צפוי גידול של 10% ביצוא לגרמניה לכ-1.45 מיליארד ד'
מהתאחדות התעשיינים נסמר היום כי במסגרת חגיגות ה-40 שנה לכינון היחסים בין ישראל לגרמניה, ב-21 בספטמבר, יחתום שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים על הקמת מועצת עסקים ישראלית-גרמנית. טקס החתימה יערך בברלין בהשתתפות אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, מ"מ שר האוצר ושר התמ"ת, השר קלמנס – שר הכלכלה והעבודה הגרמני. על הקמת המועצה יחתום מהצד הגרמני אנטון בורנר, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בגרמניה.
ברוש גילה, כי בשנה האחרונה החלו לפעול כ-150 חברות ישראליות חדשות בגרמניה וכיום פועלות שם כ-2,200 חברות - גידול של 7% לעומת 2003. יצויין, כי בששת החודשים הראשונים של השנה גדל היצוא הישראלי בכ-7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-686.1 מליוני דולרים.
מדובר בעיקר במכונות וציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, טקסטיל ומוצרי טקסטיל, תכשירי מזון ועוד.
ברוש מעריך, כי כינונה של מועצת עסקים ישראלית – גרמנית וגרמנית – ישראלית, עשוי להביא לשידרוג קשרי הסחר והכלכלה בין שתי המדינות. להערכתו, כבר בשנת 2005 צפוי גידול של 10% ביצוא הישראלי לגרמניה, שיסתכם בכ-1.45 מיליארד דולרים.
עם החתימה הקרבה על מועצת עסקים ישראלית-גרמנית, מתחייבים הצדדים לעודד את הסחר ושיתופי הפעולה בכל אחת מהמדינות בעיקר בתחומים של העברת טכנולוגיה, הקמת מיזמים משותפים, מחקר ופיתוח, השקעות והכשרת כוח-אדם. ברוש מציין, כי דגש מיוחד ייושם על הגברת התחרויות של החברות הישראליות והגרמניות הן בישראל והן בגרמניה וכן לאתר לחברות אלו שותפים פוטנציאליים.
שני הצדדים מתחייבים על פי ההסכם, גם לשפר את המסגרת הרגולטיבית בשתי המדינות ולהסיר חסמים אם יש, וכן מתחייבים הצדדים לפעול להחלפת אינפורמציה בין שני הארגונים, לסייע בארגון תערוכות ובחילופי משלחות. ע"פ ההסכם שיחתם, יפגשו הצדדים פעם בשנה לסרוגין בשתי המדינות.
היבוא מגרמניה הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-1.43 מיליארד דולרים, מהווה ירידה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעיקר ביבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי תעשיות כימיות, כלי רכב, טיס ושייט, מכשירים וכלים אופטיים, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, נייר וקרטון.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
