הכנסות אקספון זינקו ב-37%; מתכננת רישום בת"א בקיץ

חברת השיחות הבינלאומיות אקספון הנסחרת בבורסת ה-AMEX ומתכוונת להגיש בקשה לראשון ב-2006 לתל אביב, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal
חזי שטרנליכט |

חברת השיחות הבינלאומיות אקספון, הפועלת בארץ באמצעות חברת הבת 018, מתכננת להרשם למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal הבוקר. "לאחר שנסחרים שנה בבורסה שהיא בשווקים הבינלאומיים, נתכוון לפנות לבקשה לרישום כפוף להחלטת הבורסה בתל אביב".

החברה הצליחה להזניק את המכירות שלה ברבעון השלישי ב-26%. הן הסתכמו ב-6 מיליון דולר מול 4.8 מיליון דולר בעת המקבילה. "הדבר המרכזי בתוצאות, שאנו מראים, הוא שמבלי שהיו לנו מאות אלפי לקוחות מראש, ובלי יותר מדי השקעות בשיווק, הצלחנו להגיע לאותו מחזור כמו נטוויז'ן. אבל בניגוד אליהן, כבר הגענו לאיזון ב-EBITDA בישראל." מציין נתנזון.

נתנזון לא מוטרד מאיחוד אפשרי שיבוצע בין השיחות הבינלאומיות של נטויז'ן לחברת ברק 013 שנרכשה על ידי קבוצת אי.די.בי בשנה החולפת. "אם ברק ונטויז'ן יתאחדו זה יהיה רק טוב בעבורנו, משום שנהיה אחת מתוך 5 במקום אחת מתוך 6".

לשאלה האם בחברה מוטרדים מתוכנת השיחות בחינם סקייפ, מציין נתנזון כי "השוק (השיחות הבינלאומיות, ח.ש) רק עלה בשנה האחרונה. אני מעריך שהוא ימשיך ויעלה. אני מעריך שסקייפ זה דבר זמני. מישהו יצטרך לשלם על התשתית לבסוף. הם עושים מוצר בחינם תוך שהם עולים על תשתיות של אחרים. זה יותר מזכיר את הבועה שהיתה לפני חמש שנים. אנחנו חברה אמיתית. סקייפ זה מוצר קצת שונה בשוק".

תוצאותיה הכספיות של החברה הושפעו מנזקי סופת ההוריקן "קתרינה" בהיקף של 320 אלף דולר (הן ברבעון והן בתקופת תשעת החודשים) ומפעילותה של החברה הבת הישראלית 018. פעילות זו גדלה בשורה העליונה לרמת הכנסות של 882 אלף דולר עם הפסד קטן ברבעון של 38 אלף דולר. בתשעת החודשים הגיעו הכנסות 018 בישראל ל-1.82 מיליון דולר (8.4 מיליון שקל) וההפסד הגיע ל-400 אלף דולר שהם 1.87 מיליון שקל.

ללא שתי ההשפעות האלה היתה החברה זוקפת רווח נקי של 700 אלף דולר בתקופת תשעת החודשים. לאחר השפעות אלה הסתכם הפסדה של החברה בתשעת החודשים ב-26 אלף דולר בלבד. לאחר תקופה הדוחות השלימה החברה גיוס הון באמצעות מניות ואגח בהיקף של 4.3 מיליון דולר, דבר שינוצל להמשך הצמיחה והרחבתה בשנת 2006.

אקספון הינה ספקית שירותי תקשורת (קול ו-Data) עם פעילות בבריטניה, ארה"ב וישראל. מגוון השירותים כולל שיחות מקומיות, שיחות בינלאומיות, כרטיסי חיוג, שירותים סלולאריים, שירותי VoIP, ושידורים מרוכזים של פקס ודוא"ל. לחברה לקוחות באירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.