LIMS: רישיון תוכנה לחברת נפט מאמל"ט ב-900 א' ד'
חברת אל.איי.אם.אס לבורטורי אינפורמיישן אנד מנג'מנט (או בקיצור: LIMS) מדווחת הבוקר (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב, כי חברת הבת (בבעלות מלאה) בארה"ב, STARLIMS CORPORATION, קיבלה אתמול הזמנת המשך לרכישת רשיון שימוש בתוכנת STARLIMS מחברת נפט באמריקה הלטינית.
ההיקף הכספי של הרשיון הינו כ-900 אלף דולר והוא יאפשר לחברת הנפט להתקין את תוכנת STARLIMS במעבדות בקרת האיכות של אחד ממתקני הזיקוק של חברת הנפט. אספקת התוכנה והתשלום בגינה אמורים להתבצע במהלך הרבעון השלישי של השנה.
בנוסף להזמנה המדווחת כעת, רכשה חברת הנפט במחצית הראשונה של השנה שירותי תמיכה ויעוץ בהיקף מצטבר של כ- 300 אלף דולר. התקנה זאת לכשתושלם, תצטרף לשנים עשר מערכות STARLIMS אשר ייושמו בחברת הנפט בשנים קודמות ובחברה מעריכים ששיעור הרווחיות התפעולית שתנבע מן ההזמנה לא יפחת משיעור הרווחיות הממוצע של החברה.
מ-LIMS נמסר גם, כי על רקע נסיון העבודה המשותפת עם חברת הנפט ולאור הצרכים העתידיים שלה היא ממשיכה לפעול לגיבוש הסכם רחב יותר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
