מנהלי/שמירה על זכויות וביטחון תושבי ה'אזור'/עליון

ככלל, על המפקד הצבאי להימנע מלסגור שטחים באופן שישלול מהתושבים הפלסטינים את האפשרות להגיע לאדמותיהם החקלאיות לשם התכלית של הגנה עליהם עצמם, שכן שימוש באמצעי זה בנסיבות אלה אינו מידתי. יחד עם זאת, נקבע כי השימוש באמצעי של סגירת שטחים, תוך צמצום למינימום ההכרחי, עשוי להיות מידתי, רק כאשר הוא נעשה לשם הגנה על התושבים הישראלים @ בנוגע לאכיפת החוק באיזור יהודה ושומרון נקבע כי לא נעשה די על מנת להגן על זכויותיהם של הפלשתינים. בית המשפט קובע את העקרונות שראוי כי ינחו את המפקד הצבאי ומפקד המחוז בשמירה על ביטחונם וקניינם של העותרים
משה קציר |

עובדות וטענות:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בזכות הגישה של תושבי חמישה כפרים ערביים באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור) לאדמותיהם החקלאיות. על פי הנטען בעתירה, המשיבים – מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון ומפקד מחוז שומרון ויהודה במשטרת ישראל מונעים שלא כדין מאת חקלאים פלסטיניים, תושבי הכפרים העותרים, להגיע לאדמותיהם החקלאיות ולעבדן. בכך, לטענתם, נגדע מקור הפרנסה העיקרי עליו נסמכים תושבי הכפרים העותרים ובכך נגרמת לתושבים פגיעה קשה. בין היתר נטען, כי סגירת השטחים בפני הפלסטינים נעשית דרך קבע בלא שהוצא צו סגירה פורמאלי מכוח סעיף 90 לצו הוראות הביטחון ועל כן, מניעת הגישה לאדמות אינה מעוגנת בצו כדין. כן נטען בעתירה, כי המשיבים אינם פועלים על מנת למנוע תקיפות והתנכלויות המבוצעות ע"י תושבים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון כנגד חקלאים פלסטינים וכי אין הם אוכפים את החוק על התושבים הישראלים.

דיון משפטי:

כב' הש' ד' ביניש:

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה