כל הנוצץ: הזהב זרח השנה באור יקרות - האם ימשיך כך?
השנה האחרונה הייתה שנה שלסוחרי המתכות יהיה קשה לשכוח. שווקי המתכות היו רדומים במשך רוב שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. שנת 2005 היוותה את התפנית שסוחרי המתכות חיכו לה, מחירי הזהב, הנחשת ומתכות אחרות עמדו בכותרת יום אחר יום ומשכו משקיעים חיצוניים אשר ברך כלל סוחרים באופן מסורתי בשווקים אחרים.
הסיבות לעליות שונות ומגוונות, ובדומה לשווקי סחורות אחרים לכל אחד, כך מסתבר השנה, היה את הסיבה שלו להסחר במגמה שוורית. בשווקי המתכות מחיר הזהב והפלטינה נסחרו ברמות גבוהות של 25 שנים, הפלטינה הגיעה למרחק הנמוך מ-200 דולר מרמות שיא של כל הזמנים, מחירי הכסף נסחרו ברמות שיא של עשרות שנים ומחירי הנחשת נשמו גם הם אוויר פסגות.
כאשר עוסקים בניבוי מחירי המתכות יש צורך לבצע הפרדה בין המתכות היקרות, בין הזהב ובין שאר המתכות. בעוד שאת מחירי המתכות קובעים כוחות השוק, המכתיבית היצע וביקוש, את מחיר הזהב ניתן לראות בנכס מוניטרי. את הגידול, בשנה האחרונה, בכלכלה העולמית, אומרים אנליסטים, ניתן לתאר כ-"מפלצת הטורפת מתכות". הביקוש החדש מהודו וסין למתכות היווה את אחת הסיבות העיקריות לעליית המחירים בסקטורים מסויימים.
הזהב
מה לא כתבנו על הזהב השנה, עוד שכשהוא נסחר ברמות של 430 דולר לאונקייה סקרנו את התנודתיות במחירי המתכת. הזהב, בניגוד למתכות אחרות אינו מונע מהיצע וביקוש בלבד. שווקי הזהב מורכבים ומסובכים בכמה מונים מאלו של סחורות אחרות.
השנה שיחק הזהב תפקיד מכריע בכלכלה העולמית ומחירו זינק לרמות שיא של 25 שנים. דעות רבות ומגוונות באשר לסיבה לעליית מחיר המתכת היקרה הועלו על גבי דפי העיתונות, חלקם נכונים וחלקם נכונים פחות.
הביקוש הגובר לזהב הפיזי, כלומר הזהב לצרכי תעשייה ותכשיטים היווה חלק מזערי, אם בכלל, בדחיפה של המחירים כלפי מעלה. המסחר הפיזי בזהב ברחבי העולם מתגמד וניתן לומר שהינו זניח, ביחס לכמות הזהב הנסחרת בחוזים, בין הבנקים המרכזיים ובשווקים המשיקים לשווקי המתכת. בתחילת חודש דצמבר נסחרה המתכת ברמות של 543 דולר לאונקייה, בפעם האחרונה שהמתכת נסחרה ברמות אלו הייתה בשנת 1981.
הזהב צמוד למחיר הדולר והקורלציה ביניהם חזקה מאוד. ההחלשות בכלכלה האמריקנית, פגיעת ההוריקנים שהעלתה את החשש להתגברות האינפלציה ורכישה מאסיבית של זהב על ידי הבנקים המרכזיים של רוסיה, דרום אפריקה, סין ומספר מדינות נוספות דחפו את מחירי הזהב לרמות שיא. אנליסטים סבורים כי למחירי הזהב צפוי תיקון טכני בטווח הקצר אך בטווח הבינוני ובוודאי במחצית השנייה של 2006 יחזור הזהב לנצוץ.
ייתכן כע האנליסטים יודעים טוב מכולם, אך עובדה היסטורית היא שהזהב נותר מעל לרמות ה-400 דולר לאונקייה, לאורך זמן, פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה, וכיום אנו עדים לתקופה השלישית. ביום שבו מחירי הזהב יגיעו לאיזור ה-Demand Destruction Zone, כפי שעשו מחירי הנפט השנה הם יחלו לרדת.
השנה הקרובה היא שנה קריטית, יציבות בכלכלה האמריקנית ובעיקר בשער הדולר הם המרכיבים שיכתיבו את מחיר הזהב. חברות כרייה גדולות החלו השנה לחפש מקורות זהב חדשים, דבר שלא נעשה במהלך שנות ה-90, מציאת מקורות זהב זולים לכרייה ישפיעו גם הם על המחירים.
לדעתי ייתכן והזהב ימשך במגמת עלייה לתקופה הקרובה ואפילו בשנה הקרובה אך לטווח הארוך של השקעה לשנים המחירים ישובו להתייצב ברמות נמוכות. מהרמות שאנו רואים היום.
נחושת
במהלך שנת 2005 עלו מחירי הנחשת לרמות שיא של 2.18 דולר לפאונד. הסיבות, כמו בשאר השווקים הינם רבות ומגוונות מלאי הנחשת בשווקים העולמיים ירד לרמות שפל שלא נראו מעולם, סכסוכי עבודה ושביתות ברחבי העולם פגעו בהיצא ושמועות על עסקת ענק של סוחר הממשל הסיני שנכשלה והכריחה את הממשל לרכוש כמויות גדולות של המתכת על מנת לגדר את העמדה דחפו ספקולנטים לרכישת הנחשת.
מבין כל המתכות, הדעה הרווחת כיום הינה שמחירי הנחשת הם אלה הפגיעים ביותר, הזינוק החד שפקד אותם במהלך השנה ללא כל תיקון כלפי מטה גרר שטף של דעות בנוגע לתיקון עתידי של מחיר המתכת וזאת למרות הביקוש הגבוהה שממשיך להציף את השווקים מצד הכלכלה הסינית.
פלטינה
מחירי הפלטינה נסחרו ברמות הגבוהות מ-1,000 דולר לאונקייה. המתכת המקבילה של הפלטינה, פלדיום רחוקה מאוד מרמות שיא ונסחרת ברמות גבוהות של 20 חודשים, ומעל 300 דולר לאונקייה. מאז שנסחרו מחירי המתכת ברמות שיא והגדילו את הפער בין מחירי הפלטינה למחירי הפלדיום הגיעו מחירי המתכת היקרה לרמות יקרות הפוגעות בביקוש וכתוצאה מכך להורדה במחירים.
מאז ירד הביקוש לפלטינה ועלה הביקוש לפלדיום החלו מחירי הפלטינה לרדת ומחירי הפלדיום לעלות תוך צמצום פער המחירים הענק שנפתח ביניהם. לטווח הבינוני, מחירי הפלטינה צפויים להמשיך ולרדת, לאור העובדה שמחירי הפלדיום נותרים "אטרקטיביים" לעומת אחותה היקרה, כתוצאה מכך צפויים מחירי הפלדיום להמשיך ולעלות. התהליך יימשך עד שפער המחירים בין המתכות ייקטן ויהפך את הפלטינה, שוב למתכת אטרקטיבית.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
