צפוי גידול של 10% ביצוא לגרמניה לכ-1.45 מיליארד ד'
מהתאחדות התעשיינים נסמר היום כי במסגרת חגיגות ה-40 שנה לכינון היחסים בין ישראל לגרמניה, ב-21 בספטמבר, יחתום שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים על הקמת מועצת עסקים ישראלית-גרמנית. טקס החתימה יערך בברלין בהשתתפות אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, מ"מ שר האוצר ושר התמ"ת, השר קלמנס – שר הכלכלה והעבודה הגרמני. על הקמת המועצה יחתום מהצד הגרמני אנטון בורנר, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בגרמניה.
ברוש גילה, כי בשנה האחרונה החלו לפעול כ-150 חברות ישראליות חדשות בגרמניה וכיום פועלות שם כ-2,200 חברות - גידול של 7% לעומת 2003. יצויין, כי בששת החודשים הראשונים של השנה גדל היצוא הישראלי בכ-7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-686.1 מליוני דולרים.
מדובר בעיקר במכונות וציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, טקסטיל ומוצרי טקסטיל, תכשירי מזון ועוד.
ברוש מעריך, כי כינונה של מועצת עסקים ישראלית – גרמנית וגרמנית – ישראלית, עשוי להביא לשידרוג קשרי הסחר והכלכלה בין שתי המדינות. להערכתו, כבר בשנת 2005 צפוי גידול של 10% ביצוא הישראלי לגרמניה, שיסתכם בכ-1.45 מיליארד דולרים.
עם החתימה הקרבה על מועצת עסקים ישראלית-גרמנית, מתחייבים הצדדים לעודד את הסחר ושיתופי הפעולה בכל אחת מהמדינות בעיקר בתחומים של העברת טכנולוגיה, הקמת מיזמים משותפים, מחקר ופיתוח, השקעות והכשרת כוח-אדם. ברוש מציין, כי דגש מיוחד ייושם על הגברת התחרויות של החברות הישראליות והגרמניות הן בישראל והן בגרמניה וכן לאתר לחברות אלו שותפים פוטנציאליים.
שני הצדדים מתחייבים על פי ההסכם, גם לשפר את המסגרת הרגולטיבית בשתי המדינות ולהסיר חסמים אם יש, וכן מתחייבים הצדדים לפעול להחלפת אינפורמציה בין שני הארגונים, לסייע בארגון תערוכות ובחילופי משלחות. ע"פ ההסכם שיחתם, יפגשו הצדדים פעם בשנה לסרוגין בשתי המדינות.
היבוא מגרמניה הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-1.43 מיליארד דולרים, מהווה ירידה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעיקר ביבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי תעשיות כימיות, כלי רכב, טיס ושייט, מכשירים וכלים אופטיים, פלסטיק וגומי, מתכות פשוטות, נייר וקרטון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
