הכנסות אקספון זינקו ב-37%; מתכננת רישום בת"א בקיץ
חברת השיחות הבינלאומיות אקספון, הפועלת בארץ באמצעות חברת הבת 018, מתכננת להרשם למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal הבוקר. "לאחר שנסחרים שנה בבורסה שהיא בשווקים הבינלאומיים, נתכוון לפנות לבקשה לרישום כפוף להחלטת הבורסה בתל אביב".
החברה הצליחה להזניק את המכירות שלה ברבעון השלישי ב-26%. הן הסתכמו ב-6 מיליון דולר מול 4.8 מיליון דולר בעת המקבילה. "הדבר המרכזי בתוצאות, שאנו מראים, הוא שמבלי שהיו לנו מאות אלפי לקוחות מראש, ובלי יותר מדי השקעות בשיווק, הצלחנו להגיע לאותו מחזור כמו נטוויז'ן. אבל בניגוד אליהן, כבר הגענו לאיזון ב-EBITDA בישראל." מציין נתנזון.
נתנזון לא מוטרד מאיחוד אפשרי שיבוצע בין השיחות הבינלאומיות של נטויז'ן לחברת ברק 013 שנרכשה על ידי קבוצת אי.די.בי בשנה החולפת. "אם ברק ונטויז'ן יתאחדו זה יהיה רק טוב בעבורנו, משום שנהיה אחת מתוך 5 במקום אחת מתוך 6".
לשאלה האם בחברה מוטרדים מתוכנת השיחות בחינם סקייפ, מציין נתנזון כי "השוק (השיחות הבינלאומיות, ח.ש) רק עלה בשנה האחרונה. אני מעריך שהוא ימשיך ויעלה. אני מעריך שסקייפ זה דבר זמני. מישהו יצטרך לשלם על התשתית לבסוף. הם עושים מוצר בחינם תוך שהם עולים על תשתיות של אחרים. זה יותר מזכיר את הבועה שהיתה לפני חמש שנים. אנחנו חברה אמיתית. סקייפ זה מוצר קצת שונה בשוק".
תוצאותיה הכספיות של החברה הושפעו מנזקי סופת ההוריקן "קתרינה" בהיקף של 320 אלף דולר (הן ברבעון והן בתקופת תשעת החודשים) ומפעילותה של החברה הבת הישראלית 018. פעילות זו גדלה בשורה העליונה לרמת הכנסות של 882 אלף דולר עם הפסד קטן ברבעון של 38 אלף דולר. בתשעת החודשים הגיעו הכנסות 018 בישראל ל-1.82 מיליון דולר (8.4 מיליון שקל) וההפסד הגיע ל-400 אלף דולר שהם 1.87 מיליון שקל.
ללא שתי ההשפעות האלה היתה החברה זוקפת רווח נקי של 700 אלף דולר בתקופת תשעת החודשים. לאחר השפעות אלה הסתכם הפסדה של החברה בתשעת החודשים ב-26 אלף דולר בלבד. לאחר תקופה הדוחות השלימה החברה גיוס הון באמצעות מניות ואגח בהיקף של 4.3 מיליון דולר, דבר שינוצל להמשך הצמיחה והרחבתה בשנת 2006.
אקספון הינה ספקית שירותי תקשורת (קול ו-Data) עם פעילות בבריטניה, ארה"ב וישראל. מגוון השירותים כולל שיחות מקומיות, שיחות בינלאומיות, כרטיסי חיוג, שירותים סלולאריים, שירותי VoIP, ושידורים מרוכזים של פקס ודוא"ל. לחברה לקוחות באירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
