ניתוח טכני: זהב - כל הנוצץ

שימו לב: "מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת ידועה רק למעטים", מסביר המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ
אייל גורביץ |

הפעם האחרונה שניתחתי במדור זה את הזהב הייתה יוני 2003. המסקנה הייתה שכיוונה של אונקיה כלפי מעלה. באותה תקופה נסחרה במחיר של 350 דולר. מי שעקב שם לב שמחירה האמיר לרמה של 473 דולרים. תשואה לא רעה לחלוטין.

המתכת ששימשה בימים עברו כמתכת מפלט בעיתות של סערות פוליטיות או כלכליות, ידעה ימים יפים בעבר כאשר בתחילת 1980 שולמו יותר מ-800 דולרים עבור אונקיה בודדת. אלא שמאז הועם זוהרה, בנקים מרכזיים ניפו את הזהב ממרתפיהם, סוחרים נפטרו מאחזקותיהם ומחירה של המתכת לא רק שהלך וירד אלא שהיא חדלה לשמש כמפלט. במהלך מגמת הירידות ארוכת הטווח רשם מחיר האונקיה ירידה הדרגתית עד לשפל של 252 דולר לאונקיה במהלך 1999.

מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת ידועה רק למעטים. לאלו המעוניינים לגוון את תיקי ההשקעות שלהם ולכאלו שהזהב הוא חלק מעיסוקם השוטף. כמעט בלי משים שובר מחירה של אונקיה חדשות לבקרים רמות התנגדות.

רמת ההתנגדות אחרונה שנשברה מעלה שכנה במחיר של 450 דולר לאונקיה כאשר מבנה המחירים הן בטווח הארוך והן בטווח הבינוני מורה בבירור על מגמת עלייה. שתי המגמות המרכזיות, היינו הראשית והמשנית המצויות בכיוון זהה אמורות להוות כוח לא מבוטל שידחוף את מחירו של הזהב מעלה.

אם לנתח את הדינמיקה הכללית של מגמת העלייה הרי שהתיקונים הטכניים סבירים, הכלים הסטטיסטיים משדרים מומנטום חיובי ודומה שבטווחי הזמן הראשיים, הזירה הטכנית נוטה לחבק את הזהב.

כעת, כדי להמשיך מעלה ולממש את הפוטנציאל הגלום, על הזהב להישאר מעל למחיר של 450 דולר לאונקיה. היכולת לעשות כן תעיד על מבנה מחירים מושלם ועל יכולת גבוהה לתקוף מחירים ורמות התנגדות גבוהות יותר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".