ניתוח טכני: זהב - כל הנוצץ
הפעם האחרונה שניתחתי במדור זה את הזהב הייתה יוני 2003. המסקנה הייתה שכיוונה של אונקיה כלפי מעלה. באותה תקופה נסחרה במחיר של 350 דולר. מי שעקב שם לב שמחירה האמיר לרמה של 473 דולרים. תשואה לא רעה לחלוטין.
המתכת ששימשה בימים עברו כמתכת מפלט בעיתות של סערות פוליטיות או כלכליות, ידעה ימים יפים בעבר כאשר בתחילת 1980 שולמו יותר מ-800 דולרים עבור אונקיה בודדת. אלא שמאז הועם זוהרה, בנקים מרכזיים ניפו את הזהב ממרתפיהם, סוחרים נפטרו מאחזקותיהם ומחירה של המתכת לא רק שהלך וירד אלא שהיא חדלה לשמש כמפלט. במהלך מגמת הירידות ארוכת הטווח רשם מחיר האונקיה ירידה הדרגתית עד לשפל של 252 דולר לאונקיה במהלך 1999.
מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת ידועה רק למעטים. לאלו המעוניינים לגוון את תיקי ההשקעות שלהם ולכאלו שהזהב הוא חלק מעיסוקם השוטף. כמעט בלי משים שובר מחירה של אונקיה חדשות לבקרים רמות התנגדות.
רמת ההתנגדות אחרונה שנשברה מעלה שכנה במחיר של 450 דולר לאונקיה כאשר מבנה המחירים הן בטווח הארוך והן בטווח הבינוני מורה בבירור על מגמת עלייה. שתי המגמות המרכזיות, היינו הראשית והמשנית המצויות בכיוון זהה אמורות להוות כוח לא מבוטל שידחוף את מחירו של הזהב מעלה.
אם לנתח את הדינמיקה הכללית של מגמת העלייה הרי שהתיקונים הטכניים סבירים, הכלים הסטטיסטיים משדרים מומנטום חיובי ודומה שבטווחי הזמן הראשיים, הזירה הטכנית נוטה לחבק את הזהב.
כעת, כדי להמשיך מעלה ולממש את הפוטנציאל הגלום, על הזהב להישאר מעל למחיר של 450 דולר לאונקיה. היכולת לעשות כן תעיד על מבנה מחירים מושלם ועל יכולת גבוהה לתקוף מחירים ורמות התנגדות גבוהות יותר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
