הושלם המיזוג בין חברת דטא JCE לריבוע הזמן

לפי שווי של כ-117 מליון שקל, דטא JCE תחזיק כ-85% ממניות החברה, דטא JCE הוקמה בשנת 1996 ואת 2004 סיימה עם רווח בסך 2.5 מיליון דולר
ליאור גוטליב |

הושלמה העברת פעילותה של חברת דטא JCE, העוסקת בפתרונות בתכנון ובאספקת רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה, לריבוע הזמן. השלמת המיזוג התאפשרה בעקבות אישור שניתן למהלך באסיפת בעלי המניות בריבוע הזמן.

בעקבות השלמת המיזוג החלה החברה להיסחר תחת הסימול דטא ג''יסיאי לפי שווי של כ-117 מיליון שקל. כזכור, נסחרה מניית ריבוע הזמן לפי שווי של כ-10 מיליון שקל ומניית החברה הייתה בשימור במשך שנתיים. בעקבות המיזוג תחזיק דטא JCE כ-85% ממניות החברה. בחודש הקרוב ידון דירקטוריון הבורסה בהוצאת החברה מרשימת השימור לאחר שעמדה בקריטריונים הדרושים למסחר מלא.

את מניות החברה הבורסאית תחזיק חברת דטא אלקטרוניקה הנמצאת בבעלות משותפת של ניסקו פרוייקטים (55%) ואושר אלרון (45%) המכהן בה כמנכ"ל.

לפני המיזוג סיימה דטא JCE את הרבעון הראשון של 2005 עם הכנסות בהיקף של 75 מיליון שקל תוך שהיא רושמת גידול בשיעור של 238% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004 ותוך גידול של 265% בין השנים 2003 ל- 2004.

אושר אלרון, מנכ"ל החברה ציין כי הכנסות דטא JCE ב-2004 הסתכמו ב-62 מיליון דולר, מתוכם 22 מיליון דולר הכנסות מפעילות החברה בחו"ל. את 2004 סיימה החברה עם רווח בסך 2.5 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.