כל הנוצץ: הזהב זרח השנה באור יקרות - האם ימשיך כך?
השנה האחרונה הייתה שנה שלסוחרי המתכות יהיה קשה לשכוח. שווקי המתכות היו רדומים במשך רוב שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. שנת 2005 היוותה את התפנית שסוחרי המתכות חיכו לה, מחירי הזהב, הנחשת ומתכות אחרות עמדו בכותרת יום אחר יום ומשכו משקיעים חיצוניים אשר ברך כלל סוחרים באופן מסורתי בשווקים אחרים.
הסיבות לעליות שונות ומגוונות, ובדומה לשווקי סחורות אחרים לכל אחד, כך מסתבר השנה, היה את הסיבה שלו להסחר במגמה שוורית. בשווקי המתכות מחיר הזהב והפלטינה נסחרו ברמות גבוהות של 25 שנים, הפלטינה הגיעה למרחק הנמוך מ-200 דולר מרמות שיא של כל הזמנים, מחירי הכסף נסחרו ברמות שיא של עשרות שנים ומחירי הנחשת נשמו גם הם אוויר פסגות.
כאשר עוסקים בניבוי מחירי המתכות יש צורך לבצע הפרדה בין המתכות היקרות, בין הזהב ובין שאר המתכות. בעוד שאת מחירי המתכות קובעים כוחות השוק, המכתיבית היצע וביקוש, את מחיר הזהב ניתן לראות בנכס מוניטרי. את הגידול, בשנה האחרונה, בכלכלה העולמית, אומרים אנליסטים, ניתן לתאר כ-"מפלצת הטורפת מתכות". הביקוש החדש מהודו וסין למתכות היווה את אחת הסיבות העיקריות לעליית המחירים בסקטורים מסויימים.
הזהב
מה לא כתבנו על הזהב השנה, עוד שכשהוא נסחר ברמות של 430 דולר לאונקייה סקרנו את התנודתיות במחירי המתכת. הזהב, בניגוד למתכות אחרות אינו מונע מהיצע וביקוש בלבד. שווקי הזהב מורכבים ומסובכים בכמה מונים מאלו של סחורות אחרות.
השנה שיחק הזהב תפקיד מכריע בכלכלה העולמית ומחירו זינק לרמות שיא של 25 שנים. דעות רבות ומגוונות באשר לסיבה לעליית מחיר המתכת היקרה הועלו על גבי דפי העיתונות, חלקם נכונים וחלקם נכונים פחות.
הביקוש הגובר לזהב הפיזי, כלומר הזהב לצרכי תעשייה ותכשיטים היווה חלק מזערי, אם בכלל, בדחיפה של המחירים כלפי מעלה. המסחר הפיזי בזהב ברחבי העולם מתגמד וניתן לומר שהינו זניח, ביחס לכמות הזהב הנסחרת בחוזים, בין הבנקים המרכזיים ובשווקים המשיקים לשווקי המתכת. בתחילת חודש דצמבר נסחרה המתכת ברמות של 543 דולר לאונקייה, בפעם האחרונה שהמתכת נסחרה ברמות אלו הייתה בשנת 1981.
הזהב צמוד למחיר הדולר והקורלציה ביניהם חזקה מאוד. ההחלשות בכלכלה האמריקנית, פגיעת ההוריקנים שהעלתה את החשש להתגברות האינפלציה ורכישה מאסיבית של זהב על ידי הבנקים המרכזיים של רוסיה, דרום אפריקה, סין ומספר מדינות נוספות דחפו את מחירי הזהב לרמות שיא. אנליסטים סבורים כי למחירי הזהב צפוי תיקון טכני בטווח הקצר אך בטווח הבינוני ובוודאי במחצית השנייה של 2006 יחזור הזהב לנצוץ.
ייתכן כע האנליסטים יודעים טוב מכולם, אך עובדה היסטורית היא שהזהב נותר מעל לרמות ה-400 דולר לאונקייה, לאורך זמן, פעמיים בלבד במהלך ההיסטוריה, וכיום אנו עדים לתקופה השלישית. ביום שבו מחירי הזהב יגיעו לאיזור ה-Demand Destruction Zone, כפי שעשו מחירי הנפט השנה הם יחלו לרדת.
השנה הקרובה היא שנה קריטית, יציבות בכלכלה האמריקנית ובעיקר בשער הדולר הם המרכיבים שיכתיבו את מחיר הזהב. חברות כרייה גדולות החלו השנה לחפש מקורות זהב חדשים, דבר שלא נעשה במהלך שנות ה-90, מציאת מקורות זהב זולים לכרייה ישפיעו גם הם על המחירים.
לדעתי ייתכן והזהב ימשך במגמת עלייה לתקופה הקרובה ואפילו בשנה הקרובה אך לטווח הארוך של השקעה לשנים המחירים ישובו להתייצב ברמות נמוכות. מהרמות שאנו רואים היום.
נחושת
במהלך שנת 2005 עלו מחירי הנחשת לרמות שיא של 2.18 דולר לפאונד. הסיבות, כמו בשאר השווקים הינם רבות ומגוונות מלאי הנחשת בשווקים העולמיים ירד לרמות שפל שלא נראו מעולם, סכסוכי עבודה ושביתות ברחבי העולם פגעו בהיצא ושמועות על עסקת ענק של סוחר הממשל הסיני שנכשלה והכריחה את הממשל לרכוש כמויות גדולות של המתכת על מנת לגדר את העמדה דחפו ספקולנטים לרכישת הנחשת.
מבין כל המתכות, הדעה הרווחת כיום הינה שמחירי הנחשת הם אלה הפגיעים ביותר, הזינוק החד שפקד אותם במהלך השנה ללא כל תיקון כלפי מטה גרר שטף של דעות בנוגע לתיקון עתידי של מחיר המתכת וזאת למרות הביקוש הגבוהה שממשיך להציף את השווקים מצד הכלכלה הסינית.
פלטינה
מחירי הפלטינה נסחרו ברמות הגבוהות מ-1,000 דולר לאונקייה. המתכת המקבילה של הפלטינה, פלדיום רחוקה מאוד מרמות שיא ונסחרת ברמות גבוהות של 20 חודשים, ומעל 300 דולר לאונקייה. מאז שנסחרו מחירי המתכת ברמות שיא והגדילו את הפער בין מחירי הפלטינה למחירי הפלדיום הגיעו מחירי המתכת היקרה לרמות יקרות הפוגעות בביקוש וכתוצאה מכך להורדה במחירים.
מאז ירד הביקוש לפלטינה ועלה הביקוש לפלדיום החלו מחירי הפלטינה לרדת ומחירי הפלדיום לעלות תוך צמצום פער המחירים הענק שנפתח ביניהם. לטווח הבינוני, מחירי הפלטינה צפויים להמשיך ולרדת, לאור העובדה שמחירי הפלדיום נותרים "אטרקטיביים" לעומת אחותה היקרה, כתוצאה מכך צפויים מחירי הפלדיום להמשיך ולעלות. התהליך יימשך עד שפער המחירים בין המתכות ייקטן ויהפך את הפלטינה, שוב למתכת אטרקטיבית.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
