הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

ברקע לפרישתה של ארה"ב מהסכם פריז - מחיר הנפט איבד 1.1%

אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה נפט

הנפט ירד היום בשיעור של 1.1% למחיר של 47.84 דולר לחבית. המגמה נרשמת ברקע להודעתו של דונלד טראמפ מאמש, על כך שארה"ב תפרוש מהסכם פריז למאבק בשינויי האקלים. הודעתו של הנשיא הטרי מגבירה את החשש להיווצרות היצע יתר בשוק הנפט, זאת מאחר וזניחה של ממשלת ארה"ב את הסכם עשויה להביא לגל חדש של קידוחי נפט במדינה - ללא רגולציה סביבתית. 

נציין כי ללא קשר לנאום הנשיא או החלטתו, על פי משרד האנרגיה, שוק הנפט האמריקני נמצא כבר במומנטום משמעותי של הגדלת תפוקת הקידוח. במאי האחרון, התפוקה בארה"ב הגיעה לידי 9.3 מיליון חביות ליום, כמות המציבה אותה עם שתי המדינות הייצוא הותיקות בתחום - רוסיה (עם 10.5 מיליון חביות ליום) וערב הסעודית (10.4 מיליון). 

בשעה 20:30 היום, יפורסם דו"ח בייקר יוז ויעניק תמונה נוספת לשוק ההיצע האמריקני של הנוזל השחור. הסקר יציג את השינוי בכמות האסדות המפיקות הפעילות לשבוע האחרון. בשנה האחרונה, נרשמת עלייה מדי חודש של אותן אסדות ומתוך כך בשבוע שעבר מספן הגיע לשיא של שנה וחצי בסך של 722. אמנם מדובר בכמות הגבוהה ביותר מאז שנת 2015, אך מספר זה עדיין רחוק מאוד מהכמות שאפיינה את תקופת הגיאות בתחום. בשנת 2014, כמות האסדות הגיעה לידי יותר מ-1,600 אסדות. 

אתמול (ה'), מחיר הנפט סגר בעליות קלות כאשר. המגמה החיובית נרשמה ברקע לפרסום דו"ח המלאים האמריקני שהציג ירידה חדה במלאי הנפט הגולמי באופן ממשי מעבר לצפי השוק. בשבוע האחרון כמות מלאי הנפט הגולמי ירדה ב-6.4 מיליון חביות. מדובר בירידה השבועית התשיעית ברציפות והמשמעותית ביותר מאז תחילת חודש ינואר האחרון. אך כאמור השוק חוזה שתהליך זה נמצא כבר לקראת סיום. 

לנוכח הנתונים הללו, הכדור שוב חוזר אל מדינות אופ"ק ועל הפעולות שעליהן לנקוט בכדי להקטין את ההיצע העולמי ולתמוך במחיר הנפט. רק לפני שבוע, נציגי אותן מדינות החליטו להמשיך ולהקפיא את כמות התפוקה עד מארס בקרב הארגון לאחר שכבר הורידו אותה בסך של 1.8 מליון חביות ליום. אתמול, נציגי הארגון שבו וטענו כי בידי אופ"ק יכולות נוספות לתמיכה במחיר הנפט וטענו כי כבר נעשו דיונים על הקטנת התפוקה בשיעור נוסף של 1.5%. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מה הרשר (ל"ת)
    alek111 03/06/2017 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 02/06/2017 20:34
    הגב לתגובה זו
    טרמפ הצהיר כי יהיה מוכן לנהל מו"מ מחודש . הרבה מדינות בארה"ב הצהירו כי הם מחוייבים להסכם פריז לכן נראה כי לא תהייה פרישה מלאה אם בכלל .
  • 2.
    מבין עיניין 02/06/2017 17:42
    הגב לתגובה זו
    המרוץ לעלות זולה החל, 8 שנים נתנו סובסידיות לפיתוח מוצרים ירוקים שהם זולים יותר במהות שלהם, בגלל שאינן מתכלים. היום הם עומדים שווה בין שווים מי שיהיה זול יותר יאומץ, זה מצריך גם מכל הדלקים להיות זולים יותר כדי להיות אלטרנטיבה. לא לשכוח יש עלות הפקה קידוח חיפוש כך שעכשיו נקבל תמונת ראי נטולת אינטרסים לשווי הגון של כל אחת מהמוצרים.
  • 1.
    הצלף 02/06/2017 13:11
    הגב לתגובה זו
    לא קשור להסכם האקלים
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן