית זו חלה אך ורק על חלק מחלקה 81, יעודה לשנות את התוכנית המוקדמת והיא קובעת, כי בתחומה תותר בניה של עד 6 קומות באגף המזרחי ועד 4 קומות באגף המערבי במבנה מדורג. בשנת 1997 נבנה בשטח הגובל עם שטחו של המערער, בית ספר רב-קומות המשרת תלמידים רבים, בגובה 6 קומות וזאת, בניגוד לתוכניות וההיתרים שהיו קיימים באותה תקופה ואשר התירו בניה של עד 4 קומות. המערער הגיש התנגדותו לתוכנית המאוחרת, ומשזו לא הועילה, הגיש תביעה לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. הוועדה המקומית דחתה את תביעתו וכך גם ועדת הערר. במסגרת החלטתה, קבעה ועדת הערר כי המצב המשפטי הקיים מצריך התייחסות לשתי שאלות עיקריות: ראשית, האם כל תוכנית מבין התוכניות עומדת בפני עצמה או שמא מדובר בתכנון אחד, אשר פוצל מסיבה כלשהי למספר תוכניות. שנית, האם מדובר ב"תכנון זוחל", הווה אומר, האם פיצול התוכניות פגע בזכויות הנפגע, אשר נתונות לו לפי דין. בהתייחס לנסיבות המקרה, ענתה ועדת הערר בשלילה על שתי השאלות הללו ונקבע, כי לא ניתן לומר שאין היגיון בתוכניות המוקדמות ללא התוכנית המאוחרת. על כך הערעור דנן. לטענת המערער, טעתה ועדת הערר בקביעתה, כי התוכניות משקפות התפתחות רגילה של תכנון, הנובעת מצרכי האוכלוסייה. התוכנית המאוחרת לא נבעה מצרכי האוכלוסייה, שהרי צרכים אלה הם שהכתיבו את בניית בית הספר בן 6 קומות כבר לאחר אישורן של התוכניות המוקדמות, ובניגוד להן. לפיכך, יש לראות בהפרדה בין התוכניות משום הפרדה מלאכותית שנעשתה על מנת להפחית את היטלי ההשבחה או כדי להימנע ממתן פיצוי. כמו כן, שגתה ועדת הערר בקובעה כי לא היתה כל מניעה לתבוע פיצויים בגין התוכניות המוקדמות בסמוך לפרסומן. לטענת המערער, המצב המשפטי והתכנוני לא אפשר לתבוע, מאחר ורק לאחר סיום ההליך התכנוני נוצרה "מסה קריטית" להגשת התביעה. המערער מבקש לקבוע כי התכניות הנ"ל מהוות מהלך תכנוני אחד, כאשר מניין תקופת ההתיישנות לגבי שלושתן יימנה מיום אישור התוכנית המאוחרת, ולפצותו בגין פגיעתן, מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

דיון משפטי:

כב' סג"נ הש' י' כהן:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.