צפוי גידול של 10% ביצוא לגרמניה לכ-1.45 מיליארד ד'
מהתאחדות התעשיינים נסמר היום כי במסגרת חגיגות ה-40 שנה לכינון היחסים בין ישראל לגרמניה, ב-21 בספטמבר, יחתום שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים על הקמת מועצת עסקים ישראלית-גרמנית. טקס החתימה יערך בברלין בהשתתפות אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, מ"מ שר האוצר ושר התמ"ת, השר קלמנס – שר הכלכלה והעבודה הגרמני. על הקמת המועצה יחתום מהצד הגרמני אנטון בורנר, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בגרמניה.
ברוש גילה, כי בשנה האחרונה החלו לפעול כ-150 חברות ישראליות חדשות בגרמניה וכיום פועלות שם כ-2,200 חברות - גידול של 7% לעומת 2003. יצויין, כי בששת החודשים הראשונים של השנה גדל היצוא הישראלי בכ-7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-686.1 מליוני דולרים.
מדובר בעיקר במכונות וציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, טקסטיל ומוצרי טקסטיל, תכשירי מזון ועוד.
ברוש מעריך, כי כינונה של מועצת עסקים ישראלית – גרמנית וגרמנית – ישראלית, עשוי להביא לשידרוג קשרי הסחר והכלכלה בין שתי המדינות. להערכתו, כבר בשנת 2005 צפוי גידול של 10% ביצוא הישראלי לגרמניה, שיסתכם בכ-1.45 מיליארד דולרים.
עם החתימה הקרבה על מועצת עסקים ישראלית-גרמנית, מתחייבים הצדדים לעודד את הסחר ושיתופי הפעולה בכל אחת מהמדינות בעיקר בתחומים של העברת טכנולוגיה, הקמת מיזמים משותפים, מחקר ופיתוח, השקעות והכשרת כוח-אדם. ברוש מציין, כי דגש מיוחד ייושם על הגברת התחרויות של החברות הישראליות והגרמניות הן בישראל והן בגרמניה וכן לאתר לחברות אלו שותפים פוטנציאליים.
שני הצדדים מתחייבים על פי ההסכם, גם לשפר את המסגרת הרגולטיבית בשתי המדינות ולהסיר חסמים אם יש, וכן מתחייבים הצדדים לפעול להחלפת אינפורמציה בין שני הארגונים, לסייע בארגון תערוכות ובחילופי משלחות. ע"פ ההסכם שיחתם, יפגשו הצדדים פעם בשנה לסרוגין בשתי המדינות.
היבוא מגרמניה הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-1.43 מיליארד דולרים, מהווה ירידה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעיקר ביבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי תעשיות כימיות, כלי רכב, טיס ושייט, מכשירים וכלים אופטיים, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, נייר וקרטון.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
בהשקעה של 5 מיליון שקלים: משרד האנרגיה מציג תכנית פעולה לקידום החינוך לאנרגיה מקיימת בישראל ובכך להשפיע על הדור הצעיר כך שיהיה מודע, יוזם ואחראי יותר בכל הנוגע לשימוש מושכל באנרגיה, לחיסכון בצריכת חשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות
התכנית החדשה ביוזמת החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ממליצה על השקעה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח לשנה כאשר השאיפה היא להגיע למעל ל־400,000 ילדים וילדות ובני נוער, שייחשפו לתכנים החינוכיים בתחום האנרגיה המקיימת בצורה ישירה ועקיפה בכל שנה. כ־350,000 תלמידים ותלמידות צפויים לבקר בתערוכות המדע שיוקמו, 50,000 משתתפים ייחשפו לתכנים דרך קורסים דיגיטליים, חוגים, יוזמות קהילתיות ותוכן ברשתות החברתיות. בנוסף, כ־10,000 תלמידים צפויים לקחת חלק בתוכניות חקר ובהכשרות ייעודיות, בעוד מאות מורים ומנחים יעברו הכשרה וליווי מקצועי. התוכנית ממליצה לקדם יוזמות חקר בשיתוף משרד החינוך דרך שילוב אפיקי הפעולה הפורמליים והבלתי פורמליים, לייצר המשכיות ולבנות תשתית קבועה של חינוך לאנרגיה מקיימת בפריסה ארצית.
מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות חינוך שמקודמות על ידי ממשלות תורמות להגברת המודעות הציבורית, מעודדות מעורבות קהילתית ומסייעות בעמידה ביעדים להפחתת פליטות ולשימוש מושכל באנרגיה. התכנית ביוזמת משרד האנרגיה צפויה לשלב ידע עדכני מתחומי החינוך, המדע והסביבה ושמה דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויזמות בקרב ילדים ובני נוער, תוך שילוב עקרונות של חדשנות פדגוגית, למידה מבוססת מחקר ונגישות לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל.

מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מעורבות ממשלתית בחינוך לאנרגיה היא נדבך חיוני במימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות. חינוך מגיל צעיר לערכים של חיסכון באנרגיה, מודעות לחשיבות של אנרגיה מתחדשת, והבנה טכנולוגית - הוא הבסיס לשינוי התנהגותי ארוך טווח ולבניית משק אנרגיה יציב ובר-קיימא. הדור הצעיר הוא המפתח לעתיד של אנרגיה נקייה ויעילה. באמצעות חינוך והשראה מגיל צעיר נוכל לטפח אחריות סביבתית וחדשנות, שיקדמו את ישראל לעבר משק אנרגיה יעיל".
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוזמות חינוכיות קודמות שיזם משרד האנרגיה בתחום האנרגיה המקיימת, היו אתר האינטרנט הלימודי "אנרגיה בראש אחר" או באמצעות תערוכת אנרגיה "כח סוס" במוזיאון המדע בירושלים, אליה נחשפו בשנה האחרונה מעל ל-200 אלף מבקרים.
