הכנסות אקספון זינקו ב-37%; מתכננת רישום בת"א בקיץ

חברת השיחות הבינלאומיות אקספון הנסחרת בבורסת ה-AMEX ומתכוונת להגיש בקשה לראשון ב-2006 לתל אביב, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal
חזי שטרנליכט |

חברת השיחות הבינלאומיות אקספון, הפועלת בארץ באמצעות חברת הבת 018, מתכננת להרשם למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal הבוקר. "לאחר שנסחרים שנה בבורסה שהיא בשווקים הבינלאומיים, נתכוון לפנות לבקשה לרישום כפוף להחלטת הבורסה בתל אביב".

החברה הצליחה להזניק את המכירות שלה ברבעון השלישי ב-26%. הן הסתכמו ב-6 מיליון דולר מול 4.8 מיליון דולר בעת המקבילה. "הדבר המרכזי בתוצאות, שאנו מראים, הוא שמבלי שהיו לנו מאות אלפי לקוחות מראש, ובלי יותר מדי השקעות בשיווק, הצלחנו להגיע לאותו מחזור כמו נטוויז'ן. אבל בניגוד אליהן, כבר הגענו לאיזון ב-EBITDA בישראל." מציין נתנזון.

נתנזון לא מוטרד מאיחוד אפשרי שיבוצע בין השיחות הבינלאומיות של נטויז'ן לחברת ברק 013 שנרכשה על ידי קבוצת אי.די.בי בשנה החולפת. "אם ברק ונטויז'ן יתאחדו זה יהיה רק טוב בעבורנו, משום שנהיה אחת מתוך 5 במקום אחת מתוך 6".

לשאלה האם בחברה מוטרדים מתוכנת השיחות בחינם סקייפ, מציין נתנזון כי "השוק (השיחות הבינלאומיות, ח.ש) רק עלה בשנה האחרונה. אני מעריך שהוא ימשיך ויעלה. אני מעריך שסקייפ זה דבר זמני. מישהו יצטרך לשלם על התשתית לבסוף. הם עושים מוצר בחינם תוך שהם עולים על תשתיות של אחרים. זה יותר מזכיר את הבועה שהיתה לפני חמש שנים. אנחנו חברה אמיתית. סקייפ זה מוצר קצת שונה בשוק".

תוצאותיה הכספיות של החברה הושפעו מנזקי סופת ההוריקן "קתרינה" בהיקף של 320 אלף דולר (הן ברבעון והן בתקופת תשעת החודשים) ומפעילותה של החברה הבת הישראלית 018. פעילות זו גדלה בשורה העליונה לרמת הכנסות של 882 אלף דולר עם הפסד קטן ברבעון של 38 אלף דולר. בתשעת החודשים הגיעו הכנסות 018 בישראל ל-1.82 מיליון דולר (8.4 מיליון שקל) וההפסד הגיע ל-400 אלף דולר שהם 1.87 מיליון שקל.

ללא שתי ההשפעות האלה היתה החברה זוקפת רווח נקי של 700 אלף דולר בתקופת תשעת החודשים. לאחר השפעות אלה הסתכם הפסדה של החברה בתשעת החודשים ב-26 אלף דולר בלבד. לאחר תקופה הדוחות השלימה החברה גיוס הון באמצעות מניות ואגח בהיקף של 4.3 מיליון דולר, דבר שינוצל להמשך הצמיחה והרחבתה בשנת 2006.

אקספון הינה ספקית שירותי תקשורת (קול ו-Data) עם פעילות בבריטניה, ארה"ב וישראל. מגוון השירותים כולל שיחות מקומיות, שיחות בינלאומיות, כרטיסי חיוג, שירותים סלולאריים, שירותי VoIP, ושידורים מרוכזים של פקס ודוא"ל. לחברה לקוחות באירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).