צפוי גידול של 10% ביצוא לגרמניה לכ-1.45 מיליארד ד'
מהתאחדות התעשיינים נסמר היום כי במסגרת חגיגות ה-40 שנה לכינון היחסים בין ישראל לגרמניה, ב-21 בספטמבר, יחתום שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים על הקמת מועצת עסקים ישראלית-גרמנית. טקס החתימה יערך בברלין בהשתתפות אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, מ"מ שר האוצר ושר התמ"ת, השר קלמנס – שר הכלכלה והעבודה הגרמני. על הקמת המועצה יחתום מהצד הגרמני אנטון בורנר, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בגרמניה.
ברוש גילה, כי בשנה האחרונה החלו לפעול כ-150 חברות ישראליות חדשות בגרמניה וכיום פועלות שם כ-2,200 חברות - גידול של 7% לעומת 2003. יצויין, כי בששת החודשים הראשונים של השנה גדל היצוא הישראלי בכ-7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-686.1 מליוני דולרים.
מדובר בעיקר במכונות וציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, טקסטיל ומוצרי טקסטיל, תכשירי מזון ועוד.
ברוש מעריך, כי כינונה של מועצת עסקים ישראלית – גרמנית וגרמנית – ישראלית, עשוי להביא לשידרוג קשרי הסחר והכלכלה בין שתי המדינות. להערכתו, כבר בשנת 2005 צפוי גידול של 10% ביצוא הישראלי לגרמניה, שיסתכם בכ-1.45 מיליארד דולרים.
עם החתימה הקרבה על מועצת עסקים ישראלית-גרמנית, מתחייבים הצדדים לעודד את הסחר ושיתופי הפעולה בכל אחת מהמדינות בעיקר בתחומים של העברת טכנולוגיה, הקמת מיזמים משותפים, מחקר ופיתוח, השקעות והכשרת כוח-אדם. ברוש מציין, כי דגש מיוחד ייושם על הגברת התחרויות של החברות הישראליות והגרמניות הן בישראל והן בגרמניה וכן לאתר לחברות אלו שותפים פוטנציאליים.
שני הצדדים מתחייבים על פי ההסכם, גם לשפר את המסגרת הרגולטיבית בשתי המדינות ולהסיר חסמים אם יש, וכן מתחייבים הצדדים לפעול להחלפת אינפורמציה בין שני הארגונים, לסייע בארגון תערוכות ובחילופי משלחות. ע"פ ההסכם שיחתם, יפגשו הצדדים פעם בשנה לסרוגין בשתי המדינות.
היבוא מגרמניה הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-1.43 מיליארד דולרים, מהווה ירידה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעיקר ביבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי תעשיות כימיות, כלי רכב, טיס ושייט, מכשירים וכלים אופטיים, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, נייר וקרטון.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
