לקראת הדרמה בשבוע הבא - הנפט קפץ 2% וחצה את מחיר 50 דולר לחבית

זה יגמר בדמעות? בעוד בארה"ב המלאי בירידה, נציגי אופ"ק ממשיכים לפזר אופטימיות לקראת הפגישה בוינה 
אלמוג עזר | (7)
נושאים בכתבה נפט

הנפט ממשיך להציג מומנטום חיובי ועולה היום בשיעור של 1.5% וחוצה לראשונה מזה שלושה שבועות את מחיר 50 הדולר. המגמה נרשמת ברקע להמשך הירידה במלאים האמריקניים ומהצפי שועידת אופ"ק בשבוע הבא תאריך את תקופת ההקפאה של ייצור הנפט בקרב מדינות הארגון. 

כאמור, ועדת אופ"ק תערך בוינה בשבוע הבא ותהווה אירוע דרמטי מאוד למשקיעים בסקטור. רויטרס דיווח היום כי נציגי המדינות בדקו תרחישים שונים לתמיכה במחיר הנוזל הנוזל השחור לקראת הפגישה. הנטייה של הנציגים כרגע היא להרחיב ולהעמיק את ההקפאה ביצור של מדינות הארגון. זה המקום להזכיר כי להתייחס אל הצהרות נציגי אופ"ק במירב הזהירות לאור כשלונות עבר של הוועידה שגרמו בשנת 2016 לצנוח עד למחיר של מתחת ל-30 דולר. 

כבר בסוף השבוע שעבר, נציגים מסעודיה ורוסיה (שאינה חברה בארגון אופ"ק), הסכימו על הצורך להאריך את הקיצוצים הנוכחיים עד מרץ 2018. ההסתייגות של שר האנרגיה הסעודי, ח'אלד אל-פלח, הייתה כי הסכם להארכה של הקפאה יהיו באותם תנאים, כפי שנחתם בנובמבר האחרון. ערב הסעודית היא פחות או יותר מובילת ארגון אופ"ק. בנובמבר האחרון, נציגי אופ"ק חתמו על הסכם לקיצוץ בתפוקה בסך של 1.8 מיליון חביות ליום והקפאה של הייצור לרמה שנרשמה בתחילת שנת 2015.

ועידת אופ"ק תערך לאורך יום רביעי וחמישי. נציגי הארגון האחראים על ההתכנסות, טוענים כי הוועדה צפויה לגלוש אל תוך יום שישי. 

מקור אחר בנציגות אופ"ק טען כי המדינות עשויות להחליט להעמיק את ההקפאה אך היא תתלה את ההחלטה במתרחש בארה"ב. שוק פצלי השמן בכלכלה הגדולה בעולם בעל פוטנציאל להגדיל  באופן משמעותי את ההיצע העולמי, כאשר כרגע קיימות 700 אסדות פעילות. שנת 2015 לימדה את המשקיעים כי פוטנציאל סקטור פצלי השמן יכול להפעיל 1,600 אסדות. 

נזכיר כי ביום רביעי האחרון דו"ח המלאים האמריקני הציג ירידה בכמות מלאי הנפט הגולמי בסך של 1.7 מליון חביות. מדובר בשבוע השישי ברציפות שבו המלאי האמריקני רושם ירידה בכמות חביות הנפט הגולמי. נתונים אלו מצביעים על כך שהביקוש בחודש האחרון היה גדול על ההיצע  והיצע היתר של הנוזל השחור שהצטבר בשנתיים האחרונות הולך וקטן. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוני גולן 21/05/2017 16:57
    הגב לתגובה זו
    מחיר יחידת נפט נסגר היום במחיר 951 ש"ח כאשר באופן ריאלי היה צריך להיות 1186, כלומר צריך להעלות את המחיר הנוכחי ב- 24.7% על מנת שישתווה למחיר האמיתי. יש פה גזילה של קרוב ל- 25%.
  • 3.
    רוני גולן 21/05/2017 14:19
    הגב לתגובה זו
    ב- 20.12.16 מחיר יחידת נפט ברנט בתעודת סל של קסם היה 882 אג', בתאריך זה מחיר חבית נפט ברנט היה 36.67 דולר ושער הדולר היה 3.90 ש"ח. אם מחלקים את מחיר היחידה במחיר חבית נפט ומחלקים בשער הדולר מקבלים קבוע המרה של 6.17. היום מחיר חבית נפט הוא 53.7 וער הדולר 3.58 ש"ח, בהתאם אם מכילים את שני הערכים בקבוע המרה של 5.17 נקבל שמחיר יחידה צריך להיות: 1186 המחיר היום הוא 950, כלומר נמוך יותר ב- 20%. זו פשוט גזלה!!!!
  • דר קרמי 22/05/2017 06:37
    הגב לתגובה זו
    קדימה יש להסיר את הכפפות ולהתחיל לחקור האם יש פה הונאה
  • עו"ד 22/05/2017 03:07
    הגב לתגובה זו
    במידה ותשכנע אותי שיש יותר ממה שאתה מתבסס אני אהיה מוכן להגיש את התביעה בחינם עבור קבוצת הרוכשים בתעודה
  • רוני גולן 23/05/2017 14:35
    אתה יכול לשלוח בבקשה למייל שלי מה נדרש לצורך הגשת תביעה יצוגית.
  • 2.
    התעודה מפגרת ב 10 אחוז מהמציאות (ל"ת)
    צחי 20/05/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונן חיברמן 20/05/2017 17:56
    הגב לתגובה זו
    היחס בין חזרה שלמחיר הנפט ליחס התעודה לא מציאותי וכשהנפט יורד התעודה נחתכת. כשהנפט עולה היא לא עולה כנידרש.תביעת ענק
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.