ברקע לפרישתה של ארה"ב מהסכם פריז - מחיר הנפט איבד 1.1%

אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה נפט

הנפט ירד היום בשיעור של 1.1% למחיר של 47.84 דולר לחבית. המגמה נרשמת ברקע להודעתו של דונלד טראמפ מאמש, על כך שארה"ב תפרוש מהסכם פריז למאבק בשינויי האקלים. הודעתו של הנשיא הטרי מגבירה את החשש להיווצרות היצע יתר בשוק הנפט, זאת מאחר וזניחה של ממשלת ארה"ב את הסכם עשויה להביא לגל חדש של קידוחי נפט במדינה - ללא רגולציה סביבתית. 

נציין כי ללא קשר לנאום הנשיא או החלטתו, על פי משרד האנרגיה, שוק הנפט האמריקני נמצא כבר במומנטום משמעותי של הגדלת תפוקת הקידוח. במאי האחרון, התפוקה בארה"ב הגיעה לידי 9.3 מיליון חביות ליום, כמות המציבה אותה עם שתי המדינות הייצוא הותיקות בתחום - רוסיה (עם 10.5 מיליון חביות ליום) וערב הסעודית (10.4 מיליון). 

בשעה 20:30 היום, יפורסם דו"ח בייקר יוז ויעניק תמונה נוספת לשוק ההיצע האמריקני של הנוזל השחור. הסקר יציג את השינוי בכמות האסדות המפיקות הפעילות לשבוע האחרון. בשנה האחרונה, נרשמת עלייה מדי חודש של אותן אסדות ומתוך כך בשבוע שעבר מספן הגיע לשיא של שנה וחצי בסך של 722. אמנם מדובר בכמות הגבוהה ביותר מאז שנת 2015, אך מספר זה עדיין רחוק מאוד מהכמות שאפיינה את תקופת הגיאות בתחום. בשנת 2014, כמות האסדות הגיעה לידי יותר מ-1,600 אסדות. 

אתמול (ה'), מחיר הנפט סגר בעליות קלות כאשר. המגמה החיובית נרשמה ברקע לפרסום דו"ח המלאים האמריקני שהציג ירידה חדה במלאי הנפט הגולמי באופן ממשי מעבר לצפי השוק. בשבוע האחרון כמות מלאי הנפט הגולמי ירדה ב-6.4 מיליון חביות. מדובר בירידה השבועית התשיעית ברציפות והמשמעותית ביותר מאז תחילת חודש ינואר האחרון. אך כאמור השוק חוזה שתהליך זה נמצא כבר לקראת סיום. 

לנוכח הנתונים הללו, הכדור שוב חוזר אל מדינות אופ"ק ועל הפעולות שעליהן לנקוט בכדי להקטין את ההיצע העולמי ולתמוך במחיר הנפט. רק לפני שבוע, נציגי אותן מדינות החליטו להמשיך ולהקפיא את כמות התפוקה עד מארס בקרב הארגון לאחר שכבר הורידו אותה בסך של 1.8 מליון חביות ליום. אתמול, נציגי הארגון שבו וטענו כי בידי אופ"ק יכולות נוספות לתמיכה במחיר הנפט וטענו כי כבר נעשו דיונים על הקטנת התפוקה בשיעור נוסף של 1.5%. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מה הרשר (ל"ת)
    alek111 03/06/2017 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 02/06/2017 20:34
    הגב לתגובה זו
    טרמפ הצהיר כי יהיה מוכן לנהל מו"מ מחודש . הרבה מדינות בארה"ב הצהירו כי הם מחוייבים להסכם פריז לכן נראה כי לא תהייה פרישה מלאה אם בכלל .
  • 2.
    מבין עיניין 02/06/2017 17:42
    הגב לתגובה זו
    המרוץ לעלות זולה החל, 8 שנים נתנו סובסידיות לפיתוח מוצרים ירוקים שהם זולים יותר במהות שלהם, בגלל שאינן מתכלים. היום הם עומדים שווה בין שווים מי שיהיה זול יותר יאומץ, זה מצריך גם מכל הדלקים להיות זולים יותר כדי להיות אלטרנטיבה. לא לשכוח יש עלות הפקה קידוח חיפוש כך שעכשיו נקבל תמונת ראי נטולת אינטרסים לשווי הגון של כל אחת מהמוצרים.
  • 1.
    הצלף 02/06/2017 13:11
    הגב לתגובה זו
    לא קשור להסכם האקלים
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.