הכנסות אקספון זינקו ב-37%; מתכננת רישום בת"א בקיץ
חברת השיחות הבינלאומיות אקספון, הפועלת בארץ באמצעות חברת הבת 018, מתכננת להרשם למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal הבוקר. "לאחר שנסחרים שנה בבורסה שהיא בשווקים הבינלאומיים, נתכוון לפנות לבקשה לרישום כפוף להחלטת הבורסה בתל אביב".
החברה הצליחה להזניק את המכירות שלה ברבעון השלישי ב-26%. הן הסתכמו ב-6 מיליון דולר מול 4.8 מיליון דולר בעת המקבילה. "הדבר המרכזי בתוצאות, שאנו מראים, הוא שמבלי שהיו לנו מאות אלפי לקוחות מראש, ובלי יותר מדי השקעות בשיווק, הצלחנו להגיע לאותו מחזור כמו נטוויז'ן. אבל בניגוד אליהן, כבר הגענו לאיזון ב-EBITDA בישראל." מציין נתנזון.
נתנזון לא מוטרד מאיחוד אפשרי שיבוצע בין השיחות הבינלאומיות של נטויז'ן לחברת ברק 013 שנרכשה על ידי קבוצת אי.די.בי בשנה החולפת. "אם ברק ונטויז'ן יתאחדו זה יהיה רק טוב בעבורנו, משום שנהיה אחת מתוך 5 במקום אחת מתוך 6".
לשאלה האם בחברה מוטרדים מתוכנת השיחות בחינם סקייפ, מציין נתנזון כי "השוק (השיחות הבינלאומיות, ח.ש) רק עלה בשנה האחרונה. אני מעריך שהוא ימשיך ויעלה. אני מעריך שסקייפ זה דבר זמני. מישהו יצטרך לשלם על התשתית לבסוף. הם עושים מוצר בחינם תוך שהם עולים על תשתיות של אחרים. זה יותר מזכיר את הבועה שהיתה לפני חמש שנים. אנחנו חברה אמיתית. סקייפ זה מוצר קצת שונה בשוק".
תוצאותיה הכספיות של החברה הושפעו מנזקי סופת ההוריקן "קתרינה" בהיקף של 320 אלף דולר (הן ברבעון והן בתקופת תשעת החודשים) ומפעילותה של החברה הבת הישראלית 018. פעילות זו גדלה בשורה העליונה לרמת הכנסות של 882 אלף דולר עם הפסד קטן ברבעון של 38 אלף דולר. בתשעת החודשים הגיעו הכנסות 018 בישראל ל-1.82 מיליון דולר (8.4 מיליון שקל) וההפסד הגיע ל-400 אלף דולר שהם 1.87 מיליון שקל.
ללא שתי ההשפעות האלה היתה החברה זוקפת רווח נקי של 700 אלף דולר בתקופת תשעת החודשים. לאחר השפעות אלה הסתכם הפסדה של החברה בתשעת החודשים ב-26 אלף דולר בלבד. לאחר תקופה הדוחות השלימה החברה גיוס הון באמצעות מניות ואגח בהיקף של 4.3 מיליון דולר, דבר שינוצל להמשך הצמיחה והרחבתה בשנת 2006.
אקספון הינה ספקית שירותי תקשורת (קול ו-Data) עם פעילות בבריטניה, ארה"ב וישראל. מגוון השירותים כולל שיחות מקומיות, שיחות בינלאומיות, כרטיסי חיוג, שירותים סלולאריים, שירותי VoIP, ושידורים מרוכזים של פקס ודוא"ל. לחברה לקוחות באירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
