כל הנוצץ: הזהב זרח השנה באור יקרות - האם ימשיך כך?
השנה האחרונה הייתה שנה שלסוחרי המתכות יהיה קשה לשכוח. שווקי המתכות היו רדומים במשך רוב שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. שנת 2005 היוותה את התפנית שסוחרי המתכות חיכו לה, מחירי הזהב, הנחשת ומתכות אחרות עמדו בכותרת יום אחר יום ומשכו משקיעים חיצוניים אשר ברך כלל סוחרים באופן מסורתי בשווקים אחרים.
הסיבות לעליות שונות ומגוונות, ובדומה לשווקי סחורות אחרים לכל אחד, כך מסתבר השנה, היה את הסיבה שלו להסחר במגמה שוורית. בשווקי המתכות מחיר הזהב והפלטינה נסחרו ברמות גבוהות של 25 שנים, הפלטינה הגיעה למרחק הנמוך מ-200 דולר מרמות שיא של כל הזמנים, מחירי הכסף נסחרו ברמות שיא של עשרות שנים ומחירי הנחשת נשמו גם הם אוויר פסגות.
כאשר עוסקים בניבוי מחירי המתכות יש צורך לבצע הפרדה בין המתכות היקרות, בין הזהב ובין שאר המתכות. בעוד שאת מחירי המתכות קובעים כוחות השוק, המכתיבית היצע וביקוש, את מחיר הזהב ניתן לראות בנכס מוניטרי. את הגידול, בשנה האחרונה, בכלכלה העולמית, אומרים אנליסטים, ניתן לתאר כ-"מפלצת הטורפת מתכות". הביקוש החדש מהודו וסין למתכות היווה את אחת הסיבות העיקריות לעליית המחירים בסקטורים מסויימים.
הזהב
מה לא כתבנו על הזהב השנה, עוד שכשהוא נסחר ברמות של 430 דולר לאונקייה סקרנו את התנודתיות במחירי המתכת. הזהב, בניגוד למתכות אחרות אינו מונע מהיצע וביקוש בלבד. שווקי הזהב מורכבים ומסובכים בכמה מונים מאלו של סחורות אחרות.
השנה שיחק הזהב תפקיד מכריע בכלכלה העולמית ומחירו זינק לרמות שיא של 25 שנים. דעות רבות ומגוונות באשר לסיבה לעליית מחיר המתכת היקרה הועלו על גבי דפי העיתונות, חלקם נכונים וחלקם נכונים פחות.
הביקוש הגובר לזהב הפיזי, כלומר הזהב לצרכי תעשייה ותכשיטים היווה חלק מזערי, אם בכלל, בדחיפה של המחירים כלפי מעלה. המסחר הפיזי בזהב ברחבי העולם מתגמד וניתן לומר שהינו זניח, ביחס לכמות הזהב הנסחרת בחוזים, בין הבנקים המרכזיים ובשווקים המשיקים לשווקי המתכת. בתחילת חודש דצמבר נסחרה המתכת ברמות של 543 דולר לאונקייה, בפעם האחרונה שהמתכת נסחרה ברמות אלו הייתה בשנת 1981.
הזהב צמוד למחיר הדולר והקורלציה ביניהם חזקה מאוד. ההחלשות בכלכלה האמריקנית, פגיעת ההוריקנים שהעלתה את החשש להתגברות האינפלציה ורכישה מאסיבית של זהב על ידי הבנקים המרכזיים של רוסיה, דרום אפריקה, סין ומספר מדינות נוספות דחפו את מחירי הזהב לרמות שיא. אנליסטים סבורים כי למחירי הזהב צפוי תיקון טכני בטווח הקצר אך בטווח הבינוני ובוודאי במחצית השנייה של 2006 יחזור הזהב לנצוץ.
ייתכן כע האנליסטים יודעים טוב מכולם, אך עובדה היסטורית היא שהזהב נותר מעל לרמות ה-400 דולר לאונקייה, לאורך זמן, פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה, וכיום אנו עדים לתקופה השלישית. ביום שבו מחירי הזהב יגיעו לאיזור ה-Demand Destruction Zone, כפי שעשו מחירי הנפט השנה הם יחלו לרדת.
השנה הקרובה היא שנה קריטית, יציבות בכלכלה האמריקנית ובעיקר בשער הדולר הם המרכיבים שיכתיבו את מחיר הזהב. חברות כרייה גדולות החלו השנה לחפש מקורות זהב חדשים, דבר שלא נעשה במהלך שנות ה-90, מציאת מקורות זהב זולים לכרייה ישפיעו גם הם על המחירים.
לדעתי ייתכן והזהב ימשך במגמת עלייה לתקופה הקרובה ואפילו בשנה הקרובה אך לטווח הארוך של השקעה לשנים המחירים ישובו להתייצב ברמות נמוכות. מהרמות שאנו רואים היום.
נחושת
במהלך שנת 2005 עלו מחירי הנחשת לרמות שיא של 2.18 דולר לפאונד. הסיבות, כמו בשאר השווקים הינם רבות ומגוונות מלאי הנחשת בשווקים העולמיים ירד לרמות שפל שלא נראו מעולם, סכסוכי עבודה ושביתות ברחבי העולם פגעו בהיצא ושמועות על עסקת ענק של סוחר הממשל הסיני שנכשלה והכריחה את הממשל לרכוש כמויות גדולות של המתכת על מנת לגדר את העמדה דחפו ספקולנטים לרכישת הנחשת.
מבין כל המתכות, הדעה הרווחת כיום הינה שמחירי הנחשת הם אלה הפגיעים ביותר, הזינוק החד שפקד אותם במהלך השנה ללא כל תיקון כלפי מטה גרר שטף של דעות בנוגע לתיקון עתידי של מחיר המתכת וזאת למרות הביקוש הגבוהה שממשיך להציף את השווקים מצד הכלכלה הסינית.
פלטינה
מחירי הפלטינה נסחרו ברמות הגבוהות מ-1,000 דולר לאונקייה. המתכת המקבילה של הפלטינה, פלדיום רחוקה מאוד מרמות שיא ונסחרת ברמות גבוהות של 20 חודשים, ומעל 300 דולר לאונקייה. מאז שנסחרו מחירי המתכת ברמות שיא והגדילו את הפער בין מחירי הפלטינה למחירי הפלדיום הגיעו מחירי המתכת היקרה לרמות יקרות הפוגעות בביקוש וכתוצאה מכך להורדה במחירים.
מאז ירד הביקוש לפלטינה ועלה הביקוש לפלדיום החלו מחירי הפלטינה לרדת ומחירי הפלדיום לעלות תוך צמצום פער המחירים הענק שנפתח ביניהם. לטווח הבינוני, מחירי הפלטינה צפויים להמשיך ולרדת, לאור העובדה שמחירי הפלדיום נותרים "אטרקטיביים" לעומת אחותה היקרה, כתוצאה מכך צפויים מחירי הפלדיום להמשיך ולעלות. התהליך יימשך עד שפער המחירים בין המתכות ייקטן ויהפך את הפלטינה, שוב למתכת אטרקטיבית.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
