כל הנוצץ: הזהב זרח השנה באור יקרות - האם ימשיך כך?

השנה האחרונה הייתה שנה שלסוחרי המתכות יהיה קשה לשכוח. הכל התעורר והשווקים ההודיים והסיניים טרפו מתכות כבדות ללא לאות, גם לזהב היתה זאת שנת עליו מדהימות, ומה בפתח?
יניב לפן |

השנה האחרונה הייתה שנה שלסוחרי המתכות יהיה קשה לשכוח. שווקי המתכות היו רדומים במשך רוב שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. שנת 2005 היוותה את התפנית שסוחרי המתכות חיכו לה, מחירי הזהב, הנחשת ומתכות אחרות עמדו בכותרת יום אחר יום ומשכו משקיעים חיצוניים אשר ברך כלל סוחרים באופן מסורתי בשווקים אחרים.

הסיבות לעליות שונות ומגוונות, ובדומה לשווקי סחורות אחרים לכל אחד, כך מסתבר השנה, היה את הסיבה שלו להסחר במגמה שוורית. בשווקי המתכות מחיר הזהב והפלטינה נסחרו ברמות גבוהות של 25 שנים, הפלטינה הגיעה למרחק הנמוך מ-200 דולר מרמות שיא של כל הזמנים, מחירי הכסף נסחרו ברמות שיא של עשרות שנים ומחירי הנחשת נשמו גם הם אוויר פסגות.

כאשר עוסקים בניבוי מחירי המתכות יש צורך לבצע הפרדה בין המתכות היקרות, בין הזהב ובין שאר המתכות. בעוד שאת מחירי המתכות קובעים כוחות השוק, המכתיבית היצע וביקוש, את מחיר הזהב ניתן לראות בנכס מוניטרי. את הגידול, בשנה האחרונה, בכלכלה העולמית, אומרים אנליסטים, ניתן לתאר כ-"מפלצת הטורפת מתכות". הביקוש החדש מהודו וסין למתכות היווה את אחת הסיבות העיקריות לעליית המחירים בסקטורים מסויימים.

הזהב

מה לא כתבנו על הזהב השנה, עוד שכשהוא נסחר ברמות של 430 דולר לאונקייה סקרנו את התנודתיות במחירי המתכת. הזהב, בניגוד למתכות אחרות אינו מונע מהיצע וביקוש בלבד. שווקי הזהב מורכבים ומסובכים בכמה מונים מאלו של סחורות אחרות.

השנה שיחק הזהב תפקיד מכריע בכלכלה העולמית ומחירו זינק לרמות שיא של 25 שנים. דעות רבות ומגוונות באשר לסיבה לעליית מחיר המתכת היקרה הועלו על גבי דפי העיתונות, חלקם נכונים וחלקם נכונים פחות.

הביקוש הגובר לזהב הפיזי, כלומר הזהב לצרכי תעשייה ותכשיטים היווה חלק מזערי, אם בכלל, בדחיפה של המחירים כלפי מעלה. המסחר הפיזי בזהב ברחבי העולם מתגמד וניתן לומר שהינו זניח, ביחס לכמות הזהב הנסחרת בחוזים, בין הבנקים המרכזיים ובשווקים המשיקים לשווקי המתכת. בתחילת חודש דצמבר נסחרה המתכת ברמות של 543 דולר לאונקייה, בפעם האחרונה שהמתכת נסחרה ברמות אלו הייתה בשנת 1981.

הזהב צמוד למחיר הדולר והקורלציה ביניהם חזקה מאוד. ההחלשות בכלכלה האמריקנית, פגיעת ההוריקנים שהעלתה את החשש להתגברות האינפלציה ורכישה מאסיבית של זהב על ידי הבנקים המרכזיים של רוסיה, דרום אפריקה, סין ומספר מדינות נוספות דחפו את מחירי הזהב לרמות שיא. אנליסטים סבורים כי למחירי הזהב צפוי תיקון טכני בטווח הקצר אך בטווח הבינוני ובוודאי במחצית השנייה של 2006 יחזור הזהב לנצוץ.

ייתכן כע האנליסטים יודעים טוב מכולם, אך עובדה היסטורית היא שהזהב נותר מעל לרמות ה-400 דולר לאונקייה, לאורך זמן, פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה, וכיום אנו עדים לתקופה השלישית. ביום שבו מחירי הזהב יגיעו לאיזור ה-Demand Destruction Zone, כפי שעשו מחירי הנפט השנה הם יחלו לרדת.

השנה הקרובה היא שנה קריטית, יציבות בכלכלה האמריקנית ובעיקר בשער הדולר הם המרכיבים שיכתיבו את מחיר הזהב. חברות כרייה גדולות החלו השנה לחפש מקורות זהב חדשים, דבר שלא נעשה במהלך שנות ה-90, מציאת מקורות זהב זולים לכרייה ישפיעו גם הם על המחירים.

לדעתי ייתכן והזהב ימשך במגמת עלייה לתקופה הקרובה ואפילו בשנה הקרובה אך לטווח הארוך של השקעה לשנים המחירים ישובו להתייצב ברמות נמוכות. מהרמות שאנו רואים היום.

נחושת

במהלך שנת 2005 עלו מחירי הנחשת לרמות שיא של 2.18 דולר לפאונד. הסיבות, כמו בשאר השווקים הינם רבות ומגוונות מלאי הנחשת בשווקים העולמיים ירד לרמות שפל שלא נראו מעולם, סכסוכי עבודה ושביתות ברחבי העולם פגעו בהיצא ושמועות על עסקת ענק של סוחר הממשל הסיני שנכשלה והכריחה את הממשל לרכוש כמויות גדולות של המתכת על מנת לגדר את העמדה דחפו ספקולנטים לרכישת הנחשת.

מבין כל המתכות, הדעה הרווחת כיום הינה שמחירי הנחשת הם אלה הפגיעים ביותר, הזינוק החד שפקד אותם במהלך השנה ללא כל תיקון כלפי מטה גרר שטף של דעות בנוגע לתיקון עתידי של מחיר המתכת וזאת למרות הביקוש הגבוהה שממשיך להציף את השווקים מצד הכלכלה הסינית.

פלטינה

מחירי הפלטינה נסחרו ברמות הגבוהות מ-1,000 דולר לאונקייה. המתכת המקבילה של הפלטינה, פלדיום רחוקה מאוד מרמות שיא ונסחרת ברמות גבוהות של 20 חודשים, ומעל 300 דולר לאונקייה. מאז שנסחרו מחירי המתכת ברמות שיא והגדילו את הפער בין מחירי הפלטינה למחירי הפלדיום הגיעו מחירי המתכת היקרה לרמות יקרות הפוגעות בביקוש וכתוצאה מכך להורדה במחירים.

מאז ירד הביקוש לפלטינה ועלה הביקוש לפלדיום החלו מחירי הפלטינה לרדת ומחירי הפלדיום לעלות תוך צמצום פער המחירים הענק שנפתח ביניהם. לטווח הבינוני, מחירי הפלטינה צפויים להמשיך ולרדת, לאור העובדה שמחירי הפלדיום נותרים "אטרקטיביים" לעומת אחותה היקרה, כתוצאה מכך צפויים מחירי הפלדיום להמשיך ולעלות. התהליך יימשך עד שפער המחירים בין המתכות ייקטן ויהפך את הפלטינה, שוב למתכת אטרקטיבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.