ניתוח טכני: זהב - כל הנוצץ

שימו לב: "מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת ידועה רק למעטים", מסביר המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ
אייל גורביץ |

הפעם האחרונה שניתחתי במדור זה את הזהב הייתה יוני 2003. המסקנה הייתה שכיוונה של אונקיה כלפי מעלה. באותה תקופה נסחרה במחיר של 350 דולר. מי שעקב שם לב שמחירה האמיר לרמה של 473 דולרים. תשואה לא רעה לחלוטין.

המתכת ששימשה בימים עברו כמתכת מפלט בעיתות של סערות פוליטיות או כלכליות, ידעה ימים יפים בעבר כאשר בתחילת 1980 שולמו יותר מ-800 דולרים עבור אונקיה בודדת. אלא שמאז הועם זוהרה, בנקים מרכזיים ניפו את הזהב ממרתפיהם, סוחרים נפטרו מאחזקותיהם ומחירה של המתכת לא רק שהלך וירד אלא שהיא חדלה לשמש כמפלט. במהלך מגמת הירידות ארוכת הטווח רשם מחיר האונקיה ירידה הדרגתית עד לשפל של 252 דולר לאונקיה במהלך 1999.

מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת ידועה רק למעטים. לאלו המעוניינים לגוון את תיקי ההשקעות שלהם ולכאלו שהזהב הוא חלק מעיסוקם השוטף. כמעט בלי משים שובר מחירה של אונקיה חדשות לבקרים רמות התנגדות.

רמת ההתנגדות אחרונה שנשברה מעלה שכנה במחיר של 450 דולר לאונקיה כאשר מבנה המחירים הן בטווח הארוך והן בטווח הבינוני מורה בבירור על מגמת עלייה. שתי המגמות המרכזיות, היינו הראשית והמשנית המצויות בכיוון זהה אמורות להוות כוח לא מבוטל שידחוף את מחירו של הזהב מעלה.

אם לנתח את הדינמיקה הכללית של מגמת העלייה הרי שהתיקונים הטכניים סבירים, הכלים הסטטיסטיים משדרים מומנטום חיובי ודומה שבטווחי הזמן הראשיים, הזירה הטכנית נוטה לחבק את הזהב.

כעת, כדי להמשיך מעלה ולממש את הפוטנציאל הגלום, על הזהב להישאר מעל למחיר של 450 דולר לאונקיה. היכולת לעשות כן תעיד על מבנה מחירים מושלם ועל יכולת גבוהה לתקוף מחירים ורמות התנגדות גבוהות יותר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.