לקראת הדרמה בשבוע הבא - הנפט קפץ 2% וחצה את מחיר 50 דולר לחבית

זה יגמר בדמעות? בעוד בארה"ב המלאי בירידה, נציגי אופ"ק ממשיכים לפזר אופטימיות לקראת הפגישה בוינה 
אלמוג עזר | (7)
נושאים בכתבה נפט

הנפט ממשיך להציג מומנטום חיובי ועולה היום בשיעור של 1.5% וחוצה לראשונה מזה שלושה שבועות את מחיר 50 הדולר. המגמה נרשמת ברקע להמשך הירידה במלאים האמריקניים ומהצפי שועידת אופ"ק בשבוע הבא תאריך את תקופת ההקפאה של ייצור הנפט בקרב מדינות הארגון. 

כאמור, ועדת אופ"ק תערך בוינה בשבוע הבא ותהווה אירוע דרמטי מאוד למשקיעים בסקטור. רויטרס דיווח היום כי נציגי המדינות בדקו תרחישים שונים לתמיכה במחיר הנוזל הנוזל השחור לקראת הפגישה. הנטייה של הנציגים כרגע היא להרחיב ולהעמיק את ההקפאה ביצור של מדינות הארגון. זה המקום להזכיר כי להתייחס אל הצהרות נציגי אופ"ק במירב הזהירות לאור כשלונות עבר של הוועידה שגרמו בשנת 2016 לצנוח עד למחיר של מתחת ל-30 דולר. 

כבר בסוף השבוע שעבר, נציגים מסעודיה ורוסיה (שאינה חברה בארגון אופ"ק), הסכימו על הצורך להאריך את הקיצוצים הנוכחיים עד מרץ 2018. ההסתייגות של שר האנרגיה הסעודי, ח'אלד אל-פלח, הייתה כי הסכם להארכה של הקפאה יהיו באותם תנאים, כפי שנחתם בנובמבר האחרון. ערב הסעודית היא פחות או יותר מובילת ארגון אופ"ק. בנובמבר האחרון, נציגי אופ"ק חתמו על הסכם לקיצוץ בתפוקה בסך של 1.8 מיליון חביות ליום והקפאה של הייצור לרמה שנרשמה בתחילת שנת 2015.

ועידת אופ"ק תערך לאורך יום רביעי וחמישי. נציגי הארגון האחראים על ההתכנסות, טוענים כי הוועדה צפויה לגלוש אל תוך יום שישי. 

מקור אחר בנציגות אופ"ק טען כי המדינות עשויות להחליט להעמיק את ההקפאה אך היא תתלה את ההחלטה במתרחש בארה"ב. שוק פצלי השמן בכלכלה הגדולה בעולם בעל פוטנציאל להגדיל  באופן משמעותי את ההיצע העולמי, כאשר כרגע קיימות 700 אסדות פעילות. שנת 2015 לימדה את המשקיעים כי פוטנציאל סקטור פצלי השמן יכול להפעיל 1,600 אסדות. 

נזכיר כי ביום רביעי האחרון דו"ח המלאים האמריקני הציג ירידה בכמות מלאי הנפט הגולמי בסך של 1.7 מליון חביות. מדובר בשבוע השישי ברציפות שבו המלאי האמריקני רושם ירידה בכמות חביות הנפט הגולמי. נתונים אלו מצביעים על כך שהביקוש בחודש האחרון היה גדול על ההיצע  והיצע היתר של הנוזל השחור שהצטבר בשנתיים האחרונות הולך וקטן. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוני גולן 21/05/2017 16:57
    הגב לתגובה זו
    מחיר יחידת נפט נסגר היום במחיר 951 ש"ח כאשר באופן ריאלי היה צריך להיות 1186, כלומר צריך להעלות את המחיר הנוכחי ב- 24.7% על מנת שישתווה למחיר האמיתי. יש פה גזילה של קרוב ל- 25%.
  • 3.
    רוני גולן 21/05/2017 14:19
    הגב לתגובה זו
    ב- 20.12.16 מחיר יחידת נפט ברנט בתעודת סל של קסם היה 882 אג', בתאריך זה מחיר חבית נפט ברנט היה 36.67 דולר ושער הדולר היה 3.90 ש"ח. אם מחלקים את מחיר היחידה במחיר חבית נפט ומחלקים בשער הדולר מקבלים קבוע המרה של 6.17. היום מחיר חבית נפט הוא 53.7 וער הדולר 3.58 ש"ח, בהתאם אם מכילים את שני הערכים בקבוע המרה של 5.17 נקבל שמחיר יחידה צריך להיות: 1186 המחיר היום הוא 950, כלומר נמוך יותר ב- 20%. זו פשוט גזלה!!!!
  • דר קרמי 22/05/2017 06:37
    הגב לתגובה זו
    קדימה יש להסיר את הכפפות ולהתחיל לחקור האם יש פה הונאה
  • עו"ד 22/05/2017 03:07
    הגב לתגובה זו
    במידה ותשכנע אותי שיש יותר ממה שאתה מתבסס אני אהיה מוכן להגיש את התביעה בחינם עבור קבוצת הרוכשים בתעודה
  • רוני גולן 23/05/2017 14:35
    אתה יכול לשלוח בבקשה למייל שלי מה נדרש לצורך הגשת תביעה יצוגית.
  • 2.
    התעודה מפגרת ב 10 אחוז מהמציאות (ל"ת)
    צחי 20/05/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונן חיברמן 20/05/2017 17:56
    הגב לתגובה זו
    היחס בין חזרה שלמחיר הנפט ליחס התעודה לא מציאותי וכשהנפט יורד התעודה נחתכת. כשהנפט עולה היא לא עולה כנידרש.תביעת ענק
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.