הכנסות אקספון זינקו ב-37%; מתכננת רישום בת"א בקיץ
חברת השיחות הבינלאומיות אקספון, הפועלת בארץ באמצעות חברת הבת 018, מתכננת להרשם למסחר בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, כך מוסר מנכ"ל החברה גיא נתנזון ל-Bizportal הבוקר. "לאחר שנסחרים שנה בבורסה שהיא בשווקים הבינלאומיים, נתכוון לפנות לבקשה לרישום כפוף להחלטת הבורסה בתל אביב".
החברה הצליחה להזניק את המכירות שלה ברבעון השלישי ב-26%. הן הסתכמו ב-6 מיליון דולר מול 4.8 מיליון דולר בעת המקבילה. "הדבר המרכזי בתוצאות, שאנו מראים, הוא שמבלי שהיו לנו מאות אלפי לקוחות מראש, ובלי יותר מדי השקעות בשיווק, הצלחנו להגיע לאותו מחזור כמו נטוויז'ן. אבל בניגוד אליהן, כבר הגענו לאיזון ב-EBITDA בישראל." מציין נתנזון.
נתנזון לא מוטרד מאיחוד אפשרי שיבוצע בין השיחות הבינלאומיות של נטויז'ן לחברת ברק 013 שנרכשה על ידי קבוצת אי.די.בי בשנה החולפת. "אם ברק ונטויז'ן יתאחדו זה יהיה רק טוב בעבורנו, משום שנהיה אחת מתוך 5 במקום אחת מתוך 6".
לשאלה האם בחברה מוטרדים מתוכנת השיחות בחינם סקייפ, מציין נתנזון כי "השוק (השיחות הבינלאומיות, ח.ש) רק עלה בשנה האחרונה. אני מעריך שהוא ימשיך ויעלה. אני מעריך שסקייפ זה דבר זמני. מישהו יצטרך לשלם על התשתית לבסוף. הם עושים מוצר בחינם תוך שהם עולים על תשתיות של אחרים. זה יותר מזכיר את הבועה שהיתה לפני חמש שנים. אנחנו חברה אמיתית. סקייפ זה מוצר קצת שונה בשוק".
תוצאותיה הכספיות של החברה הושפעו מנזקי סופת ההוריקן "קתרינה" בהיקף של 320 אלף דולר (הן ברבעון והן בתקופת תשעת החודשים) ומפעילותה של החברה הבת הישראלית 018. פעילות זו גדלה בשורה העליונה לרמת הכנסות של 882 אלף דולר עם הפסד קטן ברבעון של 38 אלף דולר. בתשעת החודשים הגיעו הכנסות 018 בישראל ל-1.82 מיליון דולר (8.4 מיליון שקל) וההפסד הגיע ל-400 אלף דולר שהם 1.87 מיליון שקל.
ללא שתי ההשפעות האלה היתה החברה זוקפת רווח נקי של 700 אלף דולר בתקופת תשעת החודשים. לאחר השפעות אלה הסתכם הפסדה של החברה בתשעת החודשים ב-26 אלף דולר בלבד. לאחר תקופה הדוחות השלימה החברה גיוס הון באמצעות מניות ואגח בהיקף של 4.3 מיליון דולר, דבר שינוצל להמשך הצמיחה והרחבתה בשנת 2006.
אקספון הינה ספקית שירותי תקשורת (קול ו-Data) עם פעילות בבריטניה, ארה"ב וישראל. מגוון השירותים כולל שיחות מקומיות, שיחות בינלאומיות, כרטיסי חיוג, שירותים סלולאריים, שירותי VoIP, ושידורים מרוכזים של פקס ודוא"ל. לחברה לקוחות באירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
